שטח 1
השטח משתרע מהקצה הדרומי של חמת טבריה עד לכביש הגישה למלון 'גני מנורה' (איור 1). נבדקו שני תוואים חלופיים לתעלת המוביל המלוח: מקביל לכביש 90 וצמוד לתעלה הקיימת ממערב. בתוואי המקביל לכביש 90 נחפרו שלושה ריבועים (1C-1A).
 
ריבוע 1A  (כ-4.1 מ' עומק; איורים 2, 3). נחשפו שלוש שכבות. בשכבה 3 נחשף קטע מבנה ובתוכו שרידי כבשן (0.7 מ' קוטר). סביב הכבשן נמצאה כמות גדולה של פסולת ייצור זכוכית ונראה לפיכך כי המבנה שימש לייצור כלי זכוכית. על פי הממצא מתוארכת שכבה 3 לתקופה האומיית (המאה הח' לסה"נ). בשכבה 2 נמצא מבנה בנוי אבני גוויל במגוון גדלים שרצפתו כיסתה את הכבשן משכבה 3. ברצפת המבנה נחפר בור (0.8 מ' קוטר, כ-1.2 מ' עומק; איור 4) שחדר אל השכבה האומיית וחתך אותה. בבור נמצא מכלול עשיר של כלי חרס, נרות, שברי ברונזה, זכוכית ועצמות מהתקופה העבאסית (המאות הח'–הט' לסה"נ). בשכבה 1 נבנה מעל המבנה העבאסי מבנה חדש מאבנים מהוקצעות (איור 5), שנחשפו ממנו חלקית שני חדרים וחצר. באחד החדרים נמצא טבון ולידו מעגלה. הממצא בשכבה זו כלל שברי כלי חרס רבים שהמאוחרים בהם מתוארכים למאה הי"א לסה"נ. כמו כן נמצאה כמות גדולה של כלי זכוכית ופסולת ייצור של זכוכית ונראה כי ייצור כלי הזכוכית נמשך בתקופה הפאטימית. המבנה נעזב ונהרס במאה הי"א לסה"נ והתמלא במפולת אבני קירותיו.
 
ריבוע 1B (כ-35 מ' מדרום לריבוע 1A) נמצא בראש מדרון מלאכותי בן ימינו. כשליש משטח הריבוע היה מכוסה במפולת שהוסרה בחלקה. נחשף מבנה חד-שכבתי מהתקופה האסלאמית הקדומה שממנו השתמרו ארבעת הקירות החיצוניים (עד 1.4 מ' גובה השתמרות; איור 6). את המבנה חוצה קיר (כ-0.8 מ' גובה השתמרות) שעל נדבכיו התחתונים מונחות לרוחב ובמרחקים קצובים אבני גזית. אלה הן כנראה אומנות שתחמו 'חלונות' שהכניסו אור ואוויר לחדר הצר, כמקובל במסורת הבנייה החורנית. 'קיר החלונות' מחלק את המבנה לשני חדרים שאינם שווים בגודלם: חדר רחב במזרח וחדר צר במערב. החדר הרחב מרוצף היטב באבני שדה קטנות. על רצפה זו עומד מתקן שתכליתו אינה ברורה, מתארו קשתי (כ-2 מ' אורך המפתח; איור 7) והוא בנוי נדבך אחד של אבני שדה בינוניות. על רצפת המתקן, בחלקו הצפוני-מערבי, נמצאו כמה פרסות וכלי עבודה מברזל. כן נמצאו שברי נר ומעט שברי כלי חרס וזכוכית מהמאות הח'–הי"א לסה"נ. על פי הממצאים ייתכן שהמבנה שימש להתקנת פרסות או למלאכה אחרת הקשורה בהן. ייתכן שהחדר הצר שימש אורווה.
 
ריבוע 1C  (כ-30 מ' מדרום לריבוע 1B; כ-3.5 מ' עומק מרבי) נפתח סמוך לבית היוצר (שטרן, לעיל). בשכבה התחתונה, שנחפרה בחלק מצומצם משטח הריבוע (1.0×1.3 מ'), נחשפה אדמת סחף עם אבנים קטנות שהכילה שברי זכוכית וכלי חרס סחופים מהתקופות הרומית המאוחרת והאסלאמית הקדומה, ללא ממצא אדריכלי. מעל שכבה זו נחשפו שרידי מבנה (עד 2.8 מ' גובה השתמרות; איורים 8, 9). בקירות שנחשפו לא נמצאו פתחים. הובחנו ארבעה חדרים: חדר צפוני גדול ומדרום לו שלושה חדרים קטנים יותר. בחדר הצפוני נחשפו שתי רצפות. התחתונה עשויה עפר כבוש ועליה כמות ניכרת של שברי כלי חרס המתוארכים למאות הט'–הי' לסה"נ, כולל שבר קערה מזוגגת ובה טבעת ברונזה שלמה בתוך חור תיקון; זכוכית, כולל שני בקבוקונים תמימים, שברי ברזל גדולים ומטבע. על הרצפה העליונה נמצאו כלי חרס וזכוכית המתוארכים למאות הי'–הי"א לסה"נ. שלושת החדרים הדרומיים נחפרו חלקית (עד כ-1 מ' עומק) והכילו חומר קרמי מעורב מהתקופות הביזנטית והאסלאמית הקדומה. חלקו העליון של המבנה נסתם בסחף. נראה כי המבנה נבנה במאה הח' לסה"נ ונותר בשימוש עד לנטישתו במאה הי"א לסה"נ. רק חלק ממנו נחפר ולכן לא ניתן להצביע על אופי המבנה, ייעודו וגודלו.
בתוואי שממערב וצמוד לתעלת המוביל המלוח נחפרו שני ריבועים.
 
ריבוע 1D (כ-3×7 מ'; כ-20 מ' ממערב לריבוע 1B; איור 10) נפתח סמוך לכביש הגישה למתחם ר' מאיר בעל הנס. השרידים בריבוע זה ניזוקו קשות מכריית תעלת המוביל המלוח. במרכז הריבוע התגלו שני קירות (כ-0.4 מ' גובה השתמרות) בנויים אבני בזלת מהוקצעות על יסוד מאבני גוויל, היוצרים פינת מבנה. שכבת אדמה לבנבנה ומהודקת מאוד שהתגלתה בתוך המבנה נראית כרצפה, אך היא מופרעת ועליה חומר קרמי מעורב מהתקופות הרומית המאוחרת והאסלאמית הקדומה. קיר נוסף שכיוונו מזרח–מערב התגלה בקצה הצפוני של הריבוע, אך נותרו ממנו רק דופנותיו החיצוניות ללא המילוי שביניהן. בחלק המערבי של הריבוע נמצאה בעיקר אדמת סחף ובה חומר קרמי מעורב הדומה לזה שעל הרצפה.
 
בריבוע 1E (כ-50 מ' ממערב לריבוע 1A; איור 11) זוהו שתי שכבות. את הריבוע חוצה קיר שכיוונו צפון-מזרחדרום-מערב (2.65 מ' אורך חשיפה, 0.77 מ' גובה). הקיר נבנה בשני שלבים: אל השלב הראשון צמודים מדרום קיר נוסף, תשתית של אבני שדה קטנות ובסיס עמוד. אל הקיר הנוסף ניגשות רצפות ממערב וממזרח ועליהן נמצאו חרסים מהמאות הט' והי' לסה"נ. בשלב השני הוגבה הקיר והונחה רצפה חדשה עשויה לוחות אבן. הממצא על רצפה זו דומה לזה שעל הרצפה התחתונה. במפולת שמילאה את המבנה נמצא חומר מעורב מהמאות הט'–הי"א לסה"נ. מצפון לקיר החוצה את הריבוע נחשף סלע האם ומעליו אדמה חומה וכבדה ללא ממצאים. מעל אדמה זו נחשפה רצפה מגיר כתוש ומהודק בשילוב ריצוף אבני שדה בינוניות ושטוחות. ברצפה זו נמצא משולב מתקן רבוע מטויח בטיח לבן. הממצא המועט על הרצפה דומה לזה שבצד הדרומי של הקיר. שטח החפירה המצומצם לא מאפשר לעמוד על גודלו ועל תפקודו של המבנה.
 
שטח 2
השטח מדרום לכביש הגישה למלון 'גני מנורה' ובמקביל לכביש 90. נחפרו שלושה ריבועים המרוחקים כ-30 מ' זה מזה (2C2A; איור 12).
 
ריבוע 2A. נחשף חדר (איורים 13, 14) שפתחו בקיר הדרומי. הקירות (כ-0.7 מ' גובה השתמרות) בנויים מאבני בזלת גדולות וביניהן מילוי של אבני בזלת וגיר קטנות. החדר מרוצף חלקית בלוחות בזלת. הריצוף אינו ניגש לקיר כלשהו ומבוסס על משטח אבנים קטנות, שנתגלה גם מחוץ לחדר, ולכן נראה כי הריצוף הונח עוד לפני הקמת המבנה. בפינה הדרומית-מזרחית של החדר נתגלו מספר כלי חרס שבורים בגובה ריצוף האבן. מלבדם נאספו בתוך החדר חרסים מעטים, שברי זכוכית וצדפות של מים מתוקים. בחפירה מתחת לתשתית הריצוף נמצאה שכבת חצץ בזלתי ללא חרסים, שמכסה בולדרים מבזלת, כנראה סלע האם. ממזרח לחדר נחשף מתקן החפור אל תוך שכבת החצץ ומדופן באבנים קטנות ובינוניות. תפקיד המתקן אינו ברור. הממצא הדל בריבוע מתארך את המבנה למאות הט'–הי' לסה"נ.
 
ריבוע 2B. שטח הריבוע הופרע מאוד מעבודות עפר מודרניות שפגעו קשות במבנים שהיו במקום והותירו רק שרידים עלובים של יסודות וקטע מבריכה סגלגלה מטויחת שיש לתארכה לתקופה האסלאמית הקדומה. המילויים המאוחרים הוסרו באמצעות כלי מכני. הישר מתחת להם נחשפו חלקית שני מבנים בנויים אבני גוויל מבזלת. למבנים תוכנית מלבנית ופינות מעוגלות (איורים 15, 16) ונמצא בהם מכלול קרמי עשיר הכולל כלים עם משח פסים וקערות ממשפחת 'החיפוי הסדוק' (crackled ware) וכן כלי צור רבים. הממצא מתארך את המבנים לשלב השני של תקופת הברונזה הקדומה 1. בחתך בדיקה ממערב לריבוע 2B, סמוך לתעלת המוביל, נמצאו שרידי יישוב מתקופה זו ובהם אבן שכב של אובניים מבזלת (איור 17).
 
ריבוע 2C (איורים 18–20) נחפר לאחר שמילוי בן ימינו (כ-2 מ' עובי) הוסר בכלים מכניים. נמצאו שרידים משתי תקופות. בשכבה התחתונה נחשפו קיר ורצפה מתקופת הברונזה הקדומה 1. שכבה זו נחשפה בקטע קטן והופרעה מקירות השכבה שמעליה. בשכבה העליונה נמצאה סמטה ומצדיה מבנים (עד כ-1.5 מ' גובה השתמרות). מהמבנים נחשפו הקירות הגובלים בסמטה וקטעים קטנים מחדרים. במקביל למבנה התוחם את הסמטה מדרום נמצאו עמוד ובסיס עמוד נוסף. מתחת לרצפת הסמטה נמצאה מערכת תעלות מכוסות בלוחות בזלת: תעלה ראשית עוברת בתוואי הסמטה ואליה מתנקזות תעלות קצרות היוצאות מהמבנים. נראה כי זו תעלת ביוב או ניקוז. בסמטה התגלו ממצאים רבים המאפשרים לתארך את בנייתה למאה הח' או הט' לסה"נ ואת השימוש בה עד המאה הי"א לסה"נ.
 
שטח 3
מדרום-מזרח למלון 'גני מנורה' נחפרו שני ריבועים.
 
ריבוע 3A. הישר מתחת לפני השטח נמצא מתקן מלבני (איור 21), תחום בקירות אבן ובראשו רצפה מאבני גוויל קטנות שמעליה מונח לוח אבן גיר התחום באבנים מהוקצעות. הקיר הדרומי של המתקן ממשיך מזרחה ונחצה בתעלה (איור 22) בנויה מאבני בזלת שטוחות היורדת בשיפוע מצפון לדרום. בהמשך התעלה צפונה נמצאו חלקי צינור חרס. לקיר הדרומי ניצב מצפון קיר שבו קבוע פתח (0.5 מ' רוחב). בפינה הדרומית-מזרחית של הריבוע נמצא יסוד קיר שכיוונו דרום-מזרח–צפון-מערב. השתמרותו דלה והוא נחשף בקטע קצר בלבד. אל קיר זה ניגשות רצפות ועליהן ממצא דל מן המאות הט'–הי' לסה"נ. נדמה כי המכלול שימש לתעשייה ולא למגורים. חרסים מעטים ושחוקים שתוארכו לתקופה הרומית ולתקופת הברונזה הקדומה נמצאו באדמה שלתוכה נחפרו יסודות הקירות, אך אין בהם די כדי לתארך את המכלול.
 
ריבוע 3B. נמצא קיר בנוי מאבני בזלת שכיוונו צפון–דרום (5.1 מ' אורך, 0.6 מ' גובה השתמרות; איור 23). ממזרח לקיר נמצאה אדמה אפורה עם מעט חרסים מהתקופה העבאסית. במקביל לקיר נמצאה מפולת אבנים עם מעט חומר קרמי מהתקופה העבאסית, ומתחת לה הצטברות עבה של סחף. לא ברור למה שימש הקיר, אך ניתן אולי להציע שהוא קשור בדרך שהובילה לטבריה מדרום.
בבדיקות מחפרון שנערכו מדרום לריבוע 3B לא נמצאו שרידי יישוב נוספים.