בחודשים יולי–אוגוסט 2006 נערכה חפירת בדיקה מדרום לרמלה ומצפון-מזרח למושב ישרש (הרשאה מס' 4858-A; נ"צ — רי"ח 18650-66/64729-42, רי"י 13650-66/14729-42), לקראת סלילת כביש 431. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון מע"צ, נוהלה על ידי א' גורזלזני, בסיוע א' סגל (ניהול שטח), ש' יעקב-ג'ם וא' בכר (מנהלה), א' האג'יאן (מדידות), צ' שגיב (צילום), חברת סקיי בלון (צילום אוויר), י' נגר (אנתרופולוגיה פיזית), א' בושנינו וי' מויאל (פיקוח), י' פלג (חישובי הידראוליקה), נ' זאק (הכנת תוכניות), ל' קופרשמידט (מעבדת מתכות) ור' קול (נומיסמטיקה). כן סייעו ע' עזב, צ' קניאס, ר' לופו, ע' ראם וא' פלדשטיין.
נחפרו קברי שוחה, שהם חלק מבית קברות מוסלמי, וקטע מאמת מים (קנאת בנת אל-כאפר). טרם החפירה נערכו בשטח חתכי בדיקה בפיקוחו של י' זלינגר ולאחריהם נערכה במקום חפירת בדיקה (הרשאה מס' 4674-A). הקברים פזורים במטע זיתים, בקרבת אמת המים (שטח A). אמת המים נחפרה בשטח חקלאי לאורך 100 מ' בקירוב, ובקרבתה נחפרו שני קברים החותכים אותה (שטח B). על פי מקורות היסטוריים האמה נבנתה בתקופה האומיית על ידי החליף סולימאן אבן עבד אל-מלכ, מייסד העיר רמלה (716 לסה"נ). נראה שהיא הוליכה מים ממעיינות אבו שושה שליד תל גזר לעיר רמלה. קטעים נוספים מהאמה נחפרו בעבר ליד קיבוץ נען וליד מושב ישרש (ר' חדשות ארכיאולוגיות 111: 76; 113: 175; חדשות ארכיאולוגיות 117, חדשות ארכיאולוגיות 117). במרחק של כמה מאות מטרים ממזרח לשטח החפירה נחפרו תעלת השקיה ומתקנים חקלאיים
(4142-A). מצפון-מזרח לשטח החפירה נערכו חפירות באתר שליד מושב מצליח (ר' חדשות ארכיאולוגיות 118).
שטח A. נחפרו שמונה קברי שוחה (לוקוסים 101, 105, 107, 108, 109, 110, 111, 112), מתוך כמה עשרות שהתגלו בפיקוח על חתכי הבדיקה טרם החפירה. שמונת הקברים הם בורות פשוטים חפורים באדמה (1.6-1.4 מ' עומק), ללא בנייה וללא חפצי לוואי. הנקברים הונחו על צדם הימני בארטיקולציה אנטומית, המעידה על קבורה ראשונית. הם נקברו בכיוון מזרח-מערב, הראש במערב והפנים לדרום (איורים 4-1). קברים אלה דומים לארבעה קברים אחרים שנחשפו באתר בחפירת הבדיקה טרם החפירה (הרשאה 4674-A). בנקברים בוגרים משני המינים וילדים. תנוחת הנקברים אופיינית לקבורה בבתי קברות מוסלמיים, והיא מוכרת מבתי קברות רבים בארץ, בהם לדוגמא כפר סבא (חדשות ארכיאולוגיות 117), נס ציונה (עתיקות 46: 47-37; חדשות ארכיאולוגיות קו: 115-112), הרצליה (חדשות ארכיאולוגיות 110: 100) וכרם מהר"ל (חדשות ארכיאולוגיות 118).
שטח B. אמת המים (איור 5) השתמרה היטב, פרט לשלושה מקומות שבהם היא נפגעה מעצי זית ולקטע שבו חותך אותה קיר בטון התוחם את מטע הזיתים (איור 6). כיוונה הכללי של האמה דרום-מערב–צפון-מזרח; היא נחשפה עד לעומק של 1 מ' מפני השטח. האמה נחפרה אל תוך שכבות חמרה המכסות שכבת חרסית כהה ומהודקת שעוביה אינו אחיד. היא מורכבת משני קירות מקבילים, הבנויים באבני גוויל מלוכדות בחומר מליטה (0.35–0.40 מ' רוחב), וביניהם תעלה מטויחת. התעלה כוסתה בלוחות כיסוי שטוחים מאבן גיר (0.6 × 0.7 מ' בממוצע), פרט לעשרים המטרים הדרומיים-מערביים שבהם נשדדו כנראה לוחות הכיסוי בימי קדם (איור 7). בצדה הדרומי-מערבי ניזוקה האמה מתנודות קרקע, במיוחד באזורים שבהם היא בנויה על אדמת חרסית (איור 8). ייתכן כי חיסרון לוחות הכיסוי תרם אף הוא לחוסר יציבות האמה; תופעה דומה הובחנה בחפירות ליד קיבוץ נען (ר' חדשות ארכיאולוגיות 117). האמה והתעלה נחפרו בשלושה ריבועים. בריבוע הצפוני נחשפה האמה לאורך 0.9 מ', והתבררו מידותיה (1 מ' רוחב כולל של האמה, 0.35 מ' רוחב התעלה, 0.8 מ' עומק התעלה); בקטע זה לא השתמרו לוחות הכיסוי של התעלה. בריבוע האמצעי התגלו בתעלה שתי שכבות של טיח; השכבה השנייה היא כנראה תיקון מאוחר. בריבוע הדרומי נחפרה האמה לאורך 1.8 מ', והתברר כי גם האמה וגם התעלה צרות יותר בריבוע זה מבשני הריבועים האחרים (0.9 מ' רוחב האמה, 0.3 מ' רוחב התעלה). לאורך האמה אותרו שני פירי ביקורת (איורים 9, 10). ממדי התעלה והפירים לא אפשרו מעבר אדם לצורך ניקוי ותחזוקה, בניגוד לפירים בקטע האמה שנחשף באזור נען. ייתכן כי דרך הפירים הציפו את התעלה במים כדי לאתר בה סתימות. מבדיקת גובה התעלה בשני קצותיה התברר כי היא נבנתה בשיפוע של 5%, כפי שהמליץ ויטרוביוס בנוגע לבניית אמות מים.
בחלקה הצפוני-מזרחי של האמה נחשפו שני קברים (לוקוסים 209, 210), החותכים את תעלת היסוד של האמה ולכן הם מאוחרים לה. שני הנקברים הונחו בכיוון מזרח-מערב והם פונים לדרום. הנקבר בקבר 210 הונח בארטיקולציה המלמדת על קבורה ראשונית (איורים 11, 12). בקבר 209 התגלו רק שברי עצמות, כיפת גולגולת והמחצית העליונה של שלד הנקבר.
קטע האמה שנחשף בחפירה הוא הצפוני ביותר מכל קטעי האמה שנחשפו עד כה. האמה נכנסת כאן לעיר רמלה. היא צרה יותר מאשר בקטעים אחרים שנחשפו בעבר. לכן ייתכן כי קטע האמה שנחשף כאן הוא סעיף משני של האמה. אפשר שהאמה התפצלה לכמה סעיפים לפני כניסתה לעיר, וכל סעיף הוליך לאזור אחר בעיר. לאחר שאמת המים יצאה משימוש או אולי עוד בזמן השימוש בה הוסב השטח שמצפון לה לבית קברות מוסלמי. אפשר אולי לקבוע את זמנו של בית הקברות לתקופות האיובית-הממלוכית על סמך מטבע מנחושת (פלס) שנמצא סמוך לקבר 210. המטבע מתואך לימיו המאוחרים של השליט הממלוכי ברקוק (1389-1398 לסה"נ; ר"ע 112746).