החפירה נערכה במבנה מהתקופה העות'מאנית (המאה הי"ח לסה"נ), המוכר בכינויו 'בית בקי' (מס' 12/184), הצמוד לבית כנסת הרמח"ל וסמוך לכיכר זיתוני שבמרכז העיר העתיקה של עכו. עד כה נערכו באתר שלוש עונות חפירה ונחשפו שרידים מהתקופות הצלבנית והעות'מאנית (שטרן ואחרים 2011; שטרן, בננטה ושטרן 2017, ור' שם תולדות המחקר והפניות נוספות).
נפתחו שני שטחים בשני חדרים במבנה (A, B; איור 2), ונחשפו שרידי בנייה מהתקופות הצלבנית והעות'מאנית. מהתקופה הצלבנית התגלו שרידים מהרובע הגנואזי, ובהם קטע של חומה, שציינה את הגבול בין הרובע הגנואזי לבין הרובע ההוספיטלרי, ובה שער ומגדל שמירה. מהתקופה העות'מאנית התגלו שני שלבי בנייה, ובהם שרידי בנייה מעטים מהמאה הי"ז לסה"נ ושכבות חיים ורצפות של מבנה שנבנה במאה הי"ח לסה"נ ובו נערכה החפירה. בעת בניית המבנה מהמאה הי"ח לסה"נ שולבו בו השרידים מהתקופה הצלבנית.
 
שטח A
התקופה הצלבנית. בחלק הצפוני ביותר של השטח נחשפה מפולת אבנים, שהכילה בעיקר אבני גזית מכורכר מסותתות היטב, חלקן אבנים ארוכות במיוחד (252L; 0.3 × 0.4 × 1.4 מ'). נראה כי זוהי מפולת הקמרון של השער הצלבני שעמד במקום ונחשף בעונות הקודמות. נראה כי האבנים הארוכות היו חלק ממשקוף השער. כן התגלו חלקן החיצוני של שתי האומנות (400W, 401W; כ-2 מ' רוחב כל אחת) של שער זה. חלקן העליון של האומנות הוסר בתקופה העות'מאנית בעת בניית המבנה מהמאה הי"ח לסה"נ. בחלק הצפוני של השטח התגלו שרידי חדר תת-קרקעי מקורה בקמרון חבית (255L; 2.0 × 4.5 מ'), שנבנה בכיוון מזרח–מערב, כנראה בתקופה הצלבנית.
 
התקופה העות'מאנית. לשלב הקדום בתקופה יוחסו כמה שרידי בנייה. בחלקו הדרומי-מערבי של המבנה התגלה בור (256L; 0.9 מ' עומק; איור 3) שנחפר באדמה, דופן באבני כורכר מסותתות למחצה ורוצף באבני גוויל בינוניות. בבור התגלו מעט חרסים המתוארכים לתקופה העות'מאנית. נראה כי היה זה בור ספיגה או בור סילו. ממזרח לבור זה, צמוד לקיר המזרחי של המבנה, נתגלה פתח בור נוסף דומה (L262); בור זה לא נחפר למלוא עומקו. מצפון לבור התגלו שרידי רצפות, ובהן קטע של ריצוף עשוי מאריחי אבן (איור 4). מצפון לריצוף זה התגלה פתח בנוי באבנים של פיר אנכי (1 מ' עומק; איור 5), שהוביל למטה לחדר 255 מהתקופה הצלבנית. החדר התגלה מלא במפולות ובמי תהום עד לגובה של כ-0.6 מ'. קירו המערבי של החדר השתמר בשלמותו, ובתחתיתו שולבה תעלת ניקוז נמוכה. חלקו המזרחי של החדר התמוטט. נראה כי חדר זה הוסב לשמש בשלב זה באר למי תהום; הפיר שהוביל אליו נבנה בשלב זה.

לשלב המאוחר בתקופה העות'מאנית יוחסו שתי רצפות טיח וביניהן מילוי של אדמה כהה, שיוחסו למבנה שנבנה במאה הי"ח לסה"נ. רצפת הטיח התחתונה (250L; כ-1 מ' מתחת לפני השטח) דקה ובהירה, והיא התגלתה בעיקר בצפון השטח. רצפת הטיח העליונה עבה, וזוהי הרצפה המאוחרת של המבנה מהמאה הי"ח לסה"נ. מילוי האדמה שבין שתי הרצפות הכיל אבנים, אבני בנייה מסותתות, פריטים אדריכליים מהתקופה הצלבנית וממצא קרמי מהתקופות הצלבנית והעות'מאנית.

 
שטח B
התקופה הצלבנית. בצפון השטח נחשפה רצפת עפר מהודקת היטב (209L; כ-1.5 מ' מתחת לפני השטח). מדרום לשרידי הרצפה התגלה פתח מרובע (208L; 1.2 × 1.2 מ'; איור 6) של באר מים, שנבנה מאבני גזית מסותתות היטב משופעות כלפי חוץ. הבאר נחפרה באדמה ודופנה באבנים. בדופנות האבן של הבאר נחצבו גומחות (איור 7), ששימשו לירידה ועלייה לצורך תחזוקה. בעומק הבאר התגלו עצמות רבות של בעל חיים ממשפחת הסוסיים (equid) ושני שלדים של צב יבשה. כן התגלו שתי פרסות ממתכת, כנראה של חמור, המתוארכות כנראה לתקופה הצלבנית. מעליהם התגלו אבני בנייה מסותתות ומעט כלי חרס המתוארכים לתקופה הצלבנית. ממצאים אלה נמצאו מכוסים במילוי של חול ים צהוב. מסביב לבאר נחשפה רצפת טיח מהודק (L206), והובחן תפר בין הרצפה סביב הבאר לבין הרצפה שמצפון לבאר. נראה כי בתחילה, בתקופה הצלבנית, כל השטח שימש חצר פתוחה ובה רצפת הטיח, ומאוחר יותר בתקופה הצלבנית נחפרה הבאר וחתכה את הרצפה המקורית; עם סיום בניית הבאר, תוקנה הרצפה מסביב במפלס הרצפה המקורית. ממצא הפרסות והעצמות בבאר מלמד כי היא הוצאה משימוש במכוון כבר בתקופה הצלבנית וכוסתה בחול ים.
בחלק הדרומי של השטח נחשף מילוי חול ים צהוב ובו צדפים רבים, כנראה מילוי מכוון, בדומה לזה שהתגלה בבאר. במילוי זה מעורבים אבני בנייה, פריטים אדריכליים מהתקופה הצלבנית ושברי כלי חרס המתוארכים ברובם לתקופה הצלבנית ובמיעוטם לתקופה העות'מאנית.
בקיר הדרומי של החדר במבנה מהמאה הי"ח לסה"נ הובחנו הן בפן הצפוני והן בפן הדרומי שתי קשתות בנויות אבני גזית (W212; איור 8) שמקורן בבנייה מהתקופה הצלבנית, אשר מולאו באבני גוויל קטנות במטרה לשמש קשתות תומכות ביסודות המבנה מהתקופה העות'מאנית. בשתי הקשתות בקיר הדרומי הוסר מילוי אבני הגוויל כדי לזהות את תוואי החומה מהתקופה הצלבנית שהתגלה בעבר, ואכן התגלה המשך החומה למזרח, ששימשה קיר חיצוני של הרחוב המקורה מהתקופה הצלבנית. בפינה הדרומית-מערבית של שטח B, בהמשך החומה למערב, נחשפה פינה של מגדל שמירה מהתקופה הצלבנית; הוא שולב מאוחר יותר בקיר המערבי של המבנה מהמאה הי"ח לסה"נ (ר' איור 8). בחזית המגדל התגלו שני חרכי ירי נוספים על אלה שהתגלו בעונות הקודמות. המגדל הושתת על מילוי חול הים הצהוב.
 
התקופה העות'מאנית. נחשפו שכבות של מילוי אדמה בן זמננו, ומתחתיהן רצפת טיח לבנה. מתחת לרצפת הטיח, בחלק הצפוני של החדר, נחשפה שכבת מילוי של אדמה אפורה, שמעורבים בה אבני בנייה ושברי כלי חרס ומקטרות המתוארכים למאה הי"ח לסה"נ.
הקיר המערבי של המבנה מהמאה הי"ח לסה"נ, שבו שולב המגדל מהתקופה הצלבנית, הושתת על קירות המגדל מהתקופה הצלבנית ועל מילוי חול הים שמתחתיו. לעומת זאת, מזרחה משם נבנו קירות המבנה לעומק רב יותר והושתתו על מפלס החצר הפתוחה מהתקופה הצלבנית ועל קשתות תומכות.
 
לקומונה הגנואזית היה תפקיד חשוב בכלכלת העיר והנמל של עכו. בחפירות שנערכו באתר עד כה נחשף קטע באורך של 16.5 מ' מהחומה של הרובע הגנואזי מהתקופה הצלבנית, ובו משולבים מגדל ושער מקומר. השער שימש כנראה פתח ראשי לרובע. מצפון לחומה השתרעה כנראה בתקופה הצלבנית חצר פתוחה ציבורית, שבחלקה המערבי רצפה מטויחת. בשלב כלשהו בתקופה זו נבנתה בחצר באר; היא הוצאה משימוש באופן מכוון ומולאה בחול ים במהלך תקופה זו. נראה כי מילוי הבאר והוצאתה משימוש נערך באותו פרק זמן שבו נסתמו השער והמעבר הצפוני ברחוב המקורה (שטרן ואחרים 2011; שטרן, בננטה ושטרן 2017). ייתכן שחסימת הרובע התרחשה לאחר תבוסתם של הגנואזים לוונציאנים במלחמת סנט סבאס במחצית השנייה של המאה הי"ג לסה"נ, אז גורשו הגנואזים מהעיר (Madden 2020). בנוסף התגלה מהתקופה הצלבנית חדר תת-קרקעי
ממצא זה הוא העדות הממשית הראשונה לעדויות הרבות ההיסטוריות הידועות לנו מתיאורי עכו הצלבנית בנות התקופה, המתארות את מבנה העיר כרובעים אוטונומיים מסוגרים ומבוצרים (Jacoby 1989). עדות זו השתמרה בצורה טובה ביותר הודות לשילוב השרידים הצלבניים במבנה שנבנה במאה הי"ח לסה"נ.