בחודש מרס 2007 נערכה חפירת בדיקה ברמת ישי (הרשאה מס' 5067-A; נ"צ 215985-6019/734463-503), לקראת הקמת בתי מגורים. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון היזמית ס' בראזני, נוהלה על ידי ל' פורת, בסיועם של י' יעקובי (מנהלה), א' האג'יאן (מדידות) וה' סמיטליין (צילום שטח).
החפירה נערכה על המדרון הצפוני-מערבי של הגבעה שעליה האזור הוותיק של רמת ישי. בסקר שערך א' רבן (מפת נהלל [28], אתר 48) תועדו באזור זה שרידים ארכיאולוגיים שזמנם למן התקופה הרומית ועד התקופה העות'מאנית. חפירות שנערכו במגוון חלקים של האתר איששו מסקנות אלו.
נפתחו שני ריבועי חפירה, המרוחקים כ-6.5 מ' זה מזה. נתגלו 14 קברי שוחה (1.5–3.0 מ' אורך, כ-0.5 מ' רוחב; איורים 1, 2). הקברים נחצבו בחלקם אל תוך סלע הקירטון הרך בציר מזרח–מערב וכוסו בשורה של אבני גיר מהוקצעות בחלקן (איורים 2, 3). על אף הציר האחיד של הקברים, הם נכרו ללא כל סדר: חלקם הוצמדו זה לזה, ואחרים הותקנו חלקית זה מעל זה; כן נמצאו עצמות אדם שלא בקבורה, פזורות בין אבני הכיסוי של הקברים ובסביבתם. באדמת הסחף (0.5–0.9 מ' עובי) שכיסתה על הקברים נמצאו מעט חרסים מן התקופות הביזנטית והעבאסית.
מממצאי החפירה עולה כי המדרון הצפוני-מערבי של רמת ישי שימש בית קברות של היישוב, שהשתרע על הגבעה שמצפון וממזרח לו. דומה כי כיוון הקברים מעיד על קבורה מוסלמית, שבה נהוג להניח את ראש הנקבר במערב, כך שהפנים תפנינה לדרום, לעבר מכה. נראה שמצב בית הקברות, עם עצמות מחוץ לקברים וקברים הבנויים בחלקם זה על זה, מעיד על שימוש לאורך תקופה ארוכה. על סמך הממצא הקרמי יש לייחס את בית הקברות לתקופה העבאסית (המאות הח'–הי' לסה"נ).