בחודש אוגוסט 2011 נערך סקר ביקנעם (רשיון מס' 296/2011-S; נ"צ 20650-1045/72670-937), לקראת הכנת תוכנית מתאר לעיר. הסקר, מטעם רשות העתיקות ובמימון משרד הפנים, נוהל על ידי י' טפר (צילום שטח), בסיוע א' שפירו (GPS ותוכניות), ג"ב יפה ופ' אבו-זידאן (סוקרים) וע' מרדר (ממצא צור).
הסקר נערך בשטחן של ארבע גבעות, בשולי העיר, ותועדו בו 52 אתרים (איור 1; טבלה 1). שטח הסקר גובל בתל יקנעם, תל קירה, חורבת חנות קירה וחורבת חרמש. בתחום הסקר נסקרו בעבר שני אתרים (עולמי י', תשמ"א, מפת דליה [31], אתרים 44, 57). יקנעם נמצאת בחלקו הצפוני של אזור רמות מנשה, ובקרבתה נפגשים רכס הכרמל ועמק יזרעאל. בגאיות באזור שופעים מעיינות רבים, ומשחר ההיסטוריה עברו כאן דרכים ראשיות.
טבלה 1. האתרים בסקר.
מספר
|
נ"צ
|
ממצא
|
1
|
209262/727252
|
ריכוז פריטי צור
|
2
|
209140/727299
|
ריכוז אבנים
|
3
|
209066/727359
|
ריכוז אבנים
|
4
|
209202/727222
|
ריכוז פריטי צור
|
5
|
209486/727137
|
אבנים ופריטי צור
|
6
|
209332/727042
|
קיר
|
7
|
209355/726984
|
אבנים ופריטי צור
|
8
|
209374/727008
|
גל אבנים (אתר 57 במפת דליה)
|
9
|
209401/726988
|
גל אבנים (אתר 57 במפת דליה)
|
10
|
209392/726930
|
גל אבנים (אתר 57 במפת דליה)
|
11
|
209418/726851
|
גל אבנים (אתר 57 במפת דליה)
|
12
|
209245/726984
|
מחצבה
|
13
|
209243/727030
|
גת קטנה חצובה
|
14
|
209250/727030
|
מתקן חצוב
|
15
|
209288/727018
|
ריכוז אבנים
|
16
|
209227/727036
|
שתי 'גתות תענכיות', אבן גולל חצובה ושורת ספלולים (אתר 44 במפת דליה)
|
17
|
209197/727039
|
גל אבנים
|
18
|
209195/727087
|
ריכוז פריטי צור
|
19
|
209227/727113
|
מערה חצובה
|
20
|
209230/727107
|
משחק קדום — שקערוריות חצובות בסלע
|
21
|
209233/727106
|
פיר חצוב
|
22
|
209252/727076
|
קיר
|
23
|
209287/727071
|
גל אבנים
|
24
|
209217/727130
|
מחצבה וריכוז פריטי צור
|
25
|
209026/727309
|
מבנה עגול (5 מ' קוטר) וסמוך אליו ריכוז פריטי צור
|
26
|
209220/727118
|
מערה חצובה
|
27
|
209600/727404
|
קיר מעוגל
|
28
|
209395/727458
|
ריכוז פריטי צור
|
29
|
209263/727511
|
גל אבנים
|
30
|
209374/727519
|
ריכוז פריטי צור
|
31
|
209600/727480
|
קיר ומחצבה
|
32
|
209578/727541
|
קיר
|
33
|
209574/727550
|
גל אבנים
|
34
|
209627/727686
|
גל אבנים
|
35
|
209907/727577
|
גל אבנים
|
36
|
209911/727536
|
גל אבנים
|
37
|
209890/727538
|
גל אבנים
|
38
|
209863/727482
|
גל אבנים
|
39
|
209842/727429
|
גל אבנים
|
40
|
209827/727391
|
ריכוז פריטי צור
|
41
|
209818/727383
|
גל אבנים
|
42
|
209746/727405
|
גל אבנים (15 מ' אורך)
|
43
|
210037/728210
|
מחצבה
|
44
|
210054/728213
|
מחצבה
|
45
|
210295/728170
|
מחצבה
|
46
|
210527/728301
|
מחצבה
|
47
|
210770/728324
|
מחצבה
|
48
|
210762/728365
|
מחצבה וספלול חצוב
|
49
|
210551/728475
|
מחצבה
|
50
|
209977/728220
|
מחצבה
|
51
|
210488/728975
|
מערה חצובה ומחצבה
|
52
|
210485/728987
|
מחצבה
|
דרום שטח הסקר. על הגבעה בדרום-מערב שטח הסקר תועדו 26 אתרים (1–26; איור 2). בראש הגבעה ובמדרון הצפוני-מערבי תועדו ראשי קירות (איור 3), מתחם המוקף בקיר רחב (כ-2 מ' רוחב), פתח מערה, משחק קדום הכולל שתי שורות של שקערוריות חצובות בסלע, מבנה עגול וכמה גלי אבנים. נאספו חרסים, המתוארכים ברובם לתקופות הרומית, הביזנטית והאסלאמית הקדומה וכן חרס יחיד מהתקופה הפרסית. במדרונות הגבעה ניכרים קירות התוחמים חלקות חקלאיות וקירות של מדרגות עיבוד. במדרונות הצפוני, המערבי והמזרחי של הגבעה תועדו ריכוזים גדולים של פסולת מסיתות צור וכן כלי צור. פריטי הצור מתוארכים לתקופות שונות, ובהם ראוי לציין אבן יד מהתקופה הפליאוליתית התחתונה וכילף מסוף התקופה הניאוליתית או מהתקופה הכלקוליתית. בממצא הצור כלים ובהם נתזים רחבים, חלקם משובררים, המתוארכים למן תקופת הברונזה התיכונה ועד לתקופת הברזל. במדרון המערבי של הגבעה תועדו מחצבות אבן וכן אבן עגולה שחציבתה לא הושלמה. עוד תועדו ספלולים וגתות, ובהן שתיים מטיפוס 'גתות תענכיות', המתוארכות לתקופת הברונזה התיכונה (איור 4).
מרכז שטח הסקר. על גבעה במרכז שטח הסקר תועדו 16 אתרים. שמונה אתרים מדרום-מערב לחנות קירה (27–34), ובהם קירות של מדרגות עיבוד, ראשי קירות, כנראה קדומים, שבנייתם שונה מזו של קירות המדרגה, סימני חציבה וריכוזים של פריטי צור. על פני השטח לוקטו חרסים, המתוארכים ברובם לתקופות הרומית והביזנטית. שמונה אתרים תועדו מדרום לחורבת חנות קירה (35–42), ובהם בעיקר גלי אבנים, חלקם מוארכים, אולי כתוצאה מכך שנערמו על גבי קווי קירות. כן לוקטו פריטי צור וחרסים מהתקופות הרומית והביזנטית.
צפון השטח הסקר. על גבעה ומורדותיה, מצפון לתל קירה, תועדו שמונה אתרים (43–50), ובכולם תועדו מחצבות לאבני בנייה. חלקים נרחבים מהשטח הנסקר מכוסים בצמחייה, שהקשתה לאתר שרידים עתיקים, ולא מן הנמנע כי בסביבה יש חציבות נוספות שלא הובחנו. במעלה גבעה בחלקו הצפוני ביותר של השטח, מדרום לתל יקנעם, תועדו שני אתרים (51, 52), ובהם מחצבות לאבני גזית (0.40 × 0.45 מ' מידות האבנים) ופתח מערה סתום.
בגבעה שבדרום שטח הסקר תועדו ריכוזים רבים של פריטי צור, המלמדים שבמקום היו אתרי סיתות וחציבה של צור ואבן. אתרים אלה מתוארכים לתקופות הפלאוליתית, הניאוליתית והכלקוליתית וכן למן תקופת הברונזה ועד תקופת הברזל. בסקר תועדו שתי 'גתות תענכיות' המתוארכות לתקופת הברונזה התיכונה ונפוצות בעמק יזרעאל וסביבתו. סביר להניח כי גתות אלו היו קשורות לחוות חקלאיות, שייצרו יין ושיווקו את תוצרתן, ופעלו מטעם רשות שלטונית מרכזית. מיקומן של הגתות שאותרו בסקר מרחיב את תחום ההשתרעות של גתות אלה גם למרחב שבקרבת תל יקנעם, בשוליים הצפוניים-מערביים של עמק יזרעאל. ממצא כלי החרס בסקר מתוארך לתקופות הפרסית, הרומית, הביזנטית והאסלאמית הקדומה. הקירות, המתקנים, החציבות וגלי האבנים שתועדו בסקר מלמדים על פעילות חקלאית ענפה באזור.