בחודשים אפריל–מאי 2015 נערכה חפירת בדיקה בנחל רבידה שביער ירושלים (הרשאה מס' 7389-A; נ"צ 217113-8168/631823-2491), לקראת סלילת כביש 16. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון נתיבי ישראל — החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ, נוהלה על ידי מ' שור, בסיוע נ' נחמה (מנהלה), מ' קאהן (מדידות וסרטוט), א' פרץ (צילום), ד' תנעמי (גלאי מתכות), ד' בן-עמי (הנחיה), נ' זאק וא' בלשוב (תכניות), וכן א' ויגמן וע' ראם.
נחל רבידה עובר בין שכונת גבעת שאול לשכונת בית הכרם, ובקצהו המערבי, באזור סכר בית זית, הוא מתחבר לנחל שורק (איור 1). אל הנחל משתפלים מדרונות מכוסים ביער נטוע של עצי אורן וברוש. נפתחו שני שטחי חפירה (B ,A; איור 2), ובהם התגלו מתקן חצוב ושלוש מערות.
בסקרים שנערכו בעבר תועדו בסביבת החפירה מערות, כבשן סיד, מדרגות עיבוד קדומות, שרידי שומרות, מחצבות, בורות מים וגת (קלונר תשס"ג:100–106; רישיון מס' 306/2009-S). בחפירה שנערכה בשנת 2008 מצפון לשטח B נחשפו קולומבריום, גת, מערות, מחצבות וחציבות (זילברבוד 2015). בחתכי בדיקה שנערכו בשנת 2014 בחלקות מעובדות בערוץ הנחל התגלו בין היתר מחצבה, חציבות בסלע ומערות טבעיות.
שטח A. בגדה הדרומית של הנחל התגלה מתקן מלבני חצוב (L101; מידות 0.5–0.6 × 1.7 מ', עומק 0.8 מ'; איור 3) שפינותיו מעוגלות. קרקעית המתקן אינה מפולסת, ויש בה מעט שקערוריות. צמוד למתקן מדרום ניכרים שרידי קיר של מדרגת עיבוד, שנבנה מאבני גוויל במגוון מידות.
שטח B. בגדה הצפונית של הנחל התגלו שלוש מערות, האחת חצובה (L200) והשתיים האחרות טבעיות (L202 ,L201). מערה 200 (3.0 × 6.4 מ', 2.6 מ' גובה; איורים 4–6) כוללת חדר רבוע (3.0 × 3.4 מ') וצמוד אליו ממערב חדר קטן יותר מעוגל (1.85 × 1.95 מ'). נחצבו בה שני פתחים, האחד צדדי (L212; כ-0.9 מ' רוחב, 1.2 מ' גובה; איור 7) והוא מוליך אל החדר הרבוע, והשני עילי (L213; מידות 0.85 × 0.95 מ', גובה 0.9 מ') והוא מוליך אל החדר המעוגל. פתח 212 הצדדי קשות בחלקו העליון ובחזיתו נחצבה רחבה צרה. נראה כי מידותיה של הרחבה מצומצמות מפני שהיא נחצבה במדרון תלול. מן הפתח מוליכות שתי מדרגות (L211) אל החדר הרבוע; הן נבנו מאבנים גדולות. המדרגה התחתונה (0.35 × 1.55 מ', 0.6 מ' גובה) נבנתה משתי אבנים שהונחו על הסלע, ואילו המדרגה העליונה נבנתה מאבן יחידה (0.30 × 0.85 מ', 0.6 מ' גובה). בשני החדרים התגלו שרידי מחצבה. בשרידי המחצבה (L214; מידות 1.65 × 1.65 מ') של החדר הרבוע התגלו חמש אבנים שחציבתן לא הושלמה. בדופן המזרחית של החדר התגלו סימני סיתות מעוגלים. בקרקעית החדר המעוגל התגלו שרידי מחצבה (L209; איור 7) דמוית ר'. במערה הצטברה אדמה, ובה התגלו מעט שברי גוף לא אינדיקטיביים של כלי חרס. על פני השטח מעל המערה התגלה קיר של מדרגת עיבוד (W203), שנבנה בכיוון מזרח–מערב. נראה כי המערה נחצבה בשני שלבים וכי הפתח העילי והחדר המעוגל שייכים לשלב אחד ואילו הפתח הצדדי והחדר הרבוע שייכים לשלב אחר.
מערה 201 (3.5 × 4.5 מ', 3 מ' גובה; איורים 8, 9) היא מערה טבעית, פתחה קשות (3 מ' אורך) ונערך בה חתך בדיקה (L207). בצד המזרחי של הפתח התגלה קיר (W205; אורך 0.8 מ', רוחב 0.5 מ', גובה 0.35 מ'), שנבנה כנראה כדי לחסום את פתח המערה במטרה להכשיר אותה למגורים, למחסה או לאחסון. בצד המערבי של הפתח התגלה קיר נוסף (W206; אורך 2.5 מ', רוחב 0.2 מ', גובה 0.3 מ'), הנמשך אל פנים המערה ושימש אולי מחיצה פנימית. בחפירת החתך התגלו מעט שברי גוף לא אינדיקטיביים של כלי חרס.
מערה 202 (8 מ' אורך; איורים 10, 11) היא מחסה סלע טבעי. צמוד למערה ממערב התגלו סימני חציבה של אבנים (L210; מידות 0.5 × 0.7 מ').
זילברבוד א' 2015. ירושלים, גבעת שאול. חדשות ארכיאולוגיות 127.
קלונר ע' תשס"ג. סקר ירושלים: האזור הצפוני-מערבי (סקר ארכיאולוגי של ישראל). ירושלים.