שטח A
בשטח המזרחי של החפירה, נפתחו שני ריבועים (5 × 5 מ' כל אחד; איורים 3, 4, 7) בחלקו הצר של הוואדי הזורם מערבה מהקסטל אל תוך נחל כסלון. נחשפו שרידיו של קיר טרסה מסיבי (W102), כנראה קיר תמך או סכר שיצא מכלל שימוש עם סלילת הכביש. זוהו ארבעה שלבי התיישבות (שכבות IV–I), שיתוארו להלן מן הקדום למאוחר.
שכבה IV (איורים 3, 4). השריד היחיד מן השכבה הקדומה ביותר הוא קיר (W102; אורך חשיפה 6 מ', רוחב 1 מ'; איור 5) שכיוונו צפון–דרום, הבנוי משתי שורות של בולדרים גדולים, שביניהן הונח מילוי של אבנים קטנות. הקיר הושתת על מדרגת סלע, כפי שניכר ממפלס סלע האם ממערב לקיר, הנמוך במטר אחד ממפלסו בצדו המזרחי של הקיר (איור 4: חתך 4–4). ממזרח לקיר נתגלתה שכבה של אדמה אדמדמה (L108 ,L106) שכיסתה את הסלע עד לראש הקיר. האדמה ממערב לקיר (L112 ,L107) הכילה הרבה יותר אבנים וחלוקים מהאדמה שממזרח לו. ייתכן שזהו ההרכב הטבעי של הקרקע, אולם סביר יותר שהסיבה לכך היא התמוטטות הנדבכים העליונים של קיר 102 או מילוי מכוון שנועד להכשרת דרך בשלב מאוחר (שכבות III–I).
שכבות III–I (איורים 3, 4, 7). שרידי הדרך נחשפו הישר מעל הקצה הצפוני של קיר 102. במהלך החפירה התברר כי הדרך הייתה בשימוש לאורך זמן רב, וכי היא הותקנה בשלושה שלבים רצופים (שכבות III–I). הדרך נתחמה תחילה בין שני קירות של שורת אבני שפה: קיר צפוני הבנוי משורה של אבנים גדולות שפניהן שטוחות (W114), וקיר דרומי הבנוי מאבנים קטנות יותר (W115). ריצוף העשוי לוחות אבן גדולים ואבנים קטנות נושק למפלס העליון של הקירות (L116; רוחב 2.7 מ'; איור 6). בפינה הצפונית-מזרחית של שטח A נחפר חתך קטן (L110) אל מתחת למפלס הדרך המרוצפת, אך לא זוהו שרידים של הדרך.
הריצוף המקורי בוטל מסיבות שאינן ברורות. הוא חודש בשכבה צפופה של לוחות אבן קטנים ושטוחים שהונחו על שכבה דקה של אדמה (L111, שכבה II; איור 8). ריצוף זה כיסה והוציא מכלל שימוש את קירות 114 ו-115. לא נתגלו שרידים ברורים של שולי הדרך או של קירות תמך שאפשר לקשרם לשלב זה, ולכן אי אפשר לקבוע את רוחבה המדויק של הדרך החדשה. בשלב הבנייה השלישי (שכבה I), הישר מתחת לפני השטח, נחשף ריצוף של חלוקי אבן שהונחו בצפיפות (L100) על גבי מילוי עפר שכיסה את ריצוף שכבה II. בקצהו הצפוני נושק ריצוף זה למפלס העליון של קיר אבני שפה, הבנוי משורה אחת של אבנים קטנות (W113; איור 8). קיר 113 נמשך מעט דרומה מקיר אבני השפה המקורי (W114; שכבה III), עדות כי תוואי הדרך הוסט דרומה או שרוחבו צומצם.
אי אפשר לתארך את השכבות שנחשפו בשטח A, שכן ממצא כלי החרס מועט, ורובו אינו אינדיקטיבי או שחוק מאוד.

 

שטח B
נפתח ריבוע חפירה אחד (2.5 × 7.0 מ'; איור 9) על התוואי של קיר טרסה 4 (איור 2). התברר כי הקיר נבנה משני קירות נפרדים, זה על גבי זה (W203 ,W200; איור 9: חתך 1–1). מקיר 203 (1.5 מ' רוחב; איור 10), התחתון, השתמר נדבך אחד בלבד. הקיר בנוי משתי שורות מקבילות של אבני גוויל, וביניהן חלוקי אבן ומילוי אדמה. נראה כי במהלך הבנייה הושקעה תשומת לב רבה ליישור הפן הפנימי (הדרומי) של החומה. מן החפירה מתחת לבסיס הקיר נראה שהושתת על מילוי של אדמה ובה ריכוז גבוה של סלעים. מתחת למילוי זה נחשף הסלע הטבעי השטוח.
קיר 200 בנוי הישר על הפן הדרומי של קיר 203. הקיר בנוי משורה אחת של אבני גוויל בינוניות. שכבת אדמה בצבע חום בהיר הפרידה בין שני הקירות (איור 11). דומה כי שכבה זו מצביעה על כך שהשלב הקדום יותר (W203) ניטש לזמן מה לפני בניית קיר 200. קיר 200 היה גלוי לפני החפירה, ועל אחדות מאבניו נראו צלקות מעוגלות שנוצרו במקדח גדול; ייתכן שחלק זה של הקיר הוא מודרני.

 

שטח C
שטח C, בין קירות טרסה 1 ו-2, נמצא בחלקו המערבי של אזור החפירה (איור 2). נחפרו שני ריבועים (4 × 4 מ' כל אחד; איור 12), ונחשפו קטעים של קירות טרסה נוספים. בניגוד לקירות הטרסה האחרים, אלה לא היו גלויים על פני השטח. הם זוהו בחתכי הבדיקה טרם החפירה, ולכן נראה כי יצאו מכלל שימוש לפני זמן רב.
ריבוע C1. עם הסרת שכבת פני השטח (L301) נחשף קיר טרסה (W300; איור 13) הבנוי על משטח סלע שטוח, וכיוונו מזרח–מערב. בדרומו נושק הקיר למדרגה בסלע. חלקו המערבי של הקיר בנוי משתי שורות של אבני גוויל בינוניות, ואילו חלקו המזרחי בנוי משורה אחת.
ריבוע C3. נחשפו שני קירות טרסה מקבילים (W304 ,W303; איור 14) שכיוונם מזרח–מערב.
קיר 304, הדרומי, בנוי משתי שורות של אבני גוויל בינוניות, והוא נבנה מצפון למדרגת סלע ובמפלס נמוך ממנה, בדומה למיקומו של קיר 300 (ריבוע C1). קירות 300 ו-304 נבנו על ציר דומה, ועל כן ייתכן כי הם שרידים של אותו הקיר. אולם אין אפשרות לבסס השערה זו משום שהשטח בין שני הקירות לא נחפר במלואו. קיר 303, שמצפון לקיר 304, בנוי משורה אחת של אבני גוויל, והוא הושתת על הסלע השטוח שנחשף מצפון לו (L305). בחלק המערבי של הריבוע, בין שני הקירות, נערך חתך בדיקה קטן (L306), ונחשף מילוי, אולי מכוון, של אדמה אדמדמה עם ריכוז גבוה של חלוקי אבן.
רק מעט חרסים נתגלו בשטח זה. מגוון הטיפוסים וקבוצות הכלים מתוארך לימי הבית השני ולתקופה הביזנטית הקדומה. עם זאת, ממצאים אלה אינם מתארכים את זמן הקמתם של קירות הטרסה, ואף לא את השימוש בהם או את התיקונים שנערכו בהם.

 

שטח D
שטח D (כ-5 × 8 מ'; איורים 15, 16) ממוקם מצפון לקיר טרסה 2, סמוך לכביש מס' 1 (איור 2). נתגלו שרידים של דרך הדומה לזו שנחשפה בשטח A. הדרך נמשכת בכיוון מזרח–מערב; חלקה הצפוני נפגע בעת הקמת הכביש המודרני. לאורך שפתה הדרומית השתמר חלק מקיר שוליים (W400), הבנוי משורה אחת של אבני גוויל גדולות. מצפון לקיר ובמפלס הסמוך לראשו משתרע ריצוף עשוי אבנים מרווחות זו מזו (L405). שברים של בקבוק זכוכית שנתגלו במהלך הסרת חלוקי האבן מרמזים כי זוהי דרך מודרנית. חפירה מדרום לקיר 400 שהעמיקה אל מתחת לבסיסו של קיר 400 חשפה על הסלע של מילוי אדמה (L401), שהכיל כמות קטנה של חרסים שזמנם ימי הבית השני או התקופה הביזנטית הקדומה.

 

שטח E
נחפרו שני ריבועים (4 × 4 מ' כל אחד; איור 17) בקצה המזרחי של קיר טרסה (W5), ממערב לשטח A (איור 2). חלק מקיר 5 נחשף בריבוע המערבי וקיר נוסף (W503) נחשף בריבוע המזרחי, מתחת לפני השטח (L502). כיוונו של קיר 5 הוא מזרח–מערב, והוא היה גלוי על פני השטח טרם החפירה. נראה שקצהו נחתך בחדות, וייתכן שפורק. מתחת לפני השטח (L501) בנוי קיר 5 משורה אחת של אבנים. חפירה מתחת לבסיסו של קיר 5 העלתה כי הוא נבנה על שכבת אדמה שנחה על הסלע (איור 18).
קיר 503 בנוי משתי שורות של אבני גוויל על משטח סלע שטוח. כיוונו צפון–דרום, בניצב למרבית קירות הטרסה האחרים וייתכן לפיכך שהקיר תחם חלקה חקלאית ואולי אף שימש סכר, בדומה לקיר 102 בשטח A.

 

בחפירה נחשף חלק קטן ממערכת חקלאית אזורית, המאופיינת בקירות טרסה ובמדרגות חקלאיות הפזורות על מדרונות ההרים. כמו במקומות אחרים, גם כאן נעשה שימוש חוזר במדרגות חקלאיות לאורך תקופות ארוכות, והן תוחזקו בקביעות. קשה לתארך קירות טרסה בשיטות מקובלות, למשל בעזרת כלי חרס; לפיכך, נלקחו דגימות קרקע במיקומים אסטרטגיים סמוך לקירות הטרסה, בתקווה ששיטת OSL (כOptically Stimulated Luminescence) תסייע בקביעת תאריך הבנייה של הקירות. תוצאות ה-OSL יפורסמו בעתיד כחלק ממחקר אזורי נרחב.
לשני קטעי הדרכים שנחשפו בחפירה מאפיינים של דרכים עתיקות, אבני שפה וריצופים. אולם, לא נראה שהיו אלה דרכים ראשיות, אף שאזור זה שימש תמיד עורק תחבורה ראשי בין ירושלים למישור החוף. סביר להניח כי השרידים שייכים לדרכים צדדיות שהוליכו לחלקות חקלאיות, קשרו בין כפרים, ואולי אף שימשו לעתים דרכי גישה לכביש הראשי יפו–ירושלים. קטע הדרך בשטח D נראה מודרני, אך אין אפשרות לתארך בוודאות את זה שנחשף בשטח A. כמו קירות הטרסה, גם דרך זו נדגמה לצורך תיארוך בשיטת OSL.