נחפרו ארבעה ריבועים (1–4; איור 2), ונמצאו בהם שרידים של תשתיות לרצפות, כנראה רצפות פסיפס של מבני מגורים, וחרסים מהתקופה הביזנטית המאוחרת. ממצאי החפירה מעידים על השתרעות היישוב בתקופה הביזנטית עד חוף הים.

 
בריבוע 1 (5 × 5 מ'; איור 3), בעומק 0.2 מ' מפני השטח נמצאו קטע מתשתית רצפה שהשתמרותו גרועה (L522; מידות 2.0 × 2.5 מ') בנוי מאבני כורכר קטנות, שברי כלי חרס, שברי שיש ורעפים המלוכדים בטיח לבן. במילוי שמעל התשתית נמצאו אבני פסיפס רבות במגוון גדלים וצבעים.
 
בריבועים 2 ו-3 (כ-10 × 12 מ'; איור 4), בעומק 0.15 מ' מפני השטח, נמצאו כמה קטעי תשתית של רצפת פסיפס שהשתמרותם גרועה (L514–L509). במילוי שמעל התשתית נמצאו אבני פסיפס רבות במגוון גדלים וצבעים. בריבוע 3 נחשפה תעלה (כ-6 מ' אורך, 0.12 מ' רוחב, 0.1 מ' עומק), ששימשה כנראה לניקוז מי גשמים מגגות המבנים. התעלה מתחילה במזרח, נמשכת למערב, מתפתלת לדרום-מערב וחותכת את תשתית הרצפה. בריבוע 2 נחשף קטע מתעלה דומה (2.5 מ' אורך), המתחברת כנראה לתעלה מריבוע 3. בפינה הדרומית-מזרחית של ריבוע 2 נחשפו שלוש אבני גזית מכורכר (0.4 × 0.4 × 0.8 מ') סדורות בכיוון צפון–דרום, כנראה שרידי קיר.
 
בריבוע 4 (5 × 5 מ'; איור 5) נמצאו שרידי תשתית (L518–L515), כנראה של רצפת פסיפס שנהרסה ברובה. השתמר ממנה קטע קטן בפינה הצפונית-מערבית, ובסביבתה נמצאו אבני פסיפס רבות במגוון גדלים וצבעים.
 
בחפירה נמצאו בסיס קערה קפריסאית מהמאות הו'–הז' לסה"נ (CRS; איור 1:6), שפת פך מהמאות הה'–הו' לסה"נ (איור 2:6), בסיס פכית מהמאות הז'–ח' לסה"נ (איור 3:6) ושפות של קנקני עזה מהמאות הו'–הז' לסה"נ (איור 4:6–6).