שטח A (איורים 2, 3). נחשפה תעלת ניקוז (L103) שנמשכה בכיוון מזרח–מערב ונתחמה מצפון בסוללת אבן (W1; איור 4). נראה כי התעלה נתחמה במקור גם מדרום בסוללת אבן, אך זו לא השתמרה. התעלה נחפרה לתוך שכבה של אדמת חרסית אדומה (L105), שנסחפה כנראה מגבעת חמרה. בשכבה זו התגלו חרסים מהתקופה הרומית הקדומה (המאה הא' לסה"נ), ובהם נר דיסקוס (איור 6:5) ונר הרודיאני (איור 7:5). בתחתית בור בדיקה שנחפר לתוך התעלה צמוד לקיר הסוללה מדרום נחשפו אבני בזלת שטוחות, ששימשו כנראה קרקעית התעלה. בחלקו התחתון של בור הבדיקה התגלו חרסים מהתקופה הרומית הקדומה (המאה הא' לסה"נ), ובהם קדרה (איור 2:5), קדרת בישול (איור 3:5) וקנקן (איור 4:5). בחלקו העליון של בור הבדיקה התגלו חרסים מהתקופה הרומית המאוחרת (המאה הב' לסה"נ), ובהם פכית (איור 5:5), חרסים מהתקופה הביזנטית (המאות הד'–הה' לסה"נ), ובהם קערה (איור 1:5), ושלושה מטבעות, האחד מהמאה הא' לסה"נ (טבלה 22:1) והשניים האחרים מסוף המאה הד' לסה"נ (טבלה 23:1, 24).בחלקה העליון של התעלה, לאורך קיר הסוללה, התגלתה רצועה צרה של אדמה סחופה (L103), שמעורבים בה אבנים, חרסים שחוקים, מטבעות (טבלה 6:1–19), המתוארכים למן ימי בית סלווקוס (?) ועד לימי הקיסר מרציאנוס (450–457 לסה"נ), פריטי מתכת, אבני פסיפס במגוון מידות וצבעים ועלה זהב (איור 6). נראה שאדמה זו והממצאים בה נסחפו לתעלה ולא נוקו ממנה בשל הפסקת השימוש בה.

על סמך הממצאים בתעלה נראה כי היא נחפרה בתקופה הרומית הקדומה ושימשה עד למאה הה' לסה"נ.
בשלהי התקופה העות'מאנית כוסה השטח באדמה חקלאית שחורה תחוחה (L101), הכוללת חרסים רבים ומטבעות מכמה תקופות (טבלה 1:1–5). בתחתית שכבת האדמה החקלאית, על אבני סוללת האבן, התגלה כדור רובה מעופרת מסוף התקופה העות'מאנית (המאות הי"ח–הי"ט), המתארך את זמן כיסוי השטח באדמה החקלאית.
 
שטח B. בבדיקות מקדימות התגלה צינור חרס. במטרה לחשוף את הצינור נחפרה תעלה (כ-1 × 10 מ') באמצעות מחפרון ולכל אורכה נחשף צינור החרס (כ-0.1 מ' קוטר; איורים 7, 8). הצינור הונח בקרקע בציר צפון-מזרח–דרום-מערב. הוא ממשיך לצפון אל מחוץ לשטח החפירה ונחתך בדרום כתוצאה מהטמנת פסולת בניין מודרנית. הצינור נבנה מחוליות חרס אחידות, שלכל אחת קצה רחב וקצה צר (איור 8:5); הקצה הצר של החוליה נתחב בלחץ לקצה הרחב של החוליה שאחריה. מעל לצינור הצטברה שכבה דקה (0.3 מ' עובי) של אדמה ללא ממצאים, ומעליה התגלתה שכבה עבה (כ-1 מ' עובי) של אדמה חקלאית שחורה תחוחה, בדומה לזו שהתגלתה בשטח A. על סמך מיקומו וכיוונו של הצינור אפשר שהוא הוליך מים מאחת מבריכות החלוקה שלאורך אמת המים של העיר אל בית הקברות המערבי של העיר או אל הפרוורים המערביים שלה.
 
תעלת הניקוז שנחשפה הותקנה בתקופה הרומית הקדומה, לא יאוחר משנת 70 לסה"נ, ויצאה משימוש במאה הה' לסה"נ. אפשר שהיא נחפרה לצורך הסדרת הניקוז של העיר קיסריה-פיליפי בעת בנייתה מחדש על ידי אגריפס הב' בשנים 54–61 לסה"נ. נראה שהתעלה יצאה משימוש עקב שינוי שחל במשטר הניקוז באזור. ייתכן שבאותה עת גם נהרסה הסוללה שתחמה את התעלה מדרום. השינוי במשטר הניקוז הביא לכך שלא נסחפו לתעלה חרסים ומטבעות המאוחרים למאה הה' לסה"נ. בתעלה התגלו מטבעות מהתקופות ההלניסטית, הרומית והביזנטית, המלמדים על מרכזיותה של העיר ועל קשרי המסחר של תושביה עם תושבי ערים אחרות במזרח האימפריה הרומית. רק בשלהי התקופה העות'מאנית כוסו התעלה וסביבתה באדמה לצורך הכשרת השטח לחקלאות (Tepper 2007).
צינור החרס שנחשף בשטח B היה כנראה חלק ממערכת המים הקדומה של העיר. נראה כי המים שהוביל הצינור שימשו לשתייה בפרוורי העיר או לשטיפת גופות ומניעת דלקות כתוצאה משרפת גופות בבית הקברות.
 
טבלה 1. מטבעות  

מס'

לוקוס

סל

שליט

תאריך

מטבעה

ביבליוגרפיה

מס' ר"ע

1

101

1010

קונסטנטינוס הא'

330–335 לסה"נ

אנטיוכיה

LRBC I:30, No. 1356

158025

2

101

1045

ואלנס

364–367 לסה"נ

 

השוו:

LRBC II:100, No. 2657

158029

3

101

1050

 

383–395 לסה"נ

 

השוו:

LRBC II:102, No. 2768–2771

158030

4

101

1019

 

המאה הה' לסה"נ

 

השוו:

LRBC II:102, No. 2806–2808

השוו:

LRBC II:103, No. 2810

158028

5

101

1061

א-צלאח צלאח א-דין חאג'י הב'

1388–1389 לסה"נ

דמשק

Balog 1964:246, No. 532

158047

6

103

1026

סלווקי?

המאה הא' לפסה"נ

 

 

158035

7

103

1027

אגריפס הב'

67 לסה"נ

פניאס?

השוו:

TJC:233, No. 130

158036

8

103

1054

דומיטיאנוס

81–96 לסה"נ

קיסריה

השוו:

CHL:276, No. 39

158041

9

103

1021

נבטי

המאה הא' לסה"נ

 

 

158046

10

103

1039

קומודוס

177–192 לסה"נ

קנתה

CHL:154, No. 7

158043

11

103

1009

רומי פרובינציאלי

המאות הב'–הג' לסה"נ

 

 

158031

12

103

1023

קונסטנטינוס הא' (אחרי מותו)

341–346 לסה"נ

אנטיוכיה

השוו:

LRBC I:31, No. 1397

158033

13

103

1020

 

351–361 לסה"נ

 

השוו:

LRBC II:100, No. 2632

158032

14

103

1031

 

364–375 לסה"נ

 

השוו:

LRBC II:100, No. 2653, 2654

158037

15

103

1048

ארקדיוס

378–383 לסה"נ

 

השוו:

LRBC II:101, No. 2729–2731

158042

16

103

1047

 

378–383 לסה"נ

אנטיוכיה?

השוו:

LRBC II:101, No. 2729–2731

158045

17

103

1024

תאודוסיוס הא' או הב'

המאה הד' או הה' לסה"נ

 

 

158034

18

103

1034

תאודוסיוס הב'

425–450 לסה"נ

 

השוו:

LRBC II:90, No. 2236

158044

19

103

1032

מרציאנוס

450–457 לסה"נ

 

השוו:

LRBC II:96, No. 2469

158026

20

104

1013

רומי פרובינציאלי

104/5–166/7 לסה"נ

צור

השוו:

BMC Phoen.:265,

No. 341

158039

21

104

1022

 

המאות הה'–הו' לסה"נ

 

 

158038

22

105

1028

רומי פרובינציאלי

44/5–75/6 לסה"נ

צידון

השוו:

BMC Phoen.:171,

No. 173

158040

23

105

1060

ארקדיוס

393–395 לסה"נ

 

השוו:

LRBC II:95, No. 2422

158027

24

105

1044

 

395–408 לסה"נ

קיזיקוס?

השוו:

LRBC II:98, No. 2580

158000