בחודש ספטמבר 2005 נערכה חפירת הצלה בשטחים אחדים מדרום-מזרח למכללת תל חי, מצפון לקריית שמונה (הרשאה מס' 4598-A*, נ"צ — רי"ח 25445-55/79295-315, רי"י 20445-55/29295-315; איור 1), לקראת בניית קמפוס חדש. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון המכללה, נוהלה על ידי ה' סמיטליין (צילום), בסיוע ת' גרייב (ניהול שטח), ו' אסמן וו' פירסקי (מדידות), א' בלשוב (שרטוט), ל' פורת (רפאות) וח' טחן (ציור ממצא).
בשטח המיועד לפיתוח כלולים שני אתרי עתיקות, ראס אל-ביאד ותל ברום (צפון). השטח נסקר בשנת 2002 (חדשות ארכיאולוגיות 118) ובלט בו האתר של ראס אל-ביאד, תל קטן ובו שרידים למן התקופה הניאוליתית ועד תקופת הברונזה הקדומה 1א'. בתעלות בדיקה שנחפרו בשטח בעזרת כלים מכניים בשנת 2003 נחשפו שרידים עתיקים רק בקטע קטן. חפירה זו באה בעקבות תוצאות הסקר ותעלות הבדיקה.
שטח החפירה הוא רצועת קרקע (כ-270 מ' אורך, איור 2) הגובלת בצפון בדרך הגישה לפארק התעשייה של תל חי. ממערב לשטח כביש קריית שמונה–מטולה. בשטח שלוש יחידות טופוגרפיות. התל הפרהיסטורי והפרוטו-היסטורי של ראס אל-ביאד בצפון-מזרח השטח ובנקודה הגבוהה באתר. מכאן דרומה משתפלים שטחים ועליהם תפזורת בזלת. תחילה ההשתפלות חדה ויוצרת רמה של סלע גירני טבעי ועליו כיסוי רדוד של אדמה. בקצה הדרומי, לאחר נפילה פתאומית של הרמה, נמצא המדרון הצפוני של תל ברום, כקילומטר אחד מדרום לראס אל-ביאד. במערב, הרמה משתפלת חדות אל היחידה השלישית – מתלול גירני ששימש לחציבת חדרי קבורה, מחצבות ומתקנים מגוונים. המדרון המזרחי התלול מחוץ לשטח הפיתוח.
נפתחו שלושה שטחים: שטח A למרגלות המדרון המערבי של ראס אל-ביאד, שטח B כ-50 מ' מדרום לשטח A ולרגלי המדרון הדרומי-מערבי ושטח C שכלל את המדרון הדרומי, הרמה וקטע ממתלול הסלע המערבי.
שטחים B ,A
בשטח A נפתחו ארבעה ריבועים סמוכים וריבוע נוסף ובשטח B נפתחו חמישה ריבועים צמודים. נחפרה רק מחצית מכל ריבוע. עובי שכבת האדמה (0.3–0.7 מ') שכיסתה את פני סלע הגיר הרך נקבעה על פי מיקומו של כל ריבוע במדרון. לא נמצאו שרידים ארכיאולוגיים ויש לכך חשיבות בהערכת ההתפתחות והתפקוד של היישוב העתיק בראס אל-ביאד. אף לא בתקופה אחת חרג היישוב בראס אל-ביאד מהתחום האסטרטגי של התל לעבר המדרון המערבי.
שטח C
לוקוס 501. השטח (2.5×5.0) נפתח לכיוון מורד המדרון הדרומי של ראס אל-ביאד. עם הסרת שכבת האדמה הרדודה נחשף משטח סלע קשה ומוחלק, כנראה במכוון, הנוטה דרומה. נמצאו שברי חרסים אחדים שחוקים המתוארכים לתקופות ההלניסטית, הרומית, הביזנטית והממלוכית.
לוקוס 502 (איורים 3–5). בקצה הצפוני של הרמה, כ-35 מ' מדרום ללוקוס 501, נמצא מחשוף סלע גירני קטן ועליו סימני חציבה ובהמשך נוקה משטח מלבני של אבן גיר מעובדת (11.5×12.3 מ'). הסלע נוצל לספלולים, למחצבות ולפירים. במרכז השטח הייתה מדרגה מעט גבוהה יותר מהסלע שמסביבה, כנראה בגובה של פני הסלע המקוריים ובה שני ספלולים (0.08 מ' ו-0.13 מ' קוטר, 0.13 מ' עומק). צמוד וממזרח לספלולים היה שטח ששימש מחצבה (כ-3×4 מ') ומצפון לספלולים שטח מחצבה קטן יותר. בשטחי המחצבה נראו תשלילי אבנים שנחצבו, תעלות ניתוק ואבן אחת שחציבתה לא הושלמה.
נמצאו שלושה פירים (לוקוס 502D, מידות 2.55×1.10 מ'; לוקוס 502E, מידות 0.65×1.78 מ'; לוקוס 511, מידות 0.90 ×2.08 מ') וכן קבר ארגז קטן (לוקוס 502B, מידות 0.90×0.47 מ'; איור 6) וקבר נוסף (לוקוס 502A, מידות 1.45×0.80 מ'). אחד הפירים (לוקוס 511) נחפר חלקית עד לחסימה של אבני בזלת גדולות. הקבר הצפוני (לוקוס 502A) נמצא מכוסה בלוח אבן גדול. לא ברור אם שימש קבר ארגז או פיר שהוביל לחדר קבורה. בקבר הארגז הקטן (לוקוס 502B) היה מדף צר (0.08 מ' רוחב) שעליו הונחו אבני הכיסוי. בפירים או בקברים שלא נחפרו לא נמצא כל ממצא מתארך. קבר הארגז הקטן נחצב לתוך הקטע החצוב שבמחשוף הסלע ולפיכך נראה שהקברים היו מאוחרים למחצבה. פירים וקברי ארגז דומים מוכרים היטב מהתקופות הרומית והביזנטית.
לוקוס 503. נוקה משטח סלע טבעי חשוף בחלקו (9.0×5.2 מ'; איורים 7, 8), כ-30 מ' מדרום-מערב ללוקוס 501. נחשפה חלקית מחצבת מדרגות שגובהן 0.45-0.35 מ'. במרכז המחצבה שממדיה וצורתה אינם ברורים נמצא פיר המוביל לחדר קבורה (1.65×1.03 מ'). מחפירת הפיר לא עלה ממצא מתארך והיא הגיעה עד מילוי אבני בזלת בעומק 0.6 מ'.
לוקוס 504. משטח סלע מלבני (4.00×2.45 מ'; איור 9) שנחפר כ-20 מ' מדרום-מזרח ללוקוס 503. גובהו 1.2 מ' במזרח ורק 0.53 מ' במערב, בשל הטופוגרפיה המשתפלת. שלושה צדדים חצובים יוצרים שטח סגור בחלקו שבצדו הצפוני גושי בזלת רבים בפיזור וצדו הדרומי ריק. נמצאו שברי חרס אחדים מהתקופות הרומית ועד הממלוכית אך הם אינם מעידים על זמן החציבה או על מהותה.
לוקוס 505 (איורים 10, 11). מחצבה נוספת ובה פיר לחדר קבורה, כ-10 מ' מדרום ללוקוס 504. המשטח שנוקה (כ-8×5 מ') אינו אחיד, איכותו נמוכה ובו סדקים וקווי שבר רבים. נראה כי רק חלק קטן מן המחצבה שימש לחציבת אבני בנייה.
בערימת עפר ממערב לפיר (2.0×1.1 מ') שבמזרח המחשוף, המעידה על חפירות שוד, נמצא נר צפוני שהשתמרותו גרועה (איור 12). לנר דמוי הביצה העשוי בתבנית תעלה הנמשכת מהדיסקוס הלא מעוטר עד לפיית הנר. פני הנר מעוטרים בקוים חרוטים אחדים ועיגולים בתבליט. הבסיס מעוטר בדגם מוטבע של ענף, כנראה של זית. נר כמעט זהה המתוארך לתקופה הביזנטית נמצא בחפירות קודמות שנערכו בתל ברום (ע' דמתי, 2007, עתיקות 55: איור 15:11). סביר להניח שהנר מצביע על תקופת השימוש בקבר.
כ-0.7 מ' מדרום לפיר נחשף מתקן מעוגל שחציבתו לא הושלמה (1.4 מ' קוטר; איור 13).
לוקוס 506. כ-40 מ' מדרום-מערב ללוקוס 502, בקצה המערבי של הרמה, נחפר שטח ריבועי (2×2 מ') שבו שכבת אדמה (0.5 מ' עומק) כיסתה את הסלע. נחשפה נקודת החיבור בין שכבת הגיר הרכה של הרמה והסלע הקשה וכן 25 חרסים קטנים ושחוקים מהתקופות הרומית והביזנטית.
לוקוס 507. נחפר שטח ריבועי (2×2 מ') על הרמה, כ-35 מ' ממזרח ללוקוס 506. סלע הגיר הרך והמתפצל היה מכוסה בשכבה דקה של קרקע (0.3 מ' עומק) שנמצאו בה 10 חרסים שחוקים מהתקופות הרומית והביזנטית.
לוקוס 508. בפינה הדרומית-מערבית של הרמה, לפני שהיא צונחת דרומה וכ-80 מ' מדרום ללוקוס 505, נחשף שטח דמוי מלבן (11×4 מ'; איור 14) ששימש מחצבה, היחידה שניתן היה למדוד בה אבנים שנחצבו על פי תשלילים; ממדי שתי האבנים בצפון השטח 1.10×0.75 מ'. נמצא פיר (1.9×0.7 מ') המוביל לקבר שלא נחפר בפינה הצפונית-מערבית של מחשוף הסלע. ברחבי לוקוס 508 נמצאו 14 חרסים שחוקים שתוארכו לתקופות הרומית, הביזנטית והעות'מאנית. ממערב לפיר תועד בצמחייה הסבוכה פיר נוסף.
לוקוס 509 הוא משטח סלע כמעט מלבני (8×4 מ'; איורים 15, 16) כ-30 מ' מדרום-מזרח ללוקוס 508. מילוי אדמה רדוד ועדין שנוקה כיסה על גת פשוטה שמשטח הדריכה שלה נהרס ממחצבה מאוחרת. תעלה קטנה הובילה ממשטח הדריכה לבור איגום מעוגל (לוקוס 510, 1.12 מ' קוטר עליון, 0.7 מ' קוטר תחתון, 1.3 מ' עומק) שלא נפגע מהמחצבה וקירותיו הולכים וצרים כלפי התחתית. ממערב לבור האיגום שבעה ספלולים במגוון גדלים (0.17-0.03 מ' עומק, 0.32-0.14 מ' קוטר) מפוזרים על הסלע. בקצה הצפוני של השטח החצוב ספלול אחד רדוד (0.2 מ' רוחב) שהיה כנראה קשור לשלב הקדום של הגת. לא נמצאו כל ממצאים מתארכים.
מדרום ללוקוס 508 ובקצה המזרחי של לוקוס 509 נמצא ריכוז של לפחות תשעה פירים שהיו מכוסים בצמחייה, חלקם מחוץ לגבולות שטח הפיתוח.
פרטים נוספים בשטח שתועדו ולא נחפרו כללו בעיקר פירים ומחצבה אחת והם מוצגים בטבלה:
לוקוס |
טיפוס |
מיקום |
הערות |
701 |
מחצבה |
10 מ' מצפון ללוקוס 508 |
פיר צמוד(?) |
702 |
פיר |
6 מ' מדרום ללוקוס 508 |
|
703 |
פיר |
6 מ' מדרום ללוקוס 702 |
|
704 |
פיר |
15 מ' מדרום ללוקוס 703 |
|
705 |
פיר |
10 מ' מצפון-מזרח ללוקוס 704 |
|
706A |
פיר |
8 מ' מצפון-מערב ללוקוס 509 |
706A ו-706B הם פירים צמודים |
706B |
פיר |
8 מ' מצפון-מערב ללוקוס 509 |
|
707 |
פיר |
5 מ' מצפון ללוקוס 509 |
|
708 |
פיר |
2 מ' ממערב ללוקוס 707 |
|
709 |
פיר |
8 מ' מדרום ללוקוס 703 |
|
710 |
פיר |
10 מ' מדרום ללוקוס 503 |
|
711 |
פיר |
14 מ' ממזרח ללוקוס 501 |
במדרון הדרומי העליון של ראס אל-ביאד שבו ניכרים סימנים רבים של פירים |
712 |
פיר |
35 מ' מצפון ללוקוס 501 |
|
במדרונות המערבי והדרומי של ראס אל-ביאד לא ניתן היה למצוא קשר ליישוב הפרהיסטורי והפרוטו-היסטורי באתר. אם היישוב התפשט בתקופות אלה, היה זה רק לצפון או למזרח. פעילות מאוחרת כנראה בתקופות הרומית והביזנטית ניכרת במיוחד לאורך המצוק בקצה המערבי של הרמה וכן שימוש במחשופי סלע אחדים. פעילות זו ניכרת בעיקר בפירים הרבים שלא נחפרו והובילו ללא ספק לחדרי קבורה, שהיו פזורים לאורך המצוק ובתוך מחצבות מזדמנות שמוקמו באותה נישה גיאולוגית.
הפירים היו חלק ממכלול קבורה גדול מאוד שהשתרע מצפון-מערב לשטח הקמפוס הנוכחי של מכללת תל חי ועד למוזיאון תל חי. בעבר נערכו חפירות אחדות בשטח, במערות קבורה שתוארכו למאות הב'–הד' לסה"נ (חדשות ארכיאולוגיות סג-סד: 7; סז-סח: 74; עתיקות 10: 165–167). תיארוך זה נראה מתאים גם לפירים ולקברים שלא נחפרו, כפי שמעיד הנר הצפוני שנמצא בלוקוס 505. השטח שנבדק לאורך 270 מ' היה עורף רב שימושי לתל ברום, כ-1 ק"מ מדרום לראס אל-ביאד.
מן התקופה הרומית נחשפו באתר שרידים מעטים לעומת גידול בבנייה ובשטח האתר שאפיינו את התקופה הביזנטית (עתיקות 55: 81-63).
הפירים נחצבו ככל הנראה לאחר החציבה שהייתה מצומצמת ובנקודות מסוימות במחשופי הסלע. נראה לפיכך שהגת הייתה הפרט הקדום בשטח, שכן היא נפגעה מהחציבה. גודל הגת מרמז על ייצור יין ביתי ולא מסחרי לצורכי שיווק.