בחודש דצמבר 2006 נערכה חפירת בדיקה בגוש חלב (הרשאה מס' 4976 - A: נ"צ — רי"ח 24200/77020; רי"י 19200/27020), לקראת בניית קיר תמך לבית הקברות בחלקו הדרומי-מזרחי של התל. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון המועצה המקומית, נוהלה על ידי מ' הרטל, בהשתתפות י' יעקובי (מנהלה) וא' שפירו (מדידות).
כפר ג'יש (גוש חלב) שוכן על מדרונו הדרומי של תל עתיק שנמצאו בו שרידים למן תקופת הברונזה הקדומה ועד לתקופה האסלאמית הקדומה. בתחומי הכפר ובמדרונותיו הצפוני והמערבי של התל נערכו חפירות רבות ונחשפו בהן שרידי יישוב וקברים. התל שבראש הכפר טרם נחפר ולראשונה נחשף קטע קטן מתחומו. בחפירה שנערכה בטרסה חקלאית מדרום לבית הקברות נחפר חצי ריבוע ונחשפו בו ארבע שכבות יישוב (איורים 1, 2).
שכבה 4
השרידים הקדומים נמצאו כ-3 מ' מתחת לפני השטח (איור 1, חתך); נחשף פן דרומי מקטע קיר בנוי אבני גוויל גדולות מבזלת (W520; איור 3). אל הקיר ניגשת רצפת עפר מהודק שעליה שכבת אפר (לוקוס 519) שנמצאו בה כלי חרס מתקופת הברונזה התיכונה 2.
שכבה 3
מעל לקיר משכבה 4 ובניצב לו נבנה קיר אבני בזלת (W511; איור 3). ניגשת אליו רצפת עפר מהודק (לוקוס 518) שעליה הצטברות אדמה קשה ומפולת אבנים שביניהן נמצאו חרסים מתקופת הברזל 1.
שכבה 2
השרידים מתקופת הברזל 1 כוסו בשכבת אדמה שנתגלו בה שברי כלי חרס מהתקופה הרומית הקדומה (לוקוס 512) ללא שרידי מבנים. הממצא כלל כלי אבן ופסולת ייצור.
שכבה 1
מתחת לפני השטח נחשפו קטעי קירות (W502 ,W501). בחציו המערבי של הריבוע נחשף מתקן שקירותיו מטויחים בטיח אפור (לוקוס 504). לצדו נבנה טבון גדול (לוקוס 515) המרוצף בשברי קנקנים (איור 4). בטבון נמצאו שברי כלי חרס מהתקופה הרומית המאוחרת. לאחר שהטבון יצא משימוש נבנה מעל חלקו הצפוני-מזרחי מתקן מאבני גוויל שמתארו רבע עיגול (לוקוס 509). בחלקו הצפוני-מזרחי של הריבוע נמצאו שני קטעי קירות (W507 ,W506) המהווים פינת חדר מהתקופה הרומית המאוחרת (לוקוס 505).
בפינתו הדרומית-מזרחית של הריבוע נחשף בור עמוק (לוקוס 510) שירד עד למפלס הקיר מתקופת הברזל 1 ואף מתחתיו (איור 5). הבור היה מלא באבנים קטנות ונמצאה בו כמות גדולה של שברי כלי חרס בעיקר מהמאות הג' והד' לסה"נ. חפירת הבור פגעה בפינת הקירות מהתקופה הרומית המאוחרת בחלקו המזרחי של הריבוע ובקטע היורד ממנה אל הבור נמצא ממצא מעורב. סמוך לקצה הדרומי של הריבוע נמצאה הפרעה נוספת שחתכה את השכבות מהתקופה הרומית והתחברה לבור. מילוי הבור ואופי ההפרעה, הדומים לממצא במדרון הצפוני של התל מעידים כי הייתה כאן קרוב לוודאי גלישת קרקע שהרסה את מרבית שטחה של גוש חלב הרומית.
החפירה בתל גוש חלב חשפה לראשונה שרידים קדומים לתקופה הרומית. בשל שטחה המצומצם התמונה חלקית, אך יש בה תרומה לשחזור תולדות היישוב. ראשיתו של היישוב בתל בתקופת הברונזה הקדומה, שממנה נמצאו בחפירה רק חרסים אחדים, קרוב לוודאי מאחר שלא העמיקה עד לשרידי תקופה זו. המבנה הקדום שנחשף תוארך לתקופת הברונזה התיכונה (שכבה 4). מתקופת הברונזה המאוחרת נמצאו חרסים אחדים ובתקופת הברזל 1 נבנה המקום מחדש (שכבה 3). יסודות הקיר מתקופה זו נבנו על ראש קיר מתקופת הברונזה התיכונה. מהשלבים המאוחרים של תקופת הברזל והתקופה הפרסית, בהם לפי הסקר היה התל מיושב, לא נמצא בחפירה כל ממצא. מהתקופה ההלניסטית נמצאו חרסים אחדים לא באתרם. בתקופה הרומית הקדומה היה המקום מיושב (שכבה 2) ואף שלא נחשפו קירות מתקופה זו נמצא מכלול עשיר של שברי כלי חרס, זכוכית ואבן. על פי הממצא ועדות המקורות היו תושבי המקום יהודים. גוש חלב היה אחד היישובים שבוצרו במרד הגדול שעל ראשיו נמנה יוחנן מגוש חלב. לפי יוסף בן מתתיהו העיר הסגירה עצמה ועל כן לא נהרסה.
בשכבת היישוב האחרונה (שכבה 1), מהתקופה הרומית המאוחרת, נמצאו קירות מבנים וטבון גדול. בשלהי התקופה נפגע האתר, כנראה מגלישת קרקע. בחפירה לא נמצאו ממצאים מתקופות מאוחרות יותר, למעט חרסים מעטים מהתקופה הביזנטית. ממצא דומה נמצא גם בחפירות המדרון הצפוני (ר' חדשות ארכיאולוגיות 118) של התל ואילו שרידים מהתקופות הביזנטית והאסלאמית הקדומה נמצאו בחפירות שנערכו בדרום-מערב התל (הרשאה מס' 3738-A).