שטח D5. בעבר נחפר שטח זה כחלק משטח D1 על ידי צוות מקנדה במסגרת חפירות בניהולו של א' שטרן (ר' חדשות ארכיאולוגיות קא-קב:54–62). ברוב שטח החפירה משתרעת חצר גדולה (5×10 מ' ויותר), התחומה בחדרים מצפון וממערב (איור 2). קירות החדרים (0.9 מ' רוחב) נבנו באבני שדה. במרכז החצר נחפרו שלושה רבדים. הרובד הקדום נחשף בשטח מצומצם בחלקו הדרומי של השטח, והוא כולל כתם גדול של מילוי בצבע אדום בוהק,ככל הנראה לבנים שרופות, ובמרכזו אזור כהה, כנראה אפר. בתוך המילוי זה התגלו באתרם שברים של פיטס גדול מטיפוס קפריסאי. מעל רובד זה נחשף רובד עבה של משטחי פיטוליתים דקים ואפורים. הקרמיקה שהתגלתה ברובד העליון מתוארכת לתקופת מעבר הברזל 1–2 (אופק Ir1|2 במינוחי חפירות דור). הרובד המאוחר כולל סדרת משטחים, המורכבים בדרך כלל מתשתית כורכר המכוסה בשכבה דקה של פיטוליתים. משטחים אלה מונחים בצורה לא אחידה, כך שבצד אחד יכול הרווח בין שני מפלסים להגיע ל-0.15 מ' ובצד השני הם יהיו צמודים ודחוסים כמשטח אחד. לעומת זאת, הטופוגרפיה הכללית של כל המשטחים זהה, והם משופעים מדרום וממערב כלפי המרכז, שם נוצר מעין שקע דמוי שוקת. מכיוון צפון יורד אל שקע זה מתקן משופע דמוי מגלשה, שלו חתך דמוי U, החוצה את חלקו הצפוני של השטח. רמז לשימוש שנעשה במתקן זה אפשר אולי לקבל בגילויים של עשרות גלעיני זיתים שנאספו באחד המשטחים. שימושם של משטחים משופעים אלה כמתקנים אינו ודאי, כן אין לשלול לחלוטין כי השיפוע של המשטחים נגרם כתוצאה מתהליכי בתר-הרבדה כלשהם. הקרמיקה שנאספה במשטחים אלה מתוארכת לתקופת הברזל 2א (אופק Ir2a) או מעט קודם לכן (אופק Ir1/2). בצפון השטח חותכים את משטחי הפיטוליתים ואת קירות המבנה כמה בורות גדולים מהתקופה הפרסית.

שטח D2. המפתח להבנת הסטרטיגרפיה בשטח טמון בשני קירות גזית איתנים ניצבים זה לזה (W04D2-065 ,W10606; איור 3), שנחשפו בעונות הקודמות. שני הקירות נבנו מאבני כורכר מסותתות גדולות (0.35×0.55×1.00 מ'), המונחות כראשים. קיר 10606 מעט נמוך מהקיר האחר. טרם נחשפה נקודת המפגש בין הקירות ולכן אי אפשר עדיין לקבוע האם הם נבנו יחדיו כחלק ממבנה גזית גדול או שקיר 04D2-065 מאוחר לאחר. בזמן חפירתו של קיר 10606 הובחן כי הוא מכסה קירות של מבנה שהרצפות המאוחרות ביותר שלו מתוארכות לתקופת הברזל 2א (אופק Ir2a), ולכן ברור כי קיר זה שייך אף הוא לתקופה זו או מאוחר לה. בעונה זו נחשפה משני צדיו של קיר 04D2-065 סדרת רצפות עבות של כורכר כתוש, שעל אחדות מהן השתמרו שרידי ריצוף אבן. הקשר בין הרצפות לקיר אינו ברור לחלוטין בשל בורות מאוחרים באזור זה (ר' להלן), אולם בכמה מקומות הובחן מגע בין הרצפות לקיר. על הרצפות לא התגלה ממצא, אך הממצא הקרמי שהתגלה במילויים בין הרצפות מתוארך ברובו לתקופת הברזל 2א (אופק Ir2a) ואך חרסים אחדים מתוארכים אולי לתקופה מעט מאוחרת יותר תחילת תקופת הברזל 2ב (אופק Ir2a/b ו-Ir2b). כן התגלו בממצא קרמי זה כמה שברים קיפריים המתוארכים לתקופה הקיפרו-גיאומטרית 3 ((CGIII.

קירות הגזית והרצפות הסמוכות אליהם נחתכים על ידי כמה בורות, בהם הובחנו סטרטיגרפיה פנימית ושינויים קרמיים, המלמדים שהם שימשו משך זמן ארוך. נחשפו שלושה בורות (L05D2-802 ,L05D2-544 ,L05D2-517). בור 05D2-517 חותך את בור 05D2-544 ושניהם קדומים לבור 05D2-802, שהתגלה גדוש בקרמיקה, ובה גם כלים שלמים, רובם קנקני מסחר פניקיים מהמאה הז' לפסה"נ. הקערות שהתגלו בבורות 05D2-517 ו-05D2-544 הן קערות מזוות להן שפה שטוחה ומירוק אובניים או קערות מחופות אדום ('שומרוניות דקות'). הקערות שהתגלו בבור 05D2-802 לעומת זאת הן ברובן קערות מעוגלות להן שפה מקופלת, חלקן בסגנון אשורי. הקנקנים שהתגלו בשני הבורות הקדומים הם קנקנים גליליים, להם צוואר קצר ומרוכס ושפה מעוגלת ('קנקני חצור'), לעומת זאת הקנקנים מהבור המאוחר חסרי צוואר ולהם שפה מרובעת. טיפוסי קרמיקה בהשפעה אשורית או טיפוסים המוכרים בארץ ממכלולי החורבן האשורי נעדרים כמעט לחלוטין משני הבורות הקדומים, עובדה המלמדת כי בורות אלה מולאו זמן מה לפני הכיבוש האשורי של דור. בור 05D2-802 לעומת זאת מאוחר לכיבוש זה. בור זה הוא למעשה מערכת של בורות ומתקנים (10 מ' קוטר ויותר, 1.5 מ' עומק). הבור, שנחפר לסירוגין משנת 1988 ואילך, התגלה גדוש בפסולת תעשייה ובכלי חרס בכמות גדולה. חפירה מדוקדקת ופרטנית שנערכה בבור השנה העלתה כי כשליש מהשטח הנחפר הכיל ריכוזים גבוהים של מתכת וסדימנטים מזוגגים, בעוד ששאר השטח הנחפר, באותם המפלסים ממש, הורכב בעיקר משכבות עשירות בפיטוליתים ובריכוזי קרמיקה ללא רמז למתכת. הפסולת בבור מלמדת על תעשיות הכרוכות בחום גבוה. הן כוללות חומרים שעברו זיגוג וקלציפיקציה וכן מאות רבות של סיגי מתכת שברובם אחוז ברזל גבוה ואחוז נחושת נמוך. הן הכמות הגדולה של הסיגים והן תכולת הברזל הגבוהה בהם מבדילים את הממצא כאן מזה שבאזור מיחזור הנחושת מתקופת הברזל הקדומה בשטח G בדור. ממצאי החפירה מעובדים בניסיון ללמוד על סוגי התעשיות המיוצגות בפסולת בבור ולרכוש ידע נוסף לגבי היווצרותן והרכבן של שכבות הפיטוליתים.

 

החפירה בעונה זו כללה גם הסרת כמה קירות, השייכים לשלבים מאוחרים יותר. חפירה זו פתרה את שאלת תיארוכו של המכלול האדריכלי, הכולל את המבנים המכונים 'הארמון הפרסי' בשטח D1 ו-'Big Mama Building' בשטח D2. מבנים אלה תוארכו בתחילה לתקופה הפרסית, אולם עלה חשד שיש לאחר את תיארוכם לתקופה ההלניסטית. כבר מזה זמן ידוע לנו שלא התגלה קשר ברור בין קירות ה'ארמון הפרסי' לרצפות מן התקופה הפרסית שהתגלו בתוכו ומסביבו והעניקו לו את שמו. על תאריך המאוחר לתקופה הפרסית העידו שברי כלי חרס מהתקופה ההלניסטית, אחדים בתוך אחד מקירות המבנה ומתחתיו. אולם עד העונה האחרונה נותרה שאלת התיארוך תלויה ועומדת, שכן שברי כלי החרס התגלו בקיר שעמד חשוף שנים רבות. התשובה החד משמעית הגיעה עם הסרתו של הקיר וחשיפתו של בור שהיה חתום מתחתיו. בור זה הכיל ממצא מן התקופה ההלניסטית, ובו שלושה כלים תמימים (נר ושני מחזיקי סירים). ממצא זה סיים סופית את שאלת תיארוך הקיר שמעליו וסיפק terminus post quemלבניית 'הארמון הפרסי'. התברר בוודאות כי מכלול זה מתוארך לתקופה ההלניסטית, וכנראה אף מאוחר בתקופה זו.

 
שטח D1 עליון (מערב; איור 4).מטרת החפירה היתה השלמת חפירתו של המבנה מן התקופה ההלניסטית המכונה ה'מונומנט', שנחשף לסירוגין משנת 1995 ואילך. מבנה זה כולל שני קירות גזית איתנים (W16020 ו-W16850), שבסיסם מעוצב ומכויר בסטוקו. לשם כך נפתחו ריבועי חפירה מצפון לשטח שנחפר בעונות הקודמות. הקרבה הרבה לפני השטח ובנייה מאוחרת גרמו לכך שהשתמר רק נדבך היסוד התחתון של המבנה. בחפירה העונה נחשף המשכו של קיר 16850 לצפון, והתברר כי רוחב המבנה 12 מ'. יסודות המבנה נבנו באבני גזית גדולות, שהונחו על צדן הרחב. שיטת בנייה זו ושימוש בפריטים אדריכליים מעוצבים במסורת היוונית יחודיים לבנייה מהתקופה ההלניסטית בדור, הנושאת ברובה אופי פניקי ולא יווני. יסודות המבנה חותכים מילויים מהתקופה הפרסית. בסיסי הקירות מעוצבים ומכויירים, דבר שמלמד כי המבנה תוכנן כמבנה עצמאי חופשי הגלוי לעין מכל צדדיו, כנהוג באדריכלות ההלניסטית. למרות זאת תוך זמן לא רב הוטמע המבנה במערך הבנייה המקומי המגובב באופיו. אל קירותיו המעוצבים בקפידה של המבנה הוצמדו קירות אחרים, שנבנו בשיטת אומנות הגזית הפניקיות והסבו את השטח הפתוח ממערב למבנה לסדרת חדרים.
מצפון לקצה הצפוני של ה'מונומנט' התגלה קטע קטן של רחוב רומי מרוצף ומתחתיו תחילתה של תעלת ביוב. אפשר שזהו המשכו של רחוב צפון-דרום החוצה את שטחים F ו-H, או קטע של רחוב מזרח-מערב המצטלב איתו. קצה הרחוב מותאם לקיר הצפוני של ה'מונומנט', ולכן נראה שמבנה זה המשיך לשמש גם בתקופה הרומית, או מבנה אחר שנבנה על יסודותיו.
נבדק השנה גם המבנה הגדול מהתקופה הרומית החותך את 'המונומנט'. שני קירות האורך של המבנה (בכיוון צפון-דרום), נבנו מלוחות אבן שטוחים שהונחו על יסוד של אבני גוויל, וייתכן ששימשו כסטילובט של שורות עמודים. בקיר המזרחי מהשניים בולט נדבך לוחות האבן מזרחה מן היסודות, שנבנו כאן באבנים מהוקצעות, ואפשר שהרצפה ממזרח לקיר זה הייתה נמוכה במדרגה מהרצפה שממערב לו. אם כך היה הדבר אפשר אולי לשחזר את המבנה כסטיו הפונה למזרח. יתכן שסטיו זה החליף סטיו קדום יותר שהיה בנוי במבנה המונומנט מן התקופה ההלניסטית. ממערב לקיר המערבי של המבנה נחשפה רצפה רחבה מבטון שנבנתה על תשתית חלוקי נחל. ממזרח לקיר המערבי נחשפו שני מפלסים של רצפות דומות, זו על זו, ונראה כי הרצפה הקדומה של המבנה הוחלפה ברצפה בגובה זהה לזה של הרצפה שממערב לקיר. הממצאים שהתגלו מתחת לרצפות אלו מתוארכים לתקופה הרומית.
ממזרח למבנה נחשפה רצפת חצר, ומתחתיה התגלה כבשן גדול,שנבנה באבנים והשתמר היטב (איור 5). פתח הכבשן פונה לצפון. תא הבערה בכבשן חולק לשני אגנים והוא מדופן בטין שנצרף בזמן הבערה. מתחת לרצפה שממערב לקיר המערבי של המבנה נחשף מתקן נוסף, גם הוא מדופן אבן, אך ללא עדויות לשימוש באש.

שטח D1 עליון (מזרח). שטח זה נשדד כולו, תעלות שוד רבות חוצות אותו לאורכו ולרוחבו ולא השתמר בו ולו קיר אחד העומד על תילו. למרות זאת הובחנו העונה בשטח שני שלבי בנייה מן התקופה הרומית. אפשר שבכל שלב יש כמה שלבי משנה. השלב המאוחר כולל מספר קטעים של רצפות בטון וקטעים של יסודות קירות עשויים תלכיד של בטון ואבני גוויל. השלב הקדום מתאפיין במפלסים אופקיים לא מהודקים ובקירות אבן ללא שרידי מלט, שבבנייתם נעשה שימוש משני בחוליות עמוד ובכותרות. נראה שמקורם של פריטים אדריכליים אלו במבנה עמודים מן התקופה ההלניסטית (ה'מונומנט' או מבנה אחר שטרם התגלה). בשלב זה לא ברור אילו מבין המפלסים הרבים של השלב הקדום הם רצפות, אילו הם תשתיות של רצפה ואילו הם מילויים קונסרוקטיביים.

שטח D4. החפירה בשטח זה, כחלק משטח D1, החלה בעונת 2004, ונחשף מבנה נרחב מהתקופה הרומית (איור 6). קירות המבנה נמשכים לכיוון שטח D2, אך הוא מהווה יחידה בפני עצמה הן מבחינה אדריכלית והן מבחינה סטרטיגרפית. מסיבות אלה הוחלט העונה לתת לשטח זה מספר נפרד. גודלו הרב של המבנה (15 מ' רוחב ויותר) ועומק יסודותיו מלמדים כנראה שהיה זה מבנה ציבור חשוב. רצפות עבות מבטון הידראולי, רצפות פסיפס לבן וגס וכמה תעלות ניקוז ואגנים שנחשפו במבנה מלמדים שנעשה בו שימוש נרחב בנוזלים. בעונת 2004 הוצעו שתי אפשרויות שונות לחלוטין לשימושו של המבנה, האחת שהיה זה מבנה ציבור, כנראה בית מרחץ, והשנייה שהיה זה מבנה תעשייתי גדול.

כדי לעמוד על תוכניתו ושימושו של המבנה הוחלט בעונה זו לחפור ריבועים נוספים מצפון וממזרח לשטח שנחפר. בחפירה העונה נחשפו ארבעה חדרים נוספים של המבנה. בחדר הצפוני-מזרחי נחשף צינור מים מחרס (0.15 מ' קוטר; איור 7) המונח לאורך תעלת שוד של הקיר המערבי של החדר; הצינור מונח מתחת לרצפת בטון של החדר. באמצע קטע הצינור נחשפה זרבובית המופנית כלפי מעלה. ברצפת הבטון של החדר, סמוך לזרבובית, נחשפו שרידי מתקן, כנראה אגן כלשהו. קצהו הדרומי של הצינור שדוד. בשלב מאוחר יותר, אם בשלב שימוש מאוחר במבנה או לאחר שהוא יצא משימוש, נחשפו שני מתקנים החותכים את רצפת הבטון. מהמתקן הדרומי השתמר שקע מעוגל (2.5 מ' קוטר), שחתך את הרצפה עד לתשתית החלוקים שלה. במרכז השקע יש חור וסביבו ריצוף אבן מוגבה. בביקור בחפירה הציע י' דריי כי מתקן זה הוא בסיס 'רחיים של חמור'. המתקן הצפוני הוא טבון גדול (0.9 מ' קוטר), שנחפר לתוך הקרקע והשתמר כמעט לכל גובהו (כ-1.2 מ'). הטבון הוזן באוויר באמצעות צינור חרס, הדומה בחומר ובקוטר לצינור החרס משלב השימוש הראשון בחדר. חשיפתו של צינור מים מתחת לרצפת המבנה מחזקת את ההשערה כי במבנה נעשה שימוש במים בכמות גדולה. הצינור זהה לצינור המים הראשי של דור, שהתגלה בשטחים A ו-C, אליהם הוא הוליך מנקודת סיומה של אמת המים שנמצאת דרומית יותר בשטח B. המפלס המשוער של המים בקצה אמת המים הוא 12 מ' מעל פני הים. גובה זה אינו מאפשר העברה ישירה של המים אל ראש התל, הנמצא ברום 14.5 מ' מעל פני הים. לדעתנו עבר הצינור בשטח E לרגלי הפינה הצפונית-מערבית של התל, שם התגלה בית מרחץ, והמשיך לשטח F, שם התגלה קטע מהצינור מול הכניסה הראשית למכלול המקדשים. אפשר שבשטח D, הדרומי, הייתה נקודת הסיום של מהלכו הסיבובי של הצינור. אפשר אם כן שהמבנה שימש כבית מרחץ ציבורי או כבית מעיין בו נעשתה חלוקת מים לבריכות ולמתקנים שונים. בשלב המאוחר הוסב כנראה חלק מהמבנה לשמש מאפייה מסחרית.
בחדר הסמוך ממערב התגלו כמה מתקני בערה. האחד הוא מתקן מקורה בכיפה ומדופן בטין, הדומה בצורתו לטבון. מתקן זה קטן מן הטבון שבחדר המזרחי, ונראה כי הוא נבנה על הרצפה ולא נחפר לתוכה. המתקן השני נבנה מגיבוב של אבנים קטנות ואריחי היפוקאוסט, ונראה שהוא לא היה מדופן.
החדר הצפוני-מערבי שונה באופיו מן השניים האחרים. בחדר נחשפו שני מפלסים של רצפה, מהם המפלס העליון עשוי צדפים (glycimeris) והמפלס התחתון עשוי טיח וכורכר כתוש. מעל הרצפות וביניהן התגלה מכלול עשיר של כלי חרס וכמה מטבעות, המתארכים את תקופת השימוש במבנה לסוף המאה הא' והמאה הב' לסה"נ.
מהחדר הדרומי-מזרחי נחשף רק חלק קטן, ובו רצפת בטון עבה.