תחילה נערכה חפירה (7 × 7 מ') בכלים מכניים, ונחשפה שכבת פני שטח של אדמת סחף בצבע חום כהה (0.7 מ' עובי). בתחתית השכבה (L100) התגלו ריכוזים של אבני בזלת קטנות, שהובחנו בעבר במהלך חפירת בדיקה, וכן אדמת תל אפורה, רכה ואוורירית. החפירה הידנית נערכה בשטח קטן (4 × 4 מ'; איור 3) בתחומי הריבוע שנחפר בכלים מכניים.

 
השכבה התחתונה ביותר, שנחשפה בשטח מצומצם (1.0 × 1.5 מ'), כוללת מילוי של אבני בזלת רבות, קטנות, וחרסים (L108; כ-0.5 מ' עובי), המתוארכים לתקופות הברונזה התיכונה 2ג/הברונזה המאוחרת 1. החפירה מתחת ללוקוס 108 לא הגיעה אל קרקע בתולה.
מילוי 108 נחתם מלמעלה ברצפה של אבני בזלת (L106; איור 4) שהונחה בקפידה. רצפה 106 ניגשת אל הפן הצפוני של קיר (W2; כ-0.7 מ' רוחב), שנבנה בכיוון מזרח–מערב משתי שורות של אבני בזלת בינוניות וביניהן מילוי של אבני בזלת קטנות; קיר 2 השתמר לגובה של שלושה נדבכים (0.65 מ'). הרצפה נעלמת מתחת למחיצות האדמה הצפונית והמזרחית התוחמות את שטח החפירה, ונראה כי היא נמשכת מתחת להם. מעל רצפה 106 התגלה מילוי אדמה (L105), ובו שברי כלי חרס, המתארכים כנראה את המבנה למאות הה'–הז' לסה"נ.
הישר מעל הנדבך העליון של קיר 2 התגלה קטע קיר נוסף (W1; כ-4.2 מ' אורך חשיפה, 1 מ' רוחב; איור 5), שבנייתו איתנה מזו של W2 וכיוונו מעט שונה (איור 5). קיר 1 נבנה מאבני בזלת גדולות והשתמר לגובה שני נדבכים (0.4 מ'). ממחיצות האדמה הדרומית-מערבית והדרומית-מזרחית של שטח החפירה בולטות כמה אבני בזלת גדולות, אולי שרידי קיר נוסף שנבנה יחד עם קיר 1 ויצר אתו פינה ישרה. לא התגלו רצפות הקשורות לקיר 1.
מעל חלקו העליון של קיר 1 התגלה מילוי אדמה עשיר בחרסים (L103), המתוארכים לשלהי התקופה הביזנטית ולתקופה האסלאמית הקדומה (המאות הה'–הז' לסה"נ). מעל מילוי 103 התגלתה שכבת אדמה צהבהבה דמוית סיד (L102; כ-0.15 מ' עובי; רצפה?), ומעליה התגלתה שכבה דקה של אדמה אוורירית, חומה-אפרפרה (L101). שכבה 101 הכילה חרסים רבים מהתקופה הממלוכית; היא נחתמת בשכבת פני השטח, שבחלקה התחתון (L100) הובחנו ריכוזים של אבני בזלת קטנות. למרות שזמנו של קיר 1 אינו ברור, נראה כי הוא קדום לתקופה הממלוכית.
 
שברי כלי חרס. המכלול הקרמי הקדום ביותר התגלה במילוי 108 הנמוך ביותר בחפירה. מכלול קטן זה מתוארך לתקופות הברונזה התיכונה 2ג'/הברונזה המאוחרת 1, והוא כולל שברים של קערה פתוחה (איור 1:6), קערה מזווה דקת דופן (איור 2:6), קרטר פערורי (איור 3:6), שלושה קנקנים (איור 4:6–6) ושני בסיסי טבעת (איור 7:6, 8).
המכלולים הקרמיים שמקורם במילויים 103 ו-105, שכיסו את קירות 1 ו-2 ואת רצפת בזלת 106, מתוארכים ברובם לשלהי התקופה הביזנטית ולתקופה האסלאמית הקדומה (המאות הה'–הז' לסה"נ). מכלולים אלה כוללים קערות CRS (איור 1:7–8), כמה קערות עשויות מטין צלהב מהתקופה האסלאמית הקדומה (איור 9:7, 10), אגנים אפורים משלהי התקופה הביזנטית והתקופה האסלאמית הקדומה (איור 11:7, 12), קנקני שק צפוניים (איור 13:7, 14), קנקני שק מטיפוסים אחרים (איור 15:7–19), פך מטיפוס ח' מפג'ר מהתקופה האסלאמית הקדומה (איור 20:7) ושברי גוף ועליהם עיטור סרוק (איור 21:7–23).
המכלולים הקרמיים המאוחרים ביותר בחפירה מקורם בשכבות העליונות 100 ו-101, שכיסו את שכבת האדמה הצהבהבה 102. מכלולים אלה מתוארכים למאות הי"ד–הט"ז לסה"נ וכוללים בעיקר כלי חרס מהתקופה הממלוכית, ובהם קערות לא מזוגגות עשויות ביד (איור 1:8, 2), קערות מזוגגות (איור 3:8–6) וקערות מצוירות (איור 7:8–20).
 
המכלול הקרמי הקדום מתקופות הברונזה התיכונה 2ג'/הברונזה המאוחרת 1, שמקורו במילוי 108 הנמוך ביותר בחפירה, קשור אולי ליישוב מתקופת הברונזה המאוחרת שהתגלה בעבר בתל ינעם הסמוך (ליבוביץ 1992). קיר 2 ורצפה 106 מתוארכים על סמך הממצא הקרמי לשלהי התקופה הביזנטית והתקופה האסלאמית הקדומה, בעוד שקיר 1, שנבנה מעל קיר 2, הוא מאוחר לשרידים אלה אך קדום לתקופה הממלוכית. שרידי בנייה דומים, ובהם קיר ורצפה מהתקופה הביזנטית, התגלו בחפירה סמוכה ביבנאל (חנא 2009). הממצא הקרמי שהתגלה בשכבות העליונות בחפירה, שהופרדו מהשכבות התחתונות בשכבת האדמה הצהבהבה 102 (רצפה?), מתוארך לתקופה הממלוכית.