נפתח ריבוע אחד וזוהו בו שלושה שלבים (איור 2):

בשלב הראשון הונחה תשתית (L106) שנחשפה בחלקו המערבי של הריבוע ושהייתה במצב השתמרות גרוע מאוד. בתחתית המילוי שמעליה (L104) וממזרח לה נמצאו אבנים פזורות, אולי שרידי התשתית שכיסתה בעבר את כל השטח. המילוי שמתחת לחלקה ההרוס (L105) נועד לפלס את השטח להנחת התשתית.
בשלב השני נבנה תנור (L109) שרק תחתיתו השתמרה. בתוך התנור נתגלו דחוסים שברי גוף ושפיות של קנקנים מטיפוס 'קנקני עזה'.
בשלב השלישי נהרס התנור וחלקיו פוזרו על פני מחציתו הדרומית של הריבוע בשכבה אחידה (L103), ככל הנראה לצורך פילוס השטח לקראת הנחת קיר (W101). זהו קיר שדה בנוי מאבני גוויל ללא חומר מליטה, כיוונו צפון–דרום והוא השתמר לגובה נדבך אחד. בפן המערבי שלו רצף בנייה של אבן גדולה ושתי אבנים קטנות שהונחו לסירוגין. הקיר נקטע בקצהו הצפוני.
נחשף מוקד שנחפר לתוך האדמה הטבעית (L111), בחלקו הצפוני-מזרחי של הריבוע; לא ניתן היה לקבוע את תקופתו.
פני השטח משופעים דרומה-מערבה (ר' איור 2: חתך 1–1). ייתכן שנחפר בור לתוך האדמה הטבעית (L110) שמולא מאוחר יותר, או שזו השתפלות טבעית של הגבעה.
הממצא הקרמי המתוארך למאה הז' לסה"נ, אחיד ומצביע על שימוש ביתי. נתגלו שברי גוף ושפיות של קנקנים מצולעים מסוג 'קנקני עזה' וכן שברי מכסים, מחבתות בישול שידיותיהן אופקיות, ושבר אחד של סיר בישול. בכל המילויים נתגלו אבני פסיפס תעשייתי.
השברים הרבים של קנקנים מטיפוס 'קנקני עזה' והכמות הגדולה של אבני פסיפס תעשייתי מצביעים על קשר אפשרי לתעשיית היין, אולם לא נמצאו באתר שרידי מתקנים חקלאיים שיכולים לאשש או להפריך הנחה זו. האתר הקרוב ביותר שנמצאו בו שרידי גת מרוחק כ-400 מ' משטח החפירה (חדשות ארכיאולוגיות 117). השלב המאוחר של הגת (סוף המאה הז' לסה"נ) מתאים לתיארוך הממצא הקרמי באתר, אולם אין בכך די להוכחת קשר בין שני האתרים.