בשלהי שנת 2009 התקבל ברשות העתיקות מידע לפיו באתר נערכות חפירות שוד. בביקור שנערך במקום התברר שחפירות השוד מתמקדות במרכז הגבעה ולכיוון מזרח. בבדיקה של ערמות העפר שנחפר על ידי השודדים התגלו חרסים, שברים של צינורות חרס למים ולאוויר (טובולי) ולבנים רבות, שעל אחת מהן טביעה של הלגיון הרומי העשירי. על סמך ממצאים אלה הוערך כי במקום יש שרידים של בית מרחץ מהתקופה הרומית (איור 1).

בשטח שנחפר (כ-35 מ"ר) נחשפו שני חדרי מבנה (א, ב; איורים 2, 3), ובהם שרידי בית מרחץ מהתקופה הרומית. עיקר החפירה נערכה בחדר א ואילו חדר ב נחפר רק בחלקו. בחדר ב הובחן שלב שימוש נוסף, המאוחר לבית המרחץ. במרחק של כ-30 מ' מדרום לשרידי בית המרחץ תועדה מערת קבורה חצובה שנשדדה.
 
חדר א. נחשפו שלושה קירות התוחמים את החדר (W127, W109 ,W105/123; שטח משוער 4.3 מ"ר; קיר 127 אינו מופיע בתכנית); הקיר המזרחי של החדר לא נחשף. קיר 105 נחצב בחלקו התחתון בסלע (כ-5 מ' אורך, 0.75 מ' רוחב, 1.7 מ' גובה השתמרות), ונבנה בחלקו העליון באבנים שלא השתמרו; הקיר תוחם את החדר ממערב ומפריד בין חדר א לחדר ב. בחלקו הצפוני של הקיר נחצב פתח (0.7 מ' רוחב) למעבר בין שני החדרים. נחשפה בשלמותה המזוזה הדרומית של הפתח, שהפן המערבי שלה עוצב בצורת אומנה בולטת (כ-0.5 מ' רוחב). סף הפתח מדורג ובחלקו הצפוני נחצבה פותה (8 ס"מ קוטר) לציר של דלת שנפתחה אל תוך חדר א. במזוזה הדרומית נחצב שקע לציר הבריח (איור 4). קיר 109 נחשף בדרומו של החדר (כ-3.8 מ' אורך, 0.55 מ' רוחב לפחות, 1.45 מ' גובה השתמרות; איור 5), וקיר 127 נחשף בקטע קצר בפינה הצפונית-מערבית של החדר. שני קירות אלה נחצבו בחלקם התחתון בסלע גיר קשה, ואילו בחלקם העליון הם נבנו מאבנים ולבנים גם יחד. במילויי האדמה שכיסו את החדר התגלו עשרות אבני גזית מגיר רך ופריך, חלקן סותתו בסיתות שוליים עדין, ששימשו כנראה בבניית חלקם העליון של הקירות. בפינה הדרומית-מערבית של החדר, לצד קיר 105, נחפר במהלך שוד עתיקות בור (L126), שפגע בשרידים עתיקים והגיע עד לסלע האם.
בחדר א נחשפו שרידים של מערכת חימום תת-רצפתית (היפוקאוסט) של בית מרחץ. טרם בניית מערכת זו הונחה על קרקעית הסלע בחדר שכבת גיר כתות ומהודק (L122; עובי ממוצע 0.35 מ') במטרה ליצור רצפה מפולסת. ממערכת החימום התת-רצפתית בחדר השתמרו קמרון מוארך (L113; רוחב 0.5 מ', גובה כ-0.7 מ') ושני עמודונים (L117). הקמרון והעמודונים תמכו רצפה תלויה שלא השתמרה. קירות הקמרון נבנו מלבני חרס (0.24 × 0.24 מ' בממוצע, כ-3.3 ס"מ עובי), רובן שלמות, אך נעשה שימוש גם בלבנים שבורות. הקמרון עצמו, שרק חלקו התחתון השתמר, נבנה מלבני חרס קטנות יותר (0.18 × 0.18 מ', כ-3.3 ס"מ עובי). הלבנים לוכדו במלט אפרפר. משני צדי הקמרון הונחו מילויי אבנים ואדמה (איור 6). קטע זה של הקמרון השתמר לאורך כמטר אחד, ובחלקו הצפוני הוא מכוסה במפולת אבנים שלא פונתה. בניקוי של לבני החרס מהן נבנה הקמרון התברר כי כמה נושאות טביעה של הלגיון הרומי העשירי פרטנזיס (איור 7). שני העמודונים נבנו גם הם ממלבני חרס (0.18 × 0.18 מ', כ-3 ס"מ עובי). על רצפת הגיר המפולסת מדרום לשני העמודונים הובחנו סימנים של עמודונים נוספים. נראה כי בחלק הצפוני של החדר הונחה הרצפה התלויה על הקמרון ואילו בחלק הדרומי של החדר הונחה הרצפה התלויה על מערכת עמודים מלבנים.
בחדר א התגלו שני קירות נוספים שנחצבו בסלע (W131 ,W124; איור 8), ובהם נחשפו פתחים. נראה כי קירות אלה הם חלק ממערכת החימום התת-רצפתית בחדר, ואפשר שדרך הפתחים בקירות הוזרם לחדר אוויר חם.
בפינה הצפונית-מזרחית של חדר א נחשפו אבני מפולת וביניהן שברים של טיח, כנראה שרידים של תעלה מטויחת. החפירות בחלק זה של החדר העמיקו עד למפלס של גיר כתות בצבע אפרפר (L115), כנראה קרקעית של בריכה מטויחת או אמבט מטויח. קרבתו של מתקן זה למערכת ההיפוקאוסט מלמדת אולי כי הוא שימש לחימום מים. במילויי העפר ובמפולות שכיסו את החדר התגלו שברים רבים של רצפת פסיפס, שהייתה כנראה חלק מהרצפה התלויה בחדר. אבני הפסיפס קטנות וצבען לבן, אדום, שחור ואפור; הן הודבקו לשכבה של טיח חזק ועבה (3 ס"מ עובי).
 
חדר ב. נחפר רק חלק מהחדר ועל כן תכניתו אינה ברורה. בחדר הובחנו שני שלבי שימוש, ונראה כי הוא המשיך לשמש לאחר שחדר א נהרס וננטש. בחדר נחשפו שני קטעי קירות (W132 ,W114), השייכים לשלב השימוש המאוחר במבנה. קיר 114 (כ-1 מ' רוחב) נבנה ברישול משני פנים של אבנים בשימוש חוזר ובתווך אבני שדה קטנות והשתמר לגובה של נדבך אחד; נחשף רק חלקו הדרומי של הקיר. הקיר ניגש ממערב אל קיר 123 — חלקו הצפוני של קיר 105. קיר 132 נבנה מאבנים, ובהן גם אבני גזית בשימוש חוזר, שהונחו ללא סדר וללא חומר מלכד; רוחב הקיר משתנה. בין האבנים התגלתה אבן גזית שבראשה חצובה גומה והיא שימשה בקיר בשימוש חוזר. הקיר ניגש באלכסון אל קיר 105 ממערב. קירות 114 ו-132 נבנו על מילויי עפר שכיסו את הרצפה המקורית של החדר (0.10–0.35 מ' עובי המילוי). נחשף קטע קטן מרצפת החדר מהשלב הקדום, העשויה מגיר כתות (L128). בפינה הדרומית-מזרחית של החדר נחשף משטח סלע, שנחצב כחלק מקיר 105 (1.0 × 1.3 מ'). במשטח נחצבו גומה מעוגלת (0.3 מ' קוטר, 0.1 מ' עומק) ולידה תעלה קטנה ורדודה (0.5 מ' אורך, 0.1 מ' רוחב, 5 ס"מ עומק). ניתן לשער כי הגומה המעוגלת שימשה במקור בבית המרחץ כתושבת לארובה עשויה מצינור חרס. רצפת הגיר והקירות בחדר היו מכוסים במילויי עפר ומפולות אבנים, ובהם כמות רבה של שברי לבנים וצינורות חרס, חרסים רבים, הרבה מאוד אבני פסיפס לבנות גדולות, השונות מאבני הפסיפס הקטנות והצבעוניות שהתגלו בחדר א, וכן מצבור של 18 מטבעות ברונזה קטנים, אולי מטמון שהתפזר, המתוארכים כולם למאה הה' לסה"נ. נראה שזמנם של המטבעות מייצג את זמן נטישת המבנה.
 
מערת קבורה (איור 9). חזית המערה, הפונה לדרום, נמצאה מכוסה בעפר. המערה כוללת חדר קבורה גדול (כ-60 מ"ר; 1.5–2.2 מ' גובה), שבדופנותיו נחצבו עשרה כוכי קבורה (1.1 × 1.3–2.1 מ'). פתח המערה נחסם בקיר, שנבנה באבני שדה במגוון מידות; הוא נפרץ על ידי בוזזי קברים (איור 10). חציבת המערה מרושלת, ולכן דופנות המערה והכוכים גבנוניים. תכניתם הכללית של הכוכים מלבנית או טרפזית. בתוך המערה ובערמת עפר ליד הפתח התגלו חרסים ומטבעות, המתוארכים לתקופה הרומית ולראשית התקופה הביזנטית. נראה כי מערת הקבורה שימשה את תושבי האתר שהמבנה שנחשף לעיל היה חלק ממנו.
 
הממצאים בחפירה כוללים שברים רבים של כלי חרס, 42 מטבעות ברונזה, חרוזי טין, עשרות לבנים רבועות בשני גדלים ושברים של צינורות לחימום אוויר (טובולי). הלבנים דומות במידותיהן ללבני חרס מטיפוס Bessalis, ששימשו לבנייה של מערכות חימום תת-רצפתיות בבתי מרחץ בתקופה הרומית. שלוש מהלבנים נושאות אותה טביעה מלבנית של הלגיון הרומי העשירי —  LEXFR (איור 11).
 
נראה ששרידי הבנייה שנחשפו בחפירה הם חלק ממכלול נרחב, הכולל גם בית מרחץ. על סמך הממצא הקרמי והטביעות על הלבנים נראה כי בית המרחץ נבנה במאות הב'–הג' לסה"נ. בחדר ב התגלו שני שלבי שימוש, ונראה כי בשלב המאוחר בית המרחץ לא פעל. לא ברור מתי הפסיק השימוש בבית המרחץ, אך התברר כי המבנה כולו ניטש בסוף המאה הד' – ראשית המאה הה' לסה"נ. במרחק קצר ממזרח לשטח החפירה תועדו במהלך החפירהחללים תת-קרקעיים חצובים שנבזזו בעבר על ידי שודדי העתיקות. באחד החללים זוהה מקווה טהרה חצוב ומטויח בטיח אפור, האופייני לימי הבית השני. בסקר שנערך בזמן החפירה נאספו חרסים רבים ומטבעות מימי הבית השני. אפשר שבאתר שכן יישוב יהודי בימי הבית השני ולאחר המרד הגדול גורשו היהודים מהאתר והוא יושב בחיילים רומיים, שבנו במקום בית מרחץ. יישוב זה המשיך להתקיים עד למאה הה' לסה"נ והוא ניטש מסיבה שאינה ידועה.