בחודש אוקטובר 2009 נערכו סקר וחפירת הצלה באבו ע'וש, מדרום לעין מזרוק (הרשאה מס' 5751-A; נ"צ 210133/634104; איור 1), בעקבות שוד עתיקות. החפירה, מטעם הרשות העתיקות, נוהלה על ידי ד' עין מור, בסיועם של ר' אבו ח'לף (מנהלה), א' פרומקין (גיאולוגיה), א' האג'יאן ומ' קונין (מדידות), נ' זאק וס' אטקיס (תכניות), א' קליין, א' אקר, מ' אלון, נ' פרידמן וא' תגר (סקר המכלול התת-קרקעי), ר' אבו חלף (מנהלה), ס' אל-עמלה (גילוי מתכות), י' לידסקי-רזניקוב (ציור כלי חרס), ד"צ אריאל (נומיסמטיקה), ק' עמית (צילום סטודיו) ול' קופרשמידט (ניקוי מתכות), ר' בר-נתן, ר' רוזנטל-הגינבוטום ומ' הרשקוביץ (סיוע בזיהוי הראשוני של הממצא הקרמי), א' גנור, ס' גנור, ש' בר-טורא, ג' פיטוסי, ע' חופש, ר' פורת, ד' לוי, ר' בארי, ע' קלונר, פ' ויטו, ב' ארובס, ד' סנדהאוז-ראם, ג' ברקאי, א' שוקרון, א' יחזקאל, ד' עמית וא' נגורסקי (ייעוץ).
החפירה נערכה על כתף מדורגת (כ-700 מ' מעפה"י) של שלוחה המשתפלת דרומה מרכס קריית יערים לעבר נחל כסלון, קילומטר אחד דרומה מהמרכז הקדום של אבו ע'וש (קריית אל-עינב), שדרכו עברה הדרך הרומית מאמאוס-ניקופוליס לירושלים; דיר אל-עזר, שוכנת בנקודה הגבוהה ביותר של רכס קריית יערים ומשקיפה על הדרך. האתר זוהה על ידי חוקרים כקריית בעל או תל קריית יערים (Eusebius Onomasticon 114:23–27; Fischer, Issac and Roll 1996:113). חפירת השוד (כ-0.16 דונם) נערכה בעזרת טרקטור וגרמה נזק רב (איור 2); במהלכה נחשפו אתר לא ידוע ומכלול תת-קרקעי.
בחפירה הנוכחית נפתחו שלושה שטחים (A3–A1; איור 3). בשטחים A1 ו-A2 נחשפו שרידים חלקיים של שני מבנים, שלהם חצרות ובהן פירים המובילים לחדרים תת-קרקעיים (איור 4).בשטח A3 נחשף מאגר מים שהוסב לאולם הראשי במערכת מסתור תת-קרקעית.החלקים שלא נחפרו, כמו גם מאגר מים ובור שנמצאו ליד שרידי המבנים, נסקרו ותועדו (איור F5 ,F4:3). כ350 מ' צפונית-מערבית לאתר נסקרו ארבע מערות קבורה, אולם רק אחת תועדה במלואה.
הממצא הקרמי מן המבנה בשטח A2 כלל סירי בישול (איור 1:5, 2), פך בישול (איור 3:5), קנקנים (איור 4:5–7), צפחות (איור 8:5, 9), בקבוק זעיר (איור 10:5) ונרות שמן (איור 11:5, 12), האופייניים כולם לסוף התקופה הרומית הקדומה.מתחת למפולת בחצר המבנה נתגלה מטבע משנה ב' למרד נגד הרומאים (68/67 לסה"נ). נראה אם כן ששלב השימוש האחרון באתר קודם לחורבן ירושלים בשנת 70 לסה"נ.
מערכת המסתור משתרעת על פני שטח של 550 מ"ר. במהלך התקנתה נחתמו ארבעה מתקנים והוסבו לחדרי מסתור.שלא כמו רוב מערכות המסתור הידועות מאזור שפלת יהודה, למחילות במערכת זו חתך שאינו אחיד במתארו ובמידותיו, שכן הן מנצלות סדקים טבעיים בסלע; עם זאת, למערכת מסתור זו כל התכונות והמאפיינים הידועים ממערכות דומות בשפלת יהודה, בהרי חברון ובית אל ובגליל (
Kloner and Zissu 2009): פירים, מעברים צרים וגבהים משתנים שהבטיחו הגנה מפני פלישה. בתחתית הפיר נתגלתה אבן הסגירה לכניסה למחילה המובילה למערכת המסתור (איור 6).הממצא הקרמי מתוך המערכת התת-קרקעית מתוארך למאה הא' לסה"נ, אם כי כמה טיפוסים של כלי חרס יכלו להיות בשימוש גם במחצית הראשונה של המאה הב' לסה"נ.
המאגרים שנסקרו ואלה ששולבו במערכת המסתור מצביעים על כך שהאתר היה יישוב כפרי. השרידים האדריכליים המעטים שנחשפו משקפים התיישבות המתוארכת, על פי הממצא הקרמי והנומיסמטי מלוקוסים חתומים, לשלהי המאה הב' לפסה"נ ולמאה הא' לסה"נ, ונחרבה עם חורבן הבית השני.הממצאים מצביעים על התיישבות ממושכת ורצופה לאורך כל התקופה: נתגלו מטבעות מכל קבוצות המטבעות העיקריות, ללא פערים או הבדלים משמעותיים בשכיחותן, והכמויות היחסיות של הטיפוסים מתאימות לכמויות הייצור שלהם
. עם זאת, היקף החפירה המצומצם והאפשרות שחלק מטיפוסי כלי חרס הם מן המחצית השנייה של המאה הב' לסה"נ אינם שוללים שלב יישוב מאוחר יותר באתר. כמו כן לא ברור מה הייתה מסגרת הזמן המדויקת של השימוש במערכת המסתור. עד כה, זוהי מערכת המסתור הקרובה ביותר ממערב לירושלים, והיחידה שנסקרה ונחפרה בהרי ירושלים המערביים
.
דומה כי יש לשייך לאתר שרידים שנחשפו בחפירה שנערכה בשנת 2014 כ-200 מ' מצפון לשטחים A1 ו-A2 (הרשאה מס' 7051-
A): חדרים אחדים, שזוהו בהם שלושה שלבי שימוש למן המאה הא' לפסה"נ ועד המאה הב' לסה"נ. בין הממצאים נתגלה מטמון של 114 מטבעות משנה ד' למרד נגד הרומאים (פ' בצר וא' מרקו, מידע בעל פה).
ארבע כתובות רומיות שנתגלו בעבר באבו ע'וש מעידות על קיומו של מחנה רומי, ככל הנראה של קוהורטה רומית שהוקמה שם בשנת 73 לסה"נ לכל המאוחר (
Fischer, Issac and Roll 1996; Eck 1999). ביסוס הקשר הכרונולוגי בין המחנה הרומי והכפר הסמוך יכול לתרום להבנה של האירועים שהתרחשו באזור כפרי זה, ממערב לירושלים, בשתי המרידות נגד הרומאים (66–73 לסה"נ ו-132–135 לסה"נ).
מיקומם האסטרטגי של הכפר והמחנה הרומי — סמוך לדרך הראשית לירושלים, לצד מעיינות שופעים באבו ע'וש ובסביבתה וגישה לאדמות חקלאיות פוריות בחלק העליון של עמק כסלון — מרמזים כי היישוב שימש עולי רגל בדרכם לירושלים במהלך התקופות החשמונאית והרומית.
Fischer M., Isaac B. and Roll I. 1996.
Roman Roads in Judaea II:
The Jaffa–Jerusalem Roads
(BAR Int. S. 628). Oxford.
Kloner A. and Zissu B. 2009. Underground Hiding Complexes in Israel and the Bar Kokhba Revolt. Opera Ipogea 1/2009:9–28.
Eck W. 1999. Sectus Lucillius Bassus, der eroberer von Herodium, in einer Bauinschrift von Abu Gosh. SCI 18:109–120.