קבר ומחצבה 14. מחצבת אבן ובה שלוש מדרגות חציבה. ניכרים סימני חציבה ותעלות ניתוק של אבנים (0.30×0.58×1.20 מ' מידות האבנים) לצד אבנים שלא נותקו ממקומן. בפינה הדרומית-מערבית של המחצבה, בחלקה התחתון, נחשף פתח רבוע (1.0×1.1 מ'; איור 2), המוליך אל מסדרון מלבני (1.6 מ' אורך, 1.3 מ' רוחב) וממנו אל חלל תת-קרקעי הסתום באדמה ואבנים. החפירה בחלל זה הופסקה בהוראת נציג משרד הדתות. במילוי אדמה שהוצא מהפתח והמסדרון התגלו חרסים מהמאות הב'–הג' לסה"נ.

 
קבר 16 (איור 3). מערה קבורה חצובה, ובה חצר מלבנית (L330; מידות 2.5×3.0 מ') ואולם קבורה (L331; מידות 2.2×2.9 מ'). אל החצר יורד גרם מדרגות. בצד הדרומי של החצר נחצב פתח כניסה למערה; הוא התגלה סגור באבן גולל (0.75 מ' קוטר). משני צדי הפתח נחצבו מגרעות שקועות בסלע לקליטת אבן הגולל. בחצר התגלה שבר של קדרת בישול מהתקופה הרומית (איור 4: 11). מהפתח הוליכה מדרגה אחת אל אולם הקבורה, שבו נחצבו שלושה משכבי קבורה (L336–L334; מידות 1.3–1.4×1.8–2.1 מ', גובה 0.90–1.15 מ') ושני בורות לאיסוף עצמות (L334 ,L332; מידות 0.6×0.6 מ'). שלושת משכבי הקבורה נחצבו בגובה של כ-0.7 מ' מעל קרקעית אולם הקבורה (איור 5). באולם הקבורה ועל המשכבים התגלו עצמות אדם מתפוררות פזורות. מבדיקת העצמות התברר כי הנקברים הונחו על משכבי הקבורה ללא כיסוי עפר. העצמות מהמערה מייצגות לפחות חמישה פרטים, ובהם זוהה ילד בגיל 5–10 שנים, מתבגר בגיל 15–20 שנים, שני פרטים ממין זכר בגילאים >20 ו->30 שנים ופרט ממין נקבה בגיל >40 שנים. בחפירה במערה התגלו מעט שברי כלי חרס מהתקופה הרומית, ובהם שברים של קנקני שק בלבד (איור 4: 18), המתוארכים למן המחצית השנייה של המאה הב' לסה"נ ועד למאה הד' לסה"נ. כן התגלו מעט שברי כלי זכוכית מהתקופה הרומית (להלן). דלותם של הממצאים במערה מלמדת כי היא נשדדה בעבר.
מנהג הקבורה שבו מניחים את הנקברים על שלושה משכבי קבורה ללא כיסוי עפר אופייני לאוכלוסייה ישראלית באזור ההר בתקופת הברזל, והוא נמשך גם בתקופה הפרסית באזור זה. צורת קבורה זו וכן מערת הקבורה הסמוכה מסוף תקופת הברזל ותחילת התקופה הפרסית (קבר 46, להלן), מלמדים כנראה כי השימוש במערה בתקופה הרומית, המשתמע מהממצא הקרמי, היה שימוש משני ובמקור המערה נחצבה בזמן קדום יותר.
 
קבר 21. נחשפו ארבע מדרגות חצובות, המוליכות לחצר קטנה (1.60×1.65 מ'; איור 6) בחזית מערה. פתח המערה נחשף חלקית. בחפירה במקום התגלה שבר של קנקן שק מהתקופה הרומית הקדומה (המאות הא'–הב' לסה"נ; איור 4: 16). החפירה במקום הופסקה בהוראת נציג משרד הדתות.
 
קבר 45 (איור 7). מערת קבורה חצובה, שחלקה העליון וחלק מצדה המערבי הוסרו בעת עבודות פיתוח. אל המערה מוליך מסדרון (L111; אורך 1.8 מ', רוחב 0.8 מ'), שבצדו הצפוני נחצב פתח. בצדו המערבי של הפתח נחצבה מגרעת, שנועדה לקליטת אבן גולל; אבן הגולל (1.1 מ' קוטר) התגלתה באתרה. מן הפתח יורדות שתי מדרגות אל אולם הקבורה (L116; מידות 2.25×2.30 מ'; איור 8). בדפנות אולם הקבורה נחצבו שישה כוכי קבורה (L118 ,L117 ,L115–L112), מהם חמישה במידות דומות (כ-0.6×1.7 מ') ואחד
(L115) קטן מן היתר. בכוכי הקבורה התגלו עצמות אדם פזורות, המייצגות לפחות 11 פרטים, בהם זוהו שני תינוקות, ילד, ופרטים בוגרים בטווח גילאים רחב. מבין הפרטים הבוגרים זוהו לפחות שלושה פרטים ממין נקבה. בחלל המערה התגלו מפולות אבן שקרסו מהתקרה; הן כוסו בשכבת סחף עבה. ממערב למערה התגלתה חציבה עגולה בסלע (L110; קוטר 1.1 מ', עומק 0.4 מ'), שמידותיה דומות לאלה של אבן הגולל שהתגלתה במערה, ועל כן נראה כי זהו מקום חציבתה. הממצא שהתגלה בחפירה כולל סיר בישול קטן תמים (איור 4: 13), שהתגלה על קרקעית אולם הקבורה ומתוארך למן סוף המאה הא' לפסה"נ ועד למאה הב' לסה"נ, שבר של סיר בישול כדורי (איור 4: 12) מהמאות הב'–הד' לסה"נ, שבר קנקן שק (איור 4: 17) מהמחצית השנייה של המאה הב' לסה"נ, נר דיסקוס תמים (איור 4: 21) עשוי בתבנית, שהתגלה בפתח המערה ומתוארך לסוף המאה הא'–המחצית הראשונה של המאה הב' לסה"נ, ושבר של נר דומה שהתגלה באולם המרכזי (איור 4: 22). כן התגלו במערה ארבעה כלי זכוכית (איור 9: 1, 2, 4, 5; להלן), שלושה מהם התגלו בכוכי הקבורה, והם מתוארכים לסוף המאה הא' עד אמצע המאה הג' לסה"נ. נראה שהמערה נשדדה בעת העתיקה, סמוך למועד הקבורה, ומאז ועד היום היא נותרה חסומה באבן הגולל.
 
קבר 46 (איור 10). קבר עגול (3.6 מ' קוטר), שתקרתו הוסרה בעבודות פיתוח. נחפר חלקו הצפוני של הקבר עד לקרקעית, והתגלה מילוי אדמה שמעורבים בו שברי כלי חרס מסוף תקופת הברזל 2 ומתחילת התקופה הפרסית (המאות הח'–הו' לפסה"נ), ובהם קערה (איור 4: 3), מורטריה (איור 4: 4), סיר בישול (איור 4: 5), בסיס של קנקן (איור 4: 6), שפות קנקנים (איור 4: 7–9) ושבר נר צבוט (איור 4: 10). העבודה בקבר הופסקה לאחר שהתגלו שרידי עצמות אדם.
 
קבר 62 (איור 11). נחשפה חצר חצובה (1.9×2.0 מ'), המוליכה לאולם כניסה של מערת קבורה (1.85×2.50 מ', 1.56 מ' גובה). על דפנות האולם התגלו שרידי טיח אפור. במרכז האולם נחשף בור מלבני מלא באדמה (0.8×1.6 מ'; הוא לא נחפר), אולי מסדרון כניסה שהוליך אל פתח המערה. בחפירת אולם הכניסה התגלה מילוי אדמה ובו שבר של קנקן (איור 4: 14) מהתקופה הרומית הקדומה (המאות הא'–הב' לסה"נ). העבודה הופסקה בהוראת נציג משרד הדתות.
 
מחצבה 4 (13×19 מ'). נחשפו חמש מדרגות חציבה רחבות, בהן נוצל הסלע הקשה עד תום; המדרגות ננטשו לאחר שהחוצבים הגיעו לסלע רך. הובחנו סימני חציבה ותעלות ניתוק של אבנים (0.32×0.48×0.78 מ' מידות האבנים) וכן כמה אבנים שלא נותקו ממקומן. המחצבה הייתה מכוסה באדמה, ובה התגלו שבר קנקן שק (איור 4: 15) ושברי פכים (איור 4: 19, 20) מהתקופה הרומית (המאות הא'–הג' לסה"נ).
 
מחצבה 12/13 (5×11 מ'; איור 12). חלק ממחצבה רדודה, ובה שתי מדרגות חציבה. הובחנו סימני חציבה ותעלות ניתוק של האבנים (0.3×0.5×1.1 מ', 0.3×0.3×0.8 מ' מידות האבנים) וכן אבנים שחציבתן לא הושלמה.
 
מחצבה 19. מחצבת אבן מוארכת (2.5×9.0 מ' בקירוב), ובה מדרגת חציבה אחת. הובחנו סימני חציבות של אבנים (0.75×1.10 מ' מידות האבנים). במחצבה נחצבו אבנים גדולות יחסית ובשטחה לא התגלתה פסולת חציבה, על כן אפשר להניח שהעיבוד הסופי של האבנים לא נעשה במקום.
 
מחצבה 50. במחשוף סלע (15×17 מ') נחשפו שתי מדרגות חציבה ובתחתיתן מעין חצר רבועה וחציבה נוספת הנמשכת לאורך 10 מ' במחשוף הסלע. מחשוף הסלע היה מכוסה באדמה, ובה התגלו שברי גוף של כלי חרס מצולעים מהמאות הב'–הג' לסה"נ.
 
מחצבה 56. נחשפו שתי מדרגות חציבה (1.3×10.0 מ'), בהן הובחנו סימני חציבה ותעלות ניתוק של אבנים גדולות שנחצבו במקום (0.8×1.4 מ' מידות האבנים). נראה שעיבודן הסופי של האבנים לא נעשה במקום. חלק מהאבנים לא נותקו עד תום. המחצבה הייתה מכוסה באדמה, ובה התגלו שברי גוף של כלי חרס מצולעים מהמאות הב'–הג' לסה"נ.
 
מערה 8. התגלה פתח רחב (0.95×2.90 מ') של מערה טבעית בחזית מדרגת סלע. הפתח היה חסום באדמה ואבנים קטנות. החפירה במקום הופסקה בלחץ חרדים בשל חשש שזוהי מערת קבורה.
 
מערה 15. מערה טבעית (0.9×1.8 מ') שנסתמה באדמת סחף. בתחתית המערה נחשף שקע מלבני, אולי התחלת חציבה של תא קבורה. במערה התגלו חרסים מצולעים לא אינדקטיבים.
 
מערה 44. מערה טבעית גדולה (11×16 מ'; איור 13), שנסתמה בחלקה בגושי סלע שהתמוטטו מהתקרה ובשפכים ופסולת בני זמננו. בחפירה בתוך המערה התגלו שברים אחדים של כלי חרס, ובהם שבר של קערה מהתקופה העות'מאנית (איור 4: 23).
 
חציבות. התגלו 27 מחצבות וחציבות, מתוכן 15 קטנות (2×2 מ' גודל מרבי; אתרים 10, 11, 17, 18, 24–26, 29, 31, 33, 34, 38, 39, 42, 43), שמונה בינוניות (4×4 מ' גודל מרבי; אתרים 1, 9, 23, 30, 35, 37, 57, 58) וארבע גדולות (4×4 מ' ויותר; אתרים 30, 40, 59, 60). ברוב האתרים נערכה חציבה רדודה, פרט לאתר 30 שבו נערכה חציבה לעומק 0.45 מ'. בהצטברות אדמה בחציבות התגלו מעט שברי כלי חרס מהתקופה הרומית, מרביתם שחוקים.
 
ריבועי בדיקה. נפתחו ארבעה ריבועי בדיקה (1–4; 4×4 מ'). בריבועים 1–3 התגלה הסלע בעומק של 1 מ' מתחת לפני השטח, ללא שרידים עתיקים; בחפירתם התגלו מעט שברי כלי חרס, רובם לא אינדקטיבים. הממצא הקרמי מריבוע 2 כולל שבר של פך (איור 4: 24) מהתקופה העות'מאנית. בריבוע 4, המשתרע בתחתית המדרון, נחשפה מפולת של סלעים גדולים וכן התגלו שברי כלי חרס, ובהם שברי קנקנית (איור 4: 1) ושברי פך (איור 4: 2) מתקופת הברונזה התיכונה 1.
 
ממצא כלי הזכוכית
תמר וינטר
 
במערות קבורה 16 ו-45 התגלה ממצא כלי זכוכית, הכולל 11 כלים, מהם שלושה שלמים. כל הכלים נעשו בניפוח חופשי מזכוכית תכלכלה (איור 9: 1–5), פרט לכלי אחד שנופח בדפוס מזכוכית סגולה (איור 9: 6). קבוצת הכלים מתוארכת לשלהי המאה הא' ולמאה הב' לסה"נ. התגלו שלושה בקבוקים (איור 9: 1–3), להם שפה טיפוסית הנוטה חוצה ומקופלת באופן בלתי-אחיד וצוואר גלילי דק-דופן. הם שייכים לקבוצת הבקבוקים דמויי הפמוט, שהיו נפוצים ברחבי האימפריה הרומית, והם ממצא תדיר ברחבי הארץ בהקשרי קבורה משלהי המאה הא' עד אמצע המאה הג' לסה"נ. התגלה בקבוק זעיר שלם (איור 9: 4), שלו שפה רחבה הנוטה חוצה ומקופלת באופן בלתי-אחיד, צוואר רחב, גוף פחוס ובסיס עבה ושטוח. בקבוק זה מתוארך כמו הבקבוקים דמויי הפמוט. בקבוקים זעירים מטיפוס זה נחשפו לצד מגוון של בקבוקים דמויי פמוט במכלולי קבורה בצפון הארץ ובמרכזה, למשל בבית הקברות באתר משמרות הסמוך (חדשות ארכיאולוגיות 119; איורים 14–16). התגלתה פכית (איור 9: 5), שלה שפה עבה ומקופלת באופן בלתי-אחיד, גוף כדורי כנראה וידית סרט מצולעת, היוצרת זווית ישרה ומתפצלת במקום החיבור אל הכתף. פכיות מטיפוס זה היו נפוצות ברחבי האימפריה הרומית בשלהי המאה הא' ובמאה הב' לסה"נ. פכית כדורית שלמה שלה ידית דומה נחשפה בכפר ימה, במערה B שתוארכה למאות הא'–הב' לסה"נ (חדשות ארכיאולוגיות 110: 4648, איור 5:70). התגלה בקבוק קטן (איור 9: 6), עשוי מזכוכית סגולה, שנופח בדפוס ועוטר בדגם רדוד של בליטות מעוגלות בצדו האחד וברכסים אנכיים אחדים בצדו האחר. מידותיו ועיצובו דומים לאלה של הכלים דמויי-התמר, הקשורים לכלים הצידוניים שיוצרו מאמצע המאה הא' ועד המאה הב' לסה"נ; אולם הבקבוק מגבעת רגבים עוטר בבליטות מעוגלות המחקות אולי אשכול ענבים. טרם פורסם כלי דומה מחפירות באזור, אך באוסף אופנלנדר יש בקבוק סגול הדומה בעיצובו ובעיטורו; הבקבוק מיוחס למאה הא' לסה"נ ומקורו כנראה בסוריה (von Saldern A., Nolte B., La Baume P. and Haevernick T.E. 1974. Gläser der antike: Sammlung Erwin Oppenländer. Hamburg. Pp. 150, 154, No. 433).
 
בחפירה התגלו מחצבות רבות וכן חלק מבית קברות המתוארך לשלהי תקופת הברזל–תחילת התקופה הפרסית ולתקופה הרומית. בית הקברות והמחצבות שימשו כנראה את האתרים הסמוכים ח'לת אל מצרי (Khallat ell-Masri) ממערב וח' כיל מערב (H. Kayal West) שמדרום-מזרח לחפירה, ואולי גם את האתר חורבת ברקת, המרוחקת כ-3 ק"מ ממזרח לחפירה (עתיקות 55: 86, 103). מערה 45 היא מערה אופיינית לירושלים, ובה חדר כוכים, והיא נפוצה בבתי קברות משלהי ימי הבית בשני בירושלים. מערה 16 לעומת זאת אופיינית לאזור יהודה, ובה חדר רבוע ובמרכזו בור עמידה וסביבו משכבי קבורה (עתיקות 58: 35); במערה זו נערכו קבורות ראשונית ומשנית, ואפשר שהיא שימשה אוכלוסייה יהודית. נראה שקבר 46 הוא קבר שדה, ששימש לקבורה פרטית בשלהי תקופת הברזל–תחילת התקופה הפרסית. אפשר שהמחצבות סיפקו אבנים לסלילת הדרך הרומית שעברה מצפון לאתר ולתחזוקתה (דרך קיסריה–לגיו; חדשות ארכיאולוגיות 118). מחצבות דומות התגלו במרחק של כ-500 מ' ממערב לאתר בגבעת עדה (חדשות ארכיאולוגיות 120). על סמך הממצא הקרמי שהתגלה בחפירה נראה כי באזור התקיימה פעילות גם בתקופות הברונזה התיכונה והעות'מאנית.