שכבה III

בפינה הדרומית-מזרחית נחשף סלע משופע לצפון-מערב שבו שתי חציבות רדודות של אבני בנייה. בקצה המערבי של משטח הסלע הובחן קו חציבה ישר (כ-1 מ' אורך; איור 2) הנמשך דרומה אל מחוץ לתחום החפירה. בשל תנאי השטח ומפאת קוצר הזמן, אי אפשר היה לחשוף את החציבה ולפיכך זמנה ומהותה לא הובררו.
 
שכבה II
נחשף חלק קטן ממבנה המתוארך לשלהי המאה הא' לפסה"נ או ראשית המאה הא' לסה"נ. צמוד לחתך הצפוני-מזרחי של החפירה ולאורכו, נחשף קיר (W102; איור 3) בנוי אבנים גדולות מסותתות ברישול, שהשתמר לגובה שני נדבכים ונמשך מערבה, אל מחוץ לריבוע. בקיר שולבה בשימוש משני אבן גזית ששימשה במקור חלק מעיטור אדריכלי ואבן שנראה שהייתה חלק מקשת. קיר 102 הושתת על נדבך יסוד שמתחתיו מילוי (L11) שהכיל שברי כלי חרס ממגוון תקופות. מתחת למילוי 11 ומעל הסלע נחפרה אדמת טרה רוסה (L13). בפינה הצפונית-מזרחית של הריבוע ניגש אל קיר 102 קיר דק יותר
(W103; כ-1 מ' אורך לפחות) הבולט אך במעט מן החתך המזרחי. מקיר 103 השתמר נדבך אחד בנוי אבנים מסותתות ברישול מעל יסוד בנוי אבני גוויל קטנות, שהונחו על מילוי (L6). נראה שקיר 102 תחם את המבנה מצפון ואילו קיר 103 שימש קיר פנימי.
בחתך לאורך קיר 102 נחפרו מילויים שהכילו שברי כלים ממגוון טיפוסים ותקופות, למן תקופת הברונזה התיכונה ועד המחצית הראשונה של המאה הא' לסה"נ. במערב, מתחת ללוקוס 6, נחפר מילוי (L9; עד כ-1 מ' עומק) שנמשך מערבה ודרומה ושבו אבני גוויל קטנות ושברי כלי חרס רבים ממגוון תקופות, אולי בור אשפה.
בדרום-מערב נחשף מתחת לפני השטח קיר (W101; איור 4) בנוי מאבנים בשימוש משני שהושתת במזרח על יסוד מדורג מאבני גוויל קטנות; היסוד הונח בתוך קו החציבה משכבה III, צמוד לשוליו במזרח, על מילוי שלא נחפר (איורים 2: חתך 2–2, 5). קיר 101 נמשך דרומה וכנראה יצר פינה עם קיר ניצב לו שנחשף בבדיקות המקדימות כחצי מטר מדרום-מערב לשטח החפירה. בקצה הצפוני של קיר 101 נמצא סף דלת שנפתחה מערבה. בחתך שנחפר מצפון-מערב לקיר 101 (L12) נמצאו אבנים גדולות במפולת ושברי כלי חרס מעטים, בניגוד למילויים שממזרח לו, ונחשפו חמישה נדבכים של הקיר, אך החפירה לא הושלמה.
בשלב מאוחר עובה קיר 101 (1 מ' עובי סה"כ) ממזרח בשורת אבנים במגוון גדלים שנבנתה ברישול על מילוי אדמה (L10). אל עיבוי קיר 101 ניגשה ממזרח רצפה (L5; כ-0.2 מ' עובי) עשויה אבני גוויל קטנות ושברי כלי חרס שעליהם שכבה מהודקת של גיר כתוש. רצפה 5 הושתתה על מילוי (L7) מעל הסלע שבו נמצאו שברי כלי חרס המתוארכים לסוף המאה הב' לפסה"נ–ראשית המאה הא' לסה"נ.
 
שכבה I
במילויים (L4 ,L3) שמתחת לפני השטח נמצאה כמות גדולה של אבני פסיפס לבנות עשויות ברישול (4×4 ס"מ) ונאספו שברי כלי חרס מסוף התקופה ההלניסטית וראשית התקופה הרומית, שלושה שברי כלי חרס מימי הביניים ובהם אחד מן התקופה הממלוכית, ומטבע במצב השתמרות שאינו מאפשר זיהוי. בריבוע 1 נחשף קיר (W100) שהשתמר לגובה נדבך אחד ושנמשך ממרכז הריבוע לפינתו הצפונית-מערבית, מעל קיר 102, ואל מחוץ לתחום החפירה; כיוונו שונה מכיוון הקירות הקדומים. במילויים שמשני צדי קיר 100 נמצאו שברי כלי זכוכית במצב השתמרות לא טוב, ובהם קערות המתוארכות לסוף התקופה הרומית–ראשית התקופה הביזנטית (המאות הד'–הה' לסה"נ), ובקבוקון וצמיד מעוטר בחוט אדום המתוארכים לסוף התקופה הביזנטית ואולי לראשית התקופה האסלאמית הקדומה.
 
הממצא הקרמי
נמצא מגוון רחב של שברי כלי חרס מפרק זמן ארוך המייצג את תקופות היישוב בתל. הקדומים ביותר מתוארכים לתקופת הברונזה התיכונה 2 וכוללים שבר פיטס (איור 1:6), קנקן (איור 2:6) ובסיס קנקן (איור 3:6). לסוף תקופת הברונזה המאוחרת–ראשית תקופת הברזל 1 (המאות הי"ג–הי"א לפסה"נ) יש לשייך קנקן שפת צווארון (איור 4:6). מן התקופה הפרסית התגלו קערה (איור 5:6), סיר בישול (איור 6:6) וקנקן (איור 7:6) מן המאות הה'–הד' לפסה"נ, פך (איור 8:6) מן המאות הו'–הה' לפסה"נ וחלקו התחתון של נר צבוט (לא צויר). מן התקופה ההלניסטית התגלו קערת דגים (איור 9:6) מן המאות הד'–הב' לפסה"נ, קנקן (איור 10:6) מן המאות הג'–הב' לפסה"נ, פך (איור 11:6) מן המאות הד'–הב' לפסה"נ, פיית נר מטיפוס דולפין (לא צוירה), שברי כלי זכוכית אחדים ועצמות בעלי חיים. מן התקופה הרומית הקדומה התגלו קערה (איור 1:7) מן המאות הב'–הא' לפסה"נ, קערה מטיפוס טרה סיגילטה מזרחית (איור 2:7) מסוף המאה הא' לפסה"נ–ראשית המאה הא' לסה"נ, סיר בישול (איור 3:7) מן המאה הא' לסה"נ, סיר בישול (איור 4:7) המתוארך לשנים 70–125 לסה"נ, קנקן שק (איור 5:7) מסוף המאה הא' לפסה"נ–ראשית המאה הא' לסה"נ, ופך (איור 6:7) מן המאה הא' לסה"נ. החרס המאוחר ביותר שהתגלה מתוארך לתקופה הממלוכית.
 
הקף החפירה המצומצם לא אפשר להשלים את חשיפת המכלול האדריכלי משכבה II שהוא כפי הנראה מבנה גדול יחסית. מבין שברי כלי החרס שהתגלו ביסודות הקירות ומתחת לרצפה 5, המתארכים את זמן הקמת המבנה, המאוחרים הם משלהי המאה הא' לפסה"נ–ראשית המאה הא' לסה"נ. בחפירת הרצפה נמצאו שברי כלי חרס שהמאוחר שבהם מתוארך לשלהי המאה הא'–ראשית המאה הב' לסה"נ, ומכאן שהמבנה הוסיף לשמש גם אז. לא נמצאו סימני חורבן ונראה כי המבנה ניטש בצורה מסודרת.
בעוד ששברי כלי החרס מתקופת השימוש במבנה אינם שחוקים, החרסים מן התקופות הקדומות שחוקים וייתכן שנסחפו מראש התל. הם מעידים כי ההתיישבות בתל החלה בתקופת הברונזה התיכונה ונמשכה, אולי ברציפות, עד סוף המאה הא'–ראשית המאה הב' לסה"נ. שברים שחוקים של קערות זכוכית המתוארכות לשלהי התקופה הרומית וראשית התקופה הביזנטית, וכן תוצאות הסקר והחפירה הקודמת, מראים כי גם בפרק זמן זה התקיים יישוב בתל. החרסים המעטים מימי הביניים עשויים להעיד על קיום יישוב בתל גם בתקופה זו; ייתכן ששרידיו מצויים בחלקים הגבוהים יותר של התל.