במהלך עבודת המדידה נמצאה בבסיס הפיר הדרומי אותה 'אבן משקוף' מאבן גיר קשה, שנזכרה בדיווחם של מרקוס ובן-יוסף (לעיל). האבן זוהתה כפריט אדריכלי שממדיו יוצאי דופן ושגולף ככותרת בסגנון פרוטו-אאולי. פריט זה שימש מחציתו של פתח מונומנטלי בחזית מערכת המים. בדיווח ראשוני זה יתואר הפריט האדריכלי בקצרה ויצוינו מרכיבים נוספים של מערכת מים ייחודית זו התורמים לתיארוכה ולהבנתה.

הפריט נמצא קבור חלקית, בבסיסו של הפיר הדרומי המודרני (3.6 מ' עומק), שנחפר לתוך מילוי אדמה חקלאית ברובד מדרגת עיבוד. צדו המזרחי נותר קבור במילויים ואילו הצד המערבי חשוף חלקית בלבד, לפיכך מתארו המלא אינו ברור. עם זאת נראה כי זהו פריט מונוליתי שצורתו צורת האות גמא היוונית (או ר' הפוכה). בחלק העליון של חזית הצלע הארוכה (0.7 מ' אורך, 0.33–1.09 מ' רוחב, 1.36 מ' גובה חשיפה) נחצב עיטור של כותרת בסגנון פרוטו-אאולי באיכות גימור מעולה (איורים 3, 4). ממול, בצדו השני של הפיר, מונח פריט נוסף ששימש כנראה מחציתו השנייה של הפתח. ניתן להבחין בשקעים רדודים אחדים שנחצבו לתוכו, אך הוא קבור ברובו תחת מילויים ואי אפשר לעמוד על מתארו.
בסקר הובחנו הבדלים במאפייני הבנייה של קטע התעלה המקורה: הקטע בין בריכת האגירה לפיר הגישה הדרומי (כ-25 מ' אורך), מתאפיין בקירות הבנויים בבנייה רשלנית מאבני שדה קטנות שקורו בלוחות אבן גדולים. בקטע התעלה המקורה שמדרום לפיר הדרומי ניכרים שני שלבי בנייה: בשלב המאוחר הוצר רוחב התעלה בבנייה באבני גזית בשימוש משני. שלב הבנייה הקדום מתאפיין בבנייה מעולה באבני גזית גדולות (עד 3 מ' אורך) ומהוקצעות היטב. קטע זה של התעלה מסתיים בקיר תמך בנוי אבני גזית בשימוש משני. נראה כי הקיר נועד לתמוך בתקרת הנקבה לאחר התמוטטות. מעברו הדרומי של הקיר הובחן חדר חצוב שתקרתו קמורה. ממזרח לחדר זה מתחיל קטע הנקבה החצוב.
בעריה המרכזיות של ממלכת ישראל: שומרון, מגידו,חצור ודן מוכרות 24 כותרות אבן מעוטרות בדגם המכונה 'פרוטו-אאולי' מתקופת הבית הראשון. כ-11 נוספות מוכרות מהמרחב של ממלכת יהודה: 10 כותרות נמצאו ברמת רחל, שם נחפרו שרידי ארמון משלהי המאה הח'–ראשית המאה הז' לפסה"נ וכותרת אחת בירושלים, בחפירות בעיר דוד (ליפשיץ תשס"ט). מן האתר של אל-מודיבע שבמואב מוכרות חמש כותרות ובכפר עין שרה שממערב לכרך, הסמוך למעיין בשם זה, נמצאה כותרת בשימוש משני; שני שברי כותרת מוכרים גם מהמצודה בעמאן. הכותרות ממרחב ממלכת ישראל מתוארכות בעיקרן למאה הט' לפסה"נ ואלו מיהודה ומירדן לשלהי המאה הח' או ראשית המאה הז' לפסה"נ. אף על פי שהמוטיב העיקרי זהה, הכותרות ממגוון האתרים נבדלות זו מזו במאפיינים אחדים.
מקובל היום להניח כי כותרות אלו עיטרו שערים ומעברים של מבני ציבור/שלטון (ארמונות). עם זאת יש לציין שמרביתן לא נמצאו באתרן ולכן עולה השאלה לגבי שימושן (לדיון מקיף ר' שילה 1979).
בעיטור הפריט מעין ג'וויזה משולש שווה שוקיים מרכזי שנחקק בשלושה קווים מקבילים (0.31 מ' בסיס המשולש הפנימי, 0.39 מ' כל צלע; 0.56 מ' בסיס המסגרת החיצונית, 0.64–0.65 מ' כל צלע). המשולש נתון באבקוס (0.13 מ' עובי) שכמחציתו המזרחית שבורה. משני צדי קודקוד המשולש עיגולים חד-מרכזיים ('אוקולוס' – 11 ס"מ קוטר עיגול חיצוני, 7 ס"מ קוטר עיגול פנימי) ומשני צדי פאותיו וולוטות, המזרחית חסרה ברובה ומתארה של המערבית השתמר בעיקרו, אם כי פני האבן והעיטור שחוקים. בוולוטה המערבית ניתן להבחין בעלה עליון בינה לבין האבקוס וייתכן שאף בעלה תחתון, מצבו של הפריט אינו מאפשר לקבוע זאת בוודאות. מבחינה אומנותית הפריט הארכיטקטוני מעין ג'וויזה דומה במאפייני העיטור שעל גביו לטיפוס הכותרות שנמצאו ברמת רחל, עיר דוד ואל-מודיבע שבמואב, אולם הדמיון הרב ביותר הוא לכותרת שנמצאה על ידי קניון בחפירות עיר דוד (קניון 1963).
ממדיו הגדולים ומשקלו הרב של הפריט וכן מיקומו ב'תפר' שבין שני קטעי התעלה המקורה, המאוחר והקדום, מלמדים כי הוא נמצא בקרבה מרובה לאתרו. בהסתמך על מאפייני עיטורו וההקבלות להם מן המרחב הקרוב ניתן לתארכו לתקופת הברזל בכלל, ולשלהי המאה הח'–ראשית המאה הז' לפסה"נ בפרט. קטעי הקירות המרשימים שנסקרו בקטע התעלה המקורה שמדרום לפיר הדרומי, החדר החצוב ובעיקר קטע הנקבה החצוב, מעידים כולם על השקעה אדירה המאפשרת להתייחס למערכת זו כאל מפעל ציבורי ביזמה ממלכתית. הידע ההידרולוגי וטכנולוגיית החציבה ששימשו במפעל זה מוכרים ממגוון מפעלי מים ברחבי הארץ שתוארכו לתקופת הברזל, הקרוב בהם (גיאוגרפית וכרונולוגית) הוא מפעל 'נקבת השילוח' בירושלים שחציבתו מתוארכת לשלהי המאה הח' לפסה"נ.
מעיין עין ג'וויזה מרוחק כ-8 ק"מ מעיר דוד וכ-6.5 ק"מ מרמת רחל. מעיין נקבה מעיד על יישוב סמוך ועם זאת עדיין לא ברורה זיקתו של המפעל לסביבתו. חלק ניכר ממדרגות העיבוד סביב אזור המעיין בנויות מאבני גזית בשימוש משני; לאדמת המילוי בשלח המדרגות יש גוון אפרפר ('אדמת תל') ועל פני השטח פזורה כמות גדולה במיוחד של חרסים ממגוון תקופות (ברונזה תיכונה 2, ברזל, רומית וביזנטית). ייתכן שבמהלך המאות הח'–הז' לפסה"נ היו כאן אחוזה או ארמון ממלכתי בדומה לרמת רחל; אפשרות אחרת היא יישוב מתקופה זו הקבור בעיקרו תחת מדרגות העיבוד המכסות את הגיא. מכל מקום, האתר שהיה כאן נהנה ממקורות המים הרבים באזור, מהקרבה לדרך שעברה בנחל רפאים ומהיכולת לעבד את השטחים החקלאיים בקטע הרחב של הנחל. לקיומו של מפעל מים ציבורי/ממלכתי(?) מימי מלכי יהודה באזור יש השלכות על הבנת מידת ההשפעה של המרכז השלטוני בירושלים על המרחב החקלאי סביב העיר. מערכת מים זו יכולה לתרום לחקר היבטים טכנולוגיים וכרונולוגיים של תופעת מעיינות הנקבה האופיינית לאזור ההר. זו בינתיים הנקבה היחידה המתוארכת בוודאות לתקופת הברזל, אם כי אין לשלול את האפשרות שלמערכת מים זו היה שלב קדום.

 


ליפשיץ ע' תשס"ט. "זמנן ומקורן של כותרות האבן המעוטרות מיהודה, ממואב ומעמון" קתדרה 131: 6–24.

מרקוס מ' ובן-יוסף ס' תשמ"ד. 'עין ג'ויזה - הארוך במעיינות הנקבה של הרי יהודה'. נקרות צורים 8: 6–54.
 
Conder C. R. and Warren C.1880. Survey of Western Palestine, Maps of Western Palestine, in 26 sheets, from surveys conducted for the Committee of the Palestine Exploration Fund, London.
Kenyon K. M. 1963. 'Excavations in Jerusalem, 1962' Palestine Exploration Quarterly 95, 721.
Ron Z.Y.D. 1985, Development and Management of Irrigation Systems in Mountain Regions in the Holy Land. Transactions of the Institute of British Geographers, New Series, Vol. 10, No. 2. pp.149–169.

Shiloh Y. 1979, "The Proto- Aeolic Capital and Israelite Ashlar Masonary" QEDEM 11, Jerusalem.