בחפירה הנוכחית נפתחו שני ריבועים (4×5 מ' כל אחד), לאחר שבתעלת בדיקה שנחפרה בכלי מכני נחשפה שורת אבנים גדולות. הועלתה השערה כי שורת האבנים היא המשכה של זו משטח A מהעונה הקודמת.
נחשפה שכבת אבנים מהודקות בין שתי שורות מקבילות של אבנים אחדות שנמשכו לאורך שני הריבועים (לוקוסים 102, 105; 2 מ' רוחב כולל האבנים התוחמות, 12 מ' אורך חשיפה; איורים 2, 3). לאבנים הגדולות מגוון גדלים (כ-0.4×0.5 מ'; 0.3 מ' גובה), אחדות היו מעובדות בגסות בצדן החיצון והן יצרו קו ישר למדיי. בשורות האבנים הגדולות היו חסרות אבנים, ללא ספק בשל העיבוד החקלאי האינטנסיבי בשטח במשך השנים; אבנים אחרות נדחפו מחוץ לקו. גם שכבת האבנים הקטנות לא הייתה שווה והיו בה פערים בכיסוי השטח. לרוחב השטח המרוצף נחפר חתך (לוקוס 106) לבדיקת תשתיתו והתברר כי מתחת לאבנים הקטנות לא הייתה שכבת תשתית (איור 4). לא נמצאה עדות לשימוש בסיד או בחומר מליטה אחר בין האבנים. משני עברי השביל הייתה אדמה מהודקת (לוקוסים 101, 103, 107) שהכילה מעט אבנים. הממצא הקרמי היה דל ולא ניתן לזיהוי. בין האבנים נמצאו כמה חרסים שחוקים המתוארכים לתקופה הרומית.

 

נראה כי השרידים שנחשפו הם חלק משביל מרוצף מהתקופה הרומית. על פי רוחבו ובנייתו הפשוטה אין זו דרך של ממש. התברר כי שורת האבנים בריבוע הדרומי של שטח A מהחפירה הקודמת, הייתה המשכו של השביל דרומה. ייתכן שכמה אבנים שנראו בחתך במגרש הבנייה שמצפון לחפירה קשורים אף הם לשביל והם המשכו צפונה. אפשר שקיר הטרסה שהתגלה בחפירה הקודמת (שטח A, ריבוע צפוני) שייך גם הוא לשביל אם כי בשל השתמרותו הירודה קשה לוודא זאת. מכל מקום, נראה כי האורך הכולל של השביל המרוצף מגיע לכ-100 מ'; לא ברור לאן הוביל, ייתכן שהוא קשור לבית הבד שעל הגבעה כ-17 מ' מזרחה.