בית הכנסת מהתקופה הרומית המאוחרת (איור 1)

החפירה בעונה זו התמקדה בחלק הדרומי של אולם התווך של בית הכנסת, שם נחשפה רצפת פסיפס שעוטרה בסדרה של ספינים (איור 1:1–4). רצפת פסיפס זו נתחמת בקו הסטילובט המערבי של בית הכנסת, שנשדד זמן מה לפני ימי הביניים, ובחתך שנעשה בעת הגבהת הסטילובט המזרחי במהלך שחזור המבנה בימי הביניים. מעל שני ספיני הפסיפס התגלו פריטים אדריכליים, שנוספו אולי לבית הכנסת בשלב מאוחר: מעל הספין המתאר את יונה התגלה בסיס אבן מסותת היטב, שניגש אל הסטילובט המערבי (השדוד; איור 2:1); ומעל המגדל בספין מגדל בבל (איור 3:1) התגלו שתי מדרגות אבן, העולות ממערב למזרח. אפשר שמדרגות אלה שייכות לבמה, שנהרסה בבניית הסטילובט המזרחי בימי הביניים. הישר מעל רצפת הפסיפס התגלתה שכבה של אדמה (כ-0.1 מ' עובי), ומעליה התגלו כמה הצטברויות של אדמה וחצצים, אולי כתוצאה משוד שנערך במהלך הבנייה בימי הביניים. בהצטברויות אלה התגלו פריטים אדריכליים בינוניים וקטנים ושני שברים, שאינם מתחברים זה לזה, שהשתייכו למנורת שיש תלת ממדית גדולה שניצבה במקום. מעל הצטברויות אלה התגלה משטח טיח מפולס, הקשור לרצפה מימי הביניים שמעליו.

פריטים אדריכליים רבים מבית הכנסת של התקופה הרומית המאוחרת שולבו בשימוש משני בתמיכות של הסטילובטים של מבנה הציבור מימי הביניים. בפירוק של שתי תמיכות בקצה הדרומי-מערבי של הסטילובט המזרחי, בתוך אולם התווך, התגלו שלוש אבני קשת שלמות, מעוטרות, שהיו כנראה חלק מחלון קשות גדול מעל לפתח הראשי בקיר הדרומי של בית הכנסת.

ספיני הפסיפס שנחשפו בעונת 2017 כוללים (מצפון לדרום) ספין ובו תיאור של גלגל המזלות (איור 1:1); שני ספינים גדולים ובהם תיאורים נדירים מתוך סיפורי התנ"ך, האחד של יונה (איור 2:1) והשני של מגדל בבל (איור 3:1); וספינים קטנים (איור 4:1), הסדרוים זה לצד זה, של אריה, נשרים וכתובת תחומה בזר. ספין גלגל המזלות תחום במסגרת בדגם קלוע, ואילו יתר הספינים תחומים כל אחד בנפרד במסגרת פשוטה בדגם סרט. רצפת הפסיפס באולם התווך תחומה כולה במסגרת רחבה, המורכבת מסדרה של ספינים מלבניים, שסדורים בהם לסירוגין תיאורים של מרדפי בעלי חיים ודגמים הנדסיים. כל ספיני הפסיפס פונים אל הצופה הנכנס לבית הכנסת בפתח הראשי שבמרכז הקיר הדרומי.

 

פסיפס גלגל המזלות. בחפירה עד לרצפת אולם התווך של בית הכנסת נחשף במלואו ספין גלגל המזלות, שקטע ממנו נחשף בעונת 2016. הספין לא השתמר במלואו בשל התמוטטות על הרצפה. במרכז הספין השתמר מדליון של הליוס, ובו ירח, כוכבים, קרניים, מרכבה וארבעה סוסים; דמותו של הליוס ניזוקה, ועל כן אין לדעת אם היא תוארה כהאנשה של אל השמש היווני-רומי או שהיא יוצגה באופן סמלי בגלגל השמש. רק שלושה מתוך שנים-עשר החודשים בגלגל המזלות השתמרו היטב; הם מיוצגים בדמויות אנוש לצד שם החודש בעברית וסמל החודש בגלגל המזלות (איור 2). בכל פינה של ספין גלגל המזלות מופיעה האנשה של עונת שנה; רק הפינה המתארת את חודש תשרי (הסתיו) השתמרה היטב.

 

פסיפס יונה. הספין, הנמצא מדרום לספין גלגל המזלות, מתאר את יונה נבלע על ידי שלושה דגים גדולים. תיאור זה מוקף בתיאור צפוף של מגוון דימויים ימיים, ובהם מינים שונים של דגים ויצורים ימיים אחרים, וכן סירות מאוישות בגברים, העוסקים במגוון פעילויות הקשורות לשיט ולדיג. בשמים מתוארות שלוש הרפיות — דמויות שחציין אישה וחציין ציפור המייצגות את רוחות סערה במיתולוגיה היוונית והרומית — המתארות את הנסיבות שבשלן הושלך יונה למצולות.

 

פסיפס מגדל בבל. במרכז הספין, הנמצא מדרום לספין המתאר את יונה במצולות, נראה מגדל גבוה, רבוע, הנמצא בבנייה וסביבו פועלים הנושאים אבני בנייה. לצד המגדל ניצבת גלגלת ידנית משוכללת להרמת חומרי בנייה. מכל צד של המגדל ושל הגלגלת מתוארות עבודות בנייה, לרבות חציבה והובלה של אבנים, וכן ניסור, הקצעה ושיוף של עץ (איור 3). הסצנה מתארת את מותם של כמה מהפועלים, הנופלים מן הפיגומים ומחבלי הגלגלת כראשם כלפי מטה, לצד מאבק אלים בין פועלים; נראה כי אלה מייצגים עונש משמים על בניית המגדל.

 

פסיפסים של אריה, נשרים וכתובת. מדרום לספין מגדל בבל ולאורך הקיר הדרומי של בית הכנסת נחשפו חלקית, זה לצד זה, ארבעה ספיני פסיפס, שכל אחד מהם תחום במסגרת פשוטה בדגם סרט. בספינים מתוארים אריה גדול, שני נשרים היושבים על כלים או כנים שהונחו על ראשי קנטאורים (או סוסים ורוכביהם) וכתובת התחומה בזר פרחים. על פי הסידור הסימטרי של שני ספיני הנשרים הזהים נראה כי אלה ספינים  הרלדיים שעיטרו את הכתובת. הכתובת התחומה בזר נמצאת בקו אחד עם מדליון הליוס שבמרכז רצפת אולם התווך, ונראה כי היא מציינת את מיקומו של הפתח הראשי שטרם נחשף בקיר הדרומי של בית הכנסת.

 

מבנה הציבור המונומנטלי מימי הביניים

בעונות הקודמות התגלו שרידים של מבנה ציבור מונומנטלי (כ-16.8 מ' רוחב כולל, כ-8.5 מ' רוחב אולם התווך, 2.2 מ' רוחב הסטרה המערבית, 2.65 מ' רוחב הסטרה המזרחית; מגנס ואחרים 2017). בעונה זו נחשף בפינה הצפונית-מערבית של המבנה שלב קדום במבנה ציבור זה. שלב זה כולל שרידי יסוד של פינת קירות, שבחזיתה תשליל של ספסל שלא השתמר. הפינה הצפונית-מערבית נבנתה מחדש בשלב המאוחר, כנראה בשל נזק שנגרם בעת השימוש במבנה. בקיר המערבי, סמוך לפינה זו, התגלה פתח, ובו סף, שנבנה מאבני בזלת מסותתות היטב (איור 4; ר' איור 1) לאחר שהספסל הוסר והרצפה תוקנה; הקיר המערבי של המבנה נמשך צפונה, אל מעבר לפתח. דרומה יותר בקיר זה התגלה פתח נוסף — ככל הנראה מקורם של שני ספי האבן הגדולים שנשדדו בעת המודרנית ונחשפו ב-2011. למרות שהספסל המערבי נשדד, ניכר בברור כי הוא לא המשיך במקום שבו נקבע הפתח. עד לסוף עונת 2017 נחשף הקיר המערבי של המבנה לכל אורכו (כ-24 מ').

בעונות הקודמות נחשפו רק קטעים קטנים מפסיפסי הסטרות הצפונית והמזרחית של המבנה מימי הביניים; קטעי פסיפס אלה ניגשים אל הסטילובט ואל בסיסי הספסלים. אבן פסיפס יחידה שהתגלתה באתרה, לצד חלקו הפנימי של הסטילובט הצפוני, מלמדת לראשונה כי גם אולם התווך היה מרוצף בפסיפס. אבן פסיפס זו שוקעה בטיח רך, שהונח על תשתית עבה דמוית בטון.

בעונת 2017 הוסרה רצפת ימי הביניים שמעל המחצית הדרומית של אולם התווך של בית הכנסת משלהי התקופה הרומית, במטרה להגיע אל רצפת הפסיפס של בית הכנסת. רצפת הפסיפס של בית הכנסת נמצאה מכוסה במילויי אדמה ובחצצים, שמעליהם הונחה שכבה עבה של טיח. מעל שכבת הטיח התגלו מילויי אדמה מפולסים, ואלה נחתמו ברצפת הטיח העבה והקשה של המבנה מימי הביניים, שהשתמרותה בחלק הדרומי של המבנה פחות טובה מהשתמרותה בחלקים הצפוניים שלו.

בעונת 2016 התגלו בקצה הדרומי של אולם התווך קירות, בכיוונים צפון–דרום ומזרח–מערב, היוצרים פינה התוחמת פתח של בור מים. כעת התברר כי אין זו במה, כפי ששוער בעבר, ואף לא מחראב או סטילובט לפריסטיל שהקיף את פתח בור המים. שרידים אלה, הקשורים כנראה למבנה מימי הביניים, התגלו מעל חלקה הדרומי של רצפת הפסיפס באולם בית הכנסת, הכוללת את הכתובת הסמוכה לפתח הראשי של בית הכנסת. יש לקוות כי חפירות בעונות הבאות יבהירו את זמנם ושימושם של שרידים אלה.

בקצהו הצפוני של הקיר המערבי של המבנה, לאורך הפן החיצוני של הקיר, התגלה כבש משופע, העולה מדרום לצפון. אפשר שהוא נבנה לאחר שמפלס הקרקע מחוץ למבנה הורם. עדויות לשוד דרומה יותר, לאורך הקיר המערבי, מלמדות שלאורך הפן החיצוני של הקיר היו בנויים אולי ספסלי אבן.

בתוך המבנה התגלו שרידים מאוחרים יותר — קטעי רצפות ובדלי קירות — המלמדים כי במבנה נעשה שימוש רב במשך  פרק זמן ארוך לאחר שנבנה לראשונה. בדומה לעונה הקודמת, גם בעונה זו התגלו בצפון השטח קירות מבנים הניגשים אל חלקו החיצוני של הקיר הצפוני של המבנה; נראה שהם מאוחרים לבנייה הראשונית.

 

התקופה שלאחר ימי הביניים ושלהי התקופה העות'מאנית עד ימינו

בשטח 3000 הובחנו שלושה שלבים (1–3) לאחר שמבנה הציבור מימי הביניים יצא משימוש (מגנס ואחרים 2017).

 

שלב 1 (המאות הי"ג–הט"ז לסה"נ). לאחר שהמבנה המונומנטלי מימי הביניים יצא מכלל שימוש ולפני שמילויי אדמה הצטברו על רצפתו, נשדדו אבני בנייה מהקיר הצפוני, מהסטילובט המערבי ומהספסלים הצפוני והמערבי; נחפרו בורות בשטח המבנה; ונבנו קירות ומתקנים. על סמך מילוי בן ימינו שהתגלה מתחת לשתי אבני הסף הגדולות, שהתגלו בעונת 2011 שלא באתרן, אך נראה כי מקורן היה בפתח שמרכז הקיר המערבי של המבנה מימי הביניים, ועל סמך כמה בורות נוספים, נראה כי השוד וחפירת הבורות נמשכו גם במאות הי"ט והכ' לסה"נ.

 

שלב 2 (המאות הי"ח–הי"ט לסה"נ). בשטח פתוח בחלק הדרומי של שטח 3000 התגלו טבונים נוספים, רבדים של אפר וקירות מחיצה.

 

שלב 3 (שלהי המאה הי"ט והמאה הכ' לסה"נ). בקצה הצפוני של שטח 3000 נחשף חלק ממבנה מגורים בן ימינו. בקצה הדרומי של שטח 3000 התגלתה תמונה סטרטיגרפית מורכבת: מעל הטבונים והאפר משלב 2 נבנו בתי מגורים; אלה כוסו בשכבה נוספת של טבונים ואפר; ומעליה נבנו בתי המגורים המאוחרים ביותר של הכפר ששכן במקום עד 1948, מהם הולך ונחשף זה כמה עונות בית מגורים נרחב (יחידה III).