הרובד העליון מאופיין באדמה חקלאית כהה ואבנים קטנות ובינוניות רבות ונמצאו בו קערה מהתקופה הפרסית (איור 1:1) ושברי כלי חרס רבים מתקופת הברזל 1: קערות (איור 4:1, 10, 15, 19), קנקנים (איור 5:2, 6), סיר בישול (איור 4:2) וכן פולחני (איור 12:2). כמו כן התגלו מעט שברי גוף של כלי חרס מן התקופה הביזנטית (לא צוירו). ממצא כלי הצור כולל ארבעה כלים האופייניים לתקופה הניאולית הקרמית המאוחרת: שלושה כלים דו-פניים – שני גרזנים ודקר, ולהב מגל (לא צוירו).

 

הרובד התיכון נמצא בעומק של כ-0.4 מ' תחת פני השטח והוא מאופיין באדמה אפרפרה (0.3 מ' עובי). הרובד המפולס והאחיד מעיד כי הוא שייך ליישוב קדום ולא לסחף. התגלו שברי כלי חרס רבים ובהם חצאי כלים מתחילת תקופת הברזל 1, המאה הי"ב לפסה"נ: קערות (איור 2:1, 3, 5, 6, 8, 9, 11–14, 16–18), קדרות (איור 21:1–23), קנקנים (איור 7:2–11), סירי בישול (איור 3-1:2), ידיות עם טביעת קנה (איור 13:2–15). הממצא זהה לכלי החרס שנמצאו בחפירות הקודמות (עתיקות 55: איור 14). כן התגלו כלי צור רבים מתקופת הברזל ובהם שישה להבי מגל, שלושה להבים משובררים ושני נתזים משובררים (לא צוירו). עוד התגלו עצמות בקר רבות ומעט עצמות כבש.

ניתן להסיק כי האתר שימש לגידול דגנים ולגידול צאן ובקר כפי שהיה נפוץ בעיקר בשולי ההר המזרחיים, במקומות שבהם לא היה צורך בביעור חורש טבעי צפוף למטרות חקלאיות, וכפי שהובחן בעבר על ידי סוקרי חבל מנשה, אפרים ויהודה. עובי המפלס ומגוון כלי החרס מעידים כי השטח היה בתוך אתר מגורים או צמוד לו.

 

הרובד השלישי נמצא כ-0.7–0.8 מ' תחת פני השטח וכ-0.5 מ' מעל הסלע הטבעי. זהו רובד של אדמה כהה עם הרבה מאוד אבנים קטנות ובינוניות. שיפוע הרובד מעיד כי הוא סחף טבעי. ברובד התגלו מעט מאוד חרסים מתקופת הברזל 1: קערות (איור 7:1, 20) וכן כמה שברי גוף של כלי חרס מתקופת הברונזה הקדומה 1א' (לא צוירו) שלא נמצאו בחפירות הקודמות ומעידים על התיישבות בתל בתקופה זו. עוד נמצא כילף צור (לא צויר) מן התקופה הכלקוליתית וייתכן כי התל היה מיושב גם בתקופה זו.