בחודש יוני 2013 נערכה חפירת הצלה במדרון הדרומי של תל חפר (הרשאה מס' 6826-A; נ"צ 191571-622/697547-57; איור 1), עקב פגיעה בעתיקות במהלך עבודות בבית עלמין סמוך. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון המועצה הדתית עמק חפר, נוהלה על ידי א' גליק, בסיוע י' עמרני, י' לבן וא' בכר (מנהלה), א' דגוט (GPS), מ' קונין (מדידות וסרטוט), א' פרץ (צילום שטח), י' פורת (ייעוץ), ע' מרכוס (זיהוי כלי חרס), מ' שויסקיה (ציור כלי חרס), נ' זאק (תכניות) וק' עמית (צילום ממצא).
תל חפר (תל אל-אפשר) נמצא בקצה הצפוני של פרצת נחל אלכסנדר ברכס הכורכר המזרחי בשרון, במרחק כ-4 ק"מ מחוף הים התיכון. האתר שכן על דרך מסחר עתיקה במישור החוף, בקרבת מעיינות ואדמת סחף פורייה. נראה שבנחל אלכסנדר אפשר היה לשוט בספינות מהים עד לתל. כל אלה הפכו את המקום לתל גדול וחשוב (40 דונם ויותר, כ-15 מ' גובה) באגן הניקוז התחתון של נחל אלכסנדר (Marcus, Porath and Paley 2008).
התל תועד לראשונה בשנת 1872 על ידי סוקרי הקרן לחקירת ארץ ישראל (Conder and Kitchener 1882:143). בשנים 1979–1992 נערכו בתל חפירות בארבעה שטחים (D–A; איור 2; פורת ופלאי תשנ"ג) ונחשפו שרידי התיישבות למן התקופה הכלקוליתית ועד לתקופה הביזנטית. אלה כללו מבנה ציבור גדול ובו שלבים אחדים מתקופת הברונזה התיכונה 2א', שנהרס בשרפה בתחילת תקופת הברונזה התיכונה 2ב'. בשנת 1993 נערכה חפירה בסביבת התל (הרשאה מס' 2084-A) ונתגלו גת ומבנים מהתקופות הרומית והביזנטית.
בחפירה הנוכחית נערך תחילה חתך בכלי מכני לאורך המדרון, ולאחר מכן נחפרו שלושה חצאי ריבועים (C ,B ,A; איור 3) צמוד לחתך מדרום. נחשפו שלוש שכבות: בשכבה העליונה (I) התגלו מילויי אדמה ושברי כלי חרס מהתקופות הרומית והביזנטית, בשכבה האמצעית (II) התגלו בעיקר מילויי אדמה ושברי כלי חרס מתקופות הברזל והברונזה המאוחרת ובשכבה התחתונה (III) התגלו שרידים אדריכליים מעטים מתקופת הברונזה התיכונה 2א'–ב'.
שכבה I. השכבה מתאפיינת באדמה שחורה (L108; כ-0.3 מ' עובי). בכמה מקומות השכבה עבה ונראה שהאדמה מכסה בהם מגרעות בשכבה II. נתגלו שברי כלי חרס מהתקופות הרומית והביזנטית. יש להניח שהשטח לא היה בנוי בתקופות אלה.
שכבה II. השכבה מתאפיינת באדמה בהירה (L109; כ-0.5 מ' עובי). נתגלו חרסים מהתקופות הברונזה המאוחרת והברזל. בחתך בריבוע A נתגלו שתי לבנים שרופות (L110) וסימני שרפה. ייתכן ששכבה זו היא תוצאה של ניקוי ופילוס התל לקראת בנייה בתקופה הרומית. ממצא כלי החרס כולל קערה (איור 1:4) וסירי בישול (איור 5:4, 7, 8) המתוארכים לתקופת הברזל, שבר גוף של קנקן שפת צווארון מראשית תקופת הברזל (תקופת ההתנחלות) וקערה מתקופת הברונזה הקדומה (איור 4:4). אף שהקערה מתקופת הברונזה הקדומה לא נמצאה באתרה היא מעידה על יישוב מתקופה זו בתל.
שכבה III. בשלושת הריבועים נחשפה אדמה בהירה, הדומה לזו שנחשפה בשכבה II. נתגלו רצפות (L113–L111; איור 5), שנבנו מאבנים לא מסותתות או מסותתות גס, חלקן שטוחות ודקות. בריבוע C נחשף נדבך אחד של קיר, שנבנה מלבנים אפורות (L114; כ-0.25 × 0.25 מ' מידות הלבנים); השתמרות הלבנים גרועה. נראה כי הקיר נבנה בכיוון מזרח–מערב. ממצא כלי החרס כולל קערות (איור 2:4, 3), קדרה (איור 6:4), סירי בישול (איור 9:4–11), קנקנים (איור 12:4–16) ופיטס (איור 17:4), המתוארכים לתקופת הברונזה התיכונה 2, חלקם מתוארכים בוודאות לסוף תקופת הברונזה התיכונה 2א'. סוג הלבנים, צורת הרצפות ומכלול כלי החרס מתארכים את השכבה לשלבים המאוחרים של תקופת הברונזה התיכונה 2א' ואולי אף לראשית תקופת הברונזה התיכונה 2ב', בדומה לתיארוך שכבה E בחפירות פורת ופלאי (ע' מרכוס, מידע בעל פה). מהחתך בריבוע A עולה כי היישוב מתקופת הברונזה התיכונה 2א' ישב על סלע האם.
זוהי החפירה הראשונה במדרון הדרומי של תל חפר, והוכח בה שהיישוב בתל היה בשיא התפשטותו בתקופת הברונזה התיכונה 2א', כאשר השתרע גם במדרון הדרומי. בתקופות מאוחרות הצטמצם היישוב בתל והמדרון הדרומי לא יושב.
פורת י' ופלאי ש' תשנ"ג. תל חפר – 1990. חדשות ארכיאולוגיות צט:29–31.
Conder C.R. and Kitchener H.H. 1882. The Survey of Western Palestine II: Samaria. London.
Marcus E., Porath Y. and Paley S. 2008. The Early Middle Bronze Age IIa Phases at Tel Ifshar and Their External Relations. Egypt and the Levant 18:221–244.