שטח A. נחשפה מחצבה גדולה (כ-25×25 מ'; 1.5–3.0 מ' עומק חציבה; איורים 2–5), ובה שלוש עד שש מדרגות חציבה. המחצבה הורחבה לכמה כיוונים והיא מורכבת מכמה יחידות (A17). בחלקו המזרחי של השטח (A1) התגלו מדרגות חציבה, רובן במפלסים נמוכים. בחלקו הצפוני של השטח (A2) נחשפו שש מדרגות חציבה במפלסים גבוהים; השתמרו תעלות הניתוק של האבנים (0.25-0.10×0.50 מ'). כן נחשף באתרו גוש סלע גדול, שחולק לשלוש אבנים (0.4×0.4×0.5 מ' כל אחת) שחציבתן לא הושלמה (איור 2, מבט A). במרכזה של יחידה A3 נחשפה אבן גדולה (1.5×2.0 מ'), שלא נותקה מהסלע. בצפון-מערב השטח התגלו מדרגות חציבה (A4), ובהן ניכרים עקבות החציבה של שורות אבנים (0.5×0.8 מ' מידות האבנים). בחלקו המערבי של השטח (A5) נחשף משטח מלבני חצוב

(3.5×7.5 מ'), הנמוך בכ-1.5 מ' ממפלסי החציבה הסמוכים אליו. ביחידה A5 נחצבו חמש–שש מדרגות חציבה. במרכז השטח ובדרומו (A7 ,A6) ניכרים עקבות חציבה רבים של אבנים שנחצבו ונותקו, ומהם אפשר ללמוד על הגדלים השכיחים של האבנים שנחצבו במחצבה (0.4×0.5 מ', 0.5×1.0 מ').

 
שטח B. נחשפו שתי מחצבות קטנות (B2 ,B1; איורים 6, 7). במחצבה B1  (כ-6.0×6.5 מ', 1–3 מ' עומק חציבה; איורים 8, 9), שבצפון השטח, ניכרים סימני חציבת אבנים (0.4×0.8 מ', 0.5×1.5 מ' מידות האבנים). בקרקעית המחצבה ניכרות תעלות ניתוק של אבנים
(0.10–0.20×0.25–0.50×1.50–2.00 מ' מידות האבנים). בפינה הצפונית-מזרחית של המחצבה התגלה מתקן עגול חצוב (L205; כ-1.5 מ' קוטר, כ-2 מ' עומק); שימושו אינו ברור. מחצבה B2 קטנה יותר (2.5×3.5 מ'; 1.5–2.5 מ' עומק חציבה; איורים 10, 11), ובקרקעיתה ניכרות תעלות ניתוק של אבנים (0.35–0.50 מ' אורך), המלמדות כי נחצבו בה אבנים בגודל בינוני (כ-0.4×0.5 מ').
 
שטח C. נחשפה מחצבה גדולה (כ-1000 מ"ר; איורים 12–17), המורכבת מכמה יחידות
(C6–C1). ביחידה C1 נחשפו 11–15 מדרגות שנחצבו לעומק של 3–6 מ'. ביחידה C2 נערכה חציבה לעומק של 3–4 מ'. יחידה C3 נמוכה מיתר היחידות במחצבה בכ-2 מ'. ביחידה זו נחשפו שלוש עד שש מדרגות, שנחצבו לעומק של 0.5–2.0 מ', וכן תעלות ניתוק של אבנים (0.45 מ' עומק). ביחידה C4 נערכה חציבה לעומק מרבי של 5 מ'. יחידה C5 משתרעת במדרון, במפלס הנמוך בכ-1.5 מ' מהיחידות הסמוכות לה. בקרקעיתה השתמרו סימני חציבה וניתוק ברורים של אבנים, מהם ניתן להסיק כי במקום נחצבו אבנים גדולות ובינוניות (0.4×0.8 מ', 0.5×1.0 מ' מידות האבנים). חלקה המערבי של יחידה C6 נמצא מחוץ לשטח החפירה. גובה המדרגות, סימני חציבת האבנים ותעלות הניתוק בשטח C מלמדים כי האבנים שנחצבו בשטח זה דומות במידותיהן לאלה שנחצבו בשטחים A ו-B.
במפלסיה העליונים של המחצבה, בחלקה הצפוני, הובחנו קידוחים (2.5 ס"מ קוטר, 1 מ' אורך), המלמדים כי במחצבה נעשה שימוש גם בימינו.
 
המחצבות בשטחים B ,A ו-C היו מכוסות באדמה חומה כהה, ובה אבני שדה בינוניות וקטנות. באדמה, מעל קרקעית המחצבות, מעורבת פסולת חציבה. על קרקעית המחצבות ובאדמה שמעליה התגלו חרסים מהתקופות הרומית המאוחרת והביזנטית הקדומה. המחצבות שנחשפו בחפירה הן חלק מאזור נרחב של מחצבות בצפון ירושלים, שסיפק לעיר אבני בנייה בתקופות שונות.
 
שטח D1 (איור 18). נחשפו קירות של מדרגות עיבוד (W6–W1) ושומרה רבועה (L102; מידות 5.5×6.0 מ'; איורים 19, 20). ממערב וממזרח לשומרה נבנו שני קירות תמך. קיר התמך המערבי נבנה על סלע האם מאבני שדה גדולות ובינוניות (1.8 מ' גובה השתמרות). קיר התמך המזרחי נבנה משורה אחת של אבני שדה גדולות (כ-0.5 מ' גובה השתמרות). בתוך השומרה נחשף מילוי של אבנים בינוניות וקטנות (L103). בשכבת עפר על סלע האם מסביב לשומרה התגלו מעט חרסים מתקופת הברזל 2 ומהתקופה הרומית המאוחרת.
 
שטח D2 (איור 21). נחשפו שומרה עגולה (L203; קוטר חיצוני 9 מ', קוטר פנימי כ-6.5 מ'; איור 22) ושלושה קירות של מדרגות עיבוד (W13–W11). קיר השומרה נבנה באבני שדה גדולות ובינוניות (W10; כ-1 מ' רוחב, 1.5–2.0 מ' גובה השתמרות). בצדה המזרחי של השומרה נבנה גרם מדרגות מלוחות אבן (איור 23). בתוך השומרה התגלה מילוי של אבני שדה קטנות. צמוד לשומרה מצפון נחשף משטח סלע דמוי משולש (L204), עליו נערמו אבנים קטנות שסוקלו. המשטח נתחם משני צדיו בקירות דלים, שנבנו מנדבך אחד של אבני שדה (W9 ,W8; כ-0.4 מ' רוחב). קירות המדרגה נחשפו מדרום לשומרה. הם נבנו על סלע האם במקביל זה לזה משתי שורות של אבני שדה גדולות ובתווך אבנים קטנות (כ-50 מ' אורך, 0.6–1.4 מ' רוחב, כ-1 מ' גובה).
 
שטח D3 (איורים 24, 25). נחשפו שני קירות של מדרגות עיבוד (W12 ,W11), וביניהם שטח מלבני ובו מילוי מתוכנן של אבנים קטנות ומעליו אבני שדה בינוניות וקטנות מסוקלות (3×13 מ', 1.0–1.5 מ' גובה). מתחת למילוי האבנים הקטנות, בשכבת עפר מעל סלע האם, התגלה שבר קערה מהתקופה הרומית המאוחרת.
 
שטח D4 (איור 26). נחשפו שומרה (L401; מידות 5.0×5.5 מ'; איור 27), קירות של מדרגות עיבוד וגדרות (W17–19). קירות השומרה נבנו על הסלע באבני שדה גדולות ובינוניות (1.0–1.5 מ' גובה השתמרות). בתוך השומרה התגלה מילוי מכוון של אבני שדה בינוניות וקטנות.
 
שטח D5 (איורים 28, 29). נחשף בור מים חצוב בסלע. פתח הבור והחלק העליון של הדופן דופנו בבטון. הבור לא נחפר מכיוון שהיה בשימוש בימינו. פתח הבור מעוגל (L501; כ-1 מ' קוטר, 0.5 מ' עומק). סמוך לפתח הבור נחשף מתקן מעוגל (L502; כ-1 מ' קוטר, 0.5 מ' עומק), ששימש כנראה כבור שיקוע לפני כניסת מי הנגר אל הבור.
 
שטח D6 (איורים 24, 30). נחפר חתך (כ-8.5 מ' אורך) בין שני קירות מקבילים של מדרגות עיבוד. הקיר המזרחי (1.2 מ' רוחב, 1.6 מ' גובה) נבנה באבני שדה גדולות ובינוניות והשתמר לגובה של שבעה נדבכים. בתוך הקיר נבנתה נישה קטנה (0.5×0.6×1.0 מ'; איור 31). קיר המדרגה המערבי (1.35 מ' רוחב, 1.3 מ' גובה) נבנה על סלע האם לגובה של שלושה–ארבעה נדבכים. בין שני הקירות נחפר מילוי אדמה, שמעורבים בו מעט מאוד חרסים המתוארכים לתקופה הרומית המאוחרת.
 
שטח D7 (איורים 26, 32). נחשפו קירות של מדרגות עיבוד (W21–W19) וביניהם מילוי אדמה, שמעורבים בה חרסים מהתקופה הרומית המאוחרת.
 
החפירה נערכה בשטחים שהם חלק מהעורף החקלאי של יישוב ששכן בקרבת מקום בתקופות הרומית המאוחרת–הביזנטית. השרידים באתר השתמרו היטב הודות למיקומם באזור חקלאי המעובד גם כיום. נראה כי במהלך הדורות ניצלו החקלאים את מדרגות העיבוד הקדומות לצרכיהם, ולכן אלה לא נפגעו עד לימינו.