בחודש ינואר 2011 נערכה חפירת בדיקה בדרום-מזרח בית שאן (הרשאה מס' 6079-A; נ"צ 24769/71081), לקראת בנייה. החפירה, מטעם רשות העתיקות, נוהלה על ידי י' הראל (צילום שטח) וו' אטרש, בסיוע י' יעקובי וח' עז-א-דין (מנהלה), מ' קאהן (מדידות), א' שפירו (GPS), ר' בר-נתן (זיהוי כלי חרס), ח' טחן-רוזן (ציור כלי חרס), ל' קופרשמידט (ניקוי מתכות) וד"צ אריאל (נומיסמטיקה).
החפירה נערכה מדרום-מזרח לשער הדרומי של העיר הרומית ('שער ירושלים') ומחוץ לחומות העיר הביזנטית. בחפירות קודמות באתר נחשפו מבני מגורים, מתקנים חקלאיים, תעלות ובור מים מן התקופות הרומית, הביזנטית, האומיית, הממלוכית והעות'מאנית. כמו כן נחשפו שרידי חווה גדולה ורחוב חנויות מן התקופה הביזנטית (חדשות ארכיאולוגיות 116). מצפון לחפירה, על מדרון המשתפל מזרחה, נתגלו קברים המתוארכים למן שלהי תקופת הברזל ועד לתקופה הביזנטית (חדשות ארכיאולוגיות 120; ר' עתיקות 59:39, איור 12). נחפר שטח (50 מ"ר) ונתגלה מבנה מגורים איתן המתוארך לתקופה הרומית (המאות הג'–הד' לסה"נ; איורים 1, 2). נחפרו חלקית שתי יחידות אדריכליות, מזרחית ומערבית, והובחנו שני שלבי בנייה (1, 2) שיתוארו להלן מן הקדום למאוחר.
שלב 1
מהיחידה המזרחית נחשפו שני קירות הניצבים זה לזה, האחד במערב (W1003) והשני בדרום (W1002). קיר 1003 (3.65 מ' אורך, 0.9 מ' רוחב, ר' איור 1), המפריד בין היחידה המזרחית למערבית, בנוי מאבני גוויל מנארי ובזלת בציר צפון–דרום והשתמר לגובה שני נדבכים. בקיר זה פתח (1.75 מ' רוחב). לקיר יסוד רחב, שנמצא בולט כ-0.45 מ' ממזרח לפני הקיר. הקיר הושתת על סלע הטרוורטין. קיר 1002 (5.35 מ' אורך חשיפה, 0.9 מ' רוחב) התוחם את היחידות מדרום, נמשך בציר מזרח–מערב והשתמר גם הוא לגובה שני נדבכים. קיר 1002 זהה בבנייתו לקיר 1003 ובמרכזו יוצר פינה ישרה אתו. חלקו המרכזי של הקיר הרוס, חלקו המזרחי מסתיים באומנה אחוזה מדרום
(W1018; אורך 0.5 מ', רוחב 0.9 מ'; איור 3) וחלקו המערבי ממשיך מחוץ לתחום החפירה. בחלק המערבי של הקיר נחשף חלקית פתח שדרכו ניתן היה להגיע אל היחידה המערבית. רצפת היחידה, שלא השתמרה היטב, הייתה עשויה מגיר כתוש ותשתיתה הייתה עשויה מטרוורטין מפורר (L1009 ,L1005 ו-L1014).
בתשתית נמצאו מטבע מימי קונסטנטיוס הב' (351–361 לסה"נ; ר"ע 137115) ושברי כלי חרס, שבהם קערה (איור 1:4) וקערה מעוטרת מחוץ בצבע אדום (איור 2:4) משלהי התקופה ההלניסטית (המאה הא' לפסה"נ), וקערות גליליות (איור 3:4–6), קערות בעלות שפה משולשת נוטה חוצה (איור 7:4, 8), מורטריה עם שפה מעובה וחתוכה (איור 9:4), מכסה סיר בישול (איור 10:4), סיר בישול עם זיווי במרכז הגוף ושפת מדף (איור 11:4), קנקנים עם שפה מחורצת (איור 12:4) ומשולשת (איור 13:4), פכים (איור 14:4, 15) ושבר נר (איור 16:4) המתוארכים לתקופה הרומית (המאות הג'–הד' לסה"נ).
מן היחידה המערבית נחשפו הקירות שתחמו אותה ממזרח (W1003), צפון (W1010) ודרום (W1002). קיר 1010 (1.85 מ' אורך חשיפה, 1 מ' רוחב), בנוי גוויל מאבני בזלת ונארי בציר מזרח-מערב, חלקו המזרחי משתלב עם קיר 1003 ויוצר איתו פינה ישרה וחלקו המערבי ממשיך מחוץ לתחום החפירה. הקיר השתמר לגובה שני נדבכים ובקצהו המזרחי היה פתח (0.95 מ' רוחב). במזוזת הפתח המזרחית יש אבן סף בשימוש משני. קירות 1002 ו-1003 ניבנו בדומה לקיר 1010. ליבת הקירות הייתה עשויה מאבני גוויל קטנות וגושי טרוורטין, והם הושתתו על סלע הטרוורטין.
צמוד ליסוד הקיר המזרחי והצפוני הייתה שכבת מילוי של אדמת טרוורטין אפורה וגושי טיח אפור ולבן (L1015). בשכבת המילוי נמצאו מטבע (ר"ע 137116) וחרסים ספורים מהמאות הג'–הד' לסה"נ (לא צוירו).
שלב 2
במבנה חלו שינויים קלים. ביחידה המערבית, הפתח בקיר 1003 הוצר (1.25 מ' רוחב), הפתח שבקיר 1002 נסתם בקיר (W1020; אורך חשיפה 1.35 מ', רוחב 0.4 מ'), ובפינה הדרומית-מערבית נבנתה אומנה (W1006; אורך 1.1 מ', רוחב 0.6 מ'). ייתכן שאבני גוויל קטנות ושטוחות מבזלת וטרוורטין רך שהיו מפוזרות במפלס של אדמת טרוורטין אפורה ומהודקת (L1004 ,L1001 ו-L1008) הן שרידים דלים של רצפה. מפלס החיים האחרון ביחידה ובשטח שמדרום לה היה עשוי אדמת טרוורטין אפורה והכיל חרסים מהתקופה הרומית (לא צוירו). מפלס זה היה מכוסה ברובד עבה של סחף (0.65 מ' עובי).
צמוד וממזרח לקיר הדרומי של היחידה המזרחית (W1002) נבנה קיר (W1016; אורך חשיפה 1.35 מ', רוחב 0.35 מ') בבניית גוויל מאבני נארי קטנות ושברי לבני חרס בשימוש משני.
בפינה הצפונית-מזרחית של השטח נחשף בדל קיר (W1017) שאינו קשור ישירות ליחידה.
המבנה שנחשף הוקם כנראה במאה הג' לסה"נ, ושימש בשינויים קלים עד לשלהי המאה הד' לסה"נ. היחידה המערבית הייתה ככל הנראה מקורה, ואילו היחידה המזרחית הייתה אולי שטח פתוח. המבנה פורק לאחר נטישתו ואבניו נלקחו לשימוש משני.