בחודשים ינואר–פברואר 2012, נערכה חפירת הצלה מדרום לשכונת הר חומה ולח' אל-קט (הרשאה מס' 6404-A, נ"צ 22069-99/62495-9), לקראת הנחת קו ביוב. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון ח' הגיחון, נוהלה על ידי ז' עדוי בסיוע א' אייריך-רוז, א' נגר (פיקוח), נ' נחמה (מנהלה), א' האג'יאן ומ' כאהן (מדידות ושרטוט), א' פרץ (צילום שטח), ד' סנדהאוס וב' דולינקה (זיהוי כלי חרס), ד' עמית (זיהוי מתקן חצוב), ס' אל-עמלה (גלאי מתכות), א' לידסקי-רזניקוב (ציור חרסים), נ' כצנלסון (זכוכית), י' קופרשמידט (מעבדת מתכת) וד"צ אריאל (נומיסמטיקה).
החפירה נערכה על מדרון טרשי תלול המשתפל לדרום, כ-6 ק"מ מדרום-מזרח לעיר העתיקה וכ-1.7 ק"מ מצפון-מזרח לכנסיית המולד בבית לחם (איור 1). במדרון מתקנים חקלאיים, שומרות ומדרגות עיבוד המשמשות עד היום. בראשו גבעת חומה (ג'בל אבו ע'נים) ובו מנזר מן התקופה הביזנטית. מנזר אחר נמצא בח' אל-קט, כ-100 מ' מצפון לשטח החפירה (מפת ירושלים, האזור הדרומי, ע"מ 151–152, אתרים 128–131). שני המנזרים נחפרו בשנים 1952–1953 (Corbo V.C. 1955. Gli scavi di kh. Siyar al-Ganam [Campo dei Pastori] e I monastery dei dintorni. Jerusalem).
באזור הר חומה נערכו סקרי פיתוח וחפירות אחדות שבהם תועדו ונחפרו מגוון מתקנים חקלאיים (חדשות ארכיאולוגיות 118:110; חדשות ארכיאולוגיות 120; חדשות ארכיאולוגיות 121, חדשות ארכיאולוגיות 122, חדשות ארכיאולוגיות 124). בחפירה הנוכחית נחשפו בור מים, מתקן ששימש כנראה להפקת שמן זית, גדרה חקלאית וגת להפקת יין. השרידים לא תוארכו אך אפשר שהם שייכים בחלקם למנזר הסמוך בח' אל-קט או ליישוב אחר שהיה בסביבה גם בתקופות אחרות. כן נתגלה מטבע של הורדוס (ר"ע 141720) סמוך לבור המים, וחרסים, בעיקר במילויים שבתוך הבור, מתקופות הברזל 2, ההלניסטית, הביזנטית והאסלאמית הקדומה. ממצאים אלה התגלו ללא הקשר סטרטיגרפי, מקורם ממעלה המדרון בצפון, ובחלקם כנראה מהמנזר.
נפתחו שלושה שטחים: שטח A במזרח (50 מ"ר), שטח B במרכז (15 מ"ר) ושטח C במערב (20 מ"ר).
בשטח A נחפרו שרידי בור מים ומתקן ששימש כנראה להפקת שמן זית (בודדה). מהבור שהיה חשוף לפני החפירה וללא תקרה (L103; כ-6 מ' קוטר, כ-4 מ' עומק; איורים 2–6) נחפרה המחצית המזרחית. דופנותיו טויחו בטיח אפור. ממערב לו נחצבה בסלע האם תעלת הזנה להובלת מים (L102). במילויי הבור התגלו שרידי תקרתו וסחף אדמה שמקורו במעלה המדרון, מכיוון המנזר.
הממצא הקרמי מן המילויים מגוון ומתוארך לתקופות אחדות: קערות (איור 1:7–3) וקנקן (איור 4:7) מתקופת הברזל 2, קנקנים (איור 5:7–7) ופכים (איור 8:7, 9) מהתקופה ההלניסטית–חשמונאית, קערות (איור 10:7–12), סיר בישול (איור 13:7), קנקן (איור 14:7) ופך (איור 15:7) מהתקופה הביזנטית, בהם ראוי לציון בסיס קערה מטיפוס 'Late Roman Ware' מהמאות הה'–הו' לסה"נ (איור 11:7) וקערה (איור 16:7) מהתקופה האסלאמית הקדומה שאִתה נמצאו שברי זכוכית של נר עם ידיות מתקופה זו.
המתקן (איורים 8, 9) נחצב בסלע האם ויש בו מגרעת (L119) בקצה הצפוני, שני אגנים עגולים (L121 ,L120, קוטר 0.1–0.8 מ') המחוברים בתעלה וספלול סמוך (L122, קוטר 0.35 מ', עומק 0.3 מ'). האגן הצפוני (L120), המרכזי במתקן, רדוד, וברצפתו נחצבה גומה קטנה (0.3 מ' עומק). האגן לא שימש לאגירת נוזלים אלא כנראה שימש מצע כבישה. האגן הדרומי (L121, עומק 0.5 מ') עמוק יותר ושימש לאגירה ולקליטה של נוזלים.
צורת המתקן מעידה על ייעודו להפקת נוזלים, אולי שמן זית. המגרעת שבקצה הצפוני נועדה לקליטת קצה קורת עץ. המתקן עם הספלול במרכזו (L120) שימש מצע כבישה לסחיטת זיתים וממנו זרם השמן לאגן הדרומי שנועד לקליטת השמן. הספלול נועד להנחת קנקן בעת מילויו מתוך האגן.
ייתכן שזהו בית בד קטן. מתקן דומה מתקופת הברזל–פרסית נחפר בח' אל-בורג' שבשכונת רמות אלון בירושלים (הרשאה מס' 1881-A; ד' עמית בע"פ).
בשטח B נחפרו שרידי קיר שדה (איורים 10–13), בציר צפון-מזרח–דרום-מערב (כ-30 מ' אורך) שהשתמר לגובה נדבך אחד. הקיר בנוי מפן אחד של אבני שדה גדולות ובינוניות שאינן מהוקצעות. אבני הקיר הונחו הישר על סלע האם ללא חומר מליטה, בעזרת אבנים קטנות לאיזון ולייצוב. משני צדי הקיר ומעל סלע האם נחשפה שכבת אדמה רדודה (0.15 מ'). לא נתגלה ממצא מתארך. הקיר שימש כנראה גדרה חקלאית לסימון גבול בין שטחים.
בשטח C נחשפה גת שנחצבה על מדרון סלע מתון (איורים 14, 15) ובה משטח דריכה מרובע (2.1×2.4 מ'), חצוב ברישול, שפולס בשיפוע קל דרומה, לאפשר זרימת תירוש לשני בורות איגום. אלה נמצאו מדרום, האחד מלבני (L202 ; מידות 1.75×0.70–1.00 מ'; עומק 0.6 מ') והוא קשור למשטח הדריכה בתעלה חצובה שנועדה לאפשר זרימת התירוש לבורות האיגום. אל הבור קשור בתעלה רדודה בור נוסף ממערב (L203, מידות 0.67×0.60 מ'; עומק 0.25 מ'). הגת הייתה מכוסה במילוי סחף ממעלה המדרון. בתוך הסחף נמצא שבר גוף של קנקן מתקופת הברזל 2 (איור 4:7).
השרידים שנחפרו מעידים על מערכת חקלאית המשתרעת על המדרונות התלולים וכוללת בורות מים, קירות טרסה, גדרות חקלאיות, שומרות, גתות, בתי בד ומתקנים אחרים לעיבוד תוצרת חקלאית. המערכת החקלאית שירתה יישוב שכלכלתו התבססה על גידול זית וגפן והיא פעילה בחלקה עד היום. שרידים אלה מצטרפים לממצאי חפירות וסקרים מהשנים האחרונות בסביבה הקרובה ואפשר לקשור חלק מהם למנזרים שמצפון וליישובים חקלאיים בעורף ירושלים כגון ח' אום טובא ורמת רחל.