תל גזר נחפר בהרחבה במאה שעברה (Macalister R.A.S. 1912. The Excavation of Gezer, 1902–1905 and 1907–1909, Vols. I-III. London; Dever W.D., L.H. Darrel, G.E. Wright, J.D. Seger and S. Gitin 1970, 1974, 1986, 1988, 1990. Gezer I–V. Jerusalem). מקאליסטר הבחין ביותר מ-200 פריטים ארכיאולוגיים ברדיוס של 1.5 ק"מ מתל גזר (Macalister 1912, Vol. III, Pl. VIII). בשנים האחרונות נסקרה מפת גזר על ידי א' שביט, שעבודתו הייתה מקיפה אולם בחירת השטחים הנסקרים הייתה בררנית. השטחים מדרום-מערב, דרום ודרום-מזרח לתל גזר נסקרו בשטחיות (Shvit A, 2000. Settlement patterns in the Ayalon Valley in the Bronze and Iron Ages. Tel Aviv 27:189–230; Map of Gezer (82). Archaeological Survey of Israel). בסקר של עמק איילון נמצאה עדות לכפרים או לעיירות משנה שהקיפו את תל גזר למן תקופת הברונזה הקדומה ועד/כולל תקופת הברזל.

 
שיטת המחקר
במהלך חמש העונות כיסה הסקר כ-55% מהשטח שנמצא בטווח של 1 ק"מ מתל גזר. תועדו 1260 פריטים ארכיאולוגיים שהוגדרו פריט עצמאי על פני השטח, פריט בנוי או פיט חצוב. לכן במתקנים כמו גת יין הכוללת אגן, בור, תעלה וספלולים, כל פריט נמנה בנפרד. ממצאים הקשורים לתרבות חומרית, כמו כלי חרס ואבני פסיפס נאספו בהקשר לפריט מסוים אבל נספרו כפריט עצמאי רק אם נמצאים במקבץ מוגדר על פני השטח. חלק מהפריטים שנסקרו (טבלה 1) הובחנו כבר על ידי מקאליסטר בראשית המאה הכ', אף שהשימוש במפותיו אינו תמיד מדויק.
טבלה 1. הפריטים שנסקרו
פריטים שנסקרו
כמות
מבנה אבן
2
קברים, פיר
8
קברים, חצובים
58
         עם מדרגות
1
כניסה לא גמורה לקבר
2
מערות
73
         בעלות כניסה מעובדת
1
         חור בתקרה מפיצוץ בן זמננו
5
מערות קבורה
8
מתקנים (A)
17
בורות מים חצובים
24
בארות
5
גתות
38
בתי בד
22
פריטים של גת יין או בית בד (B)
 
         אגנים
23
         בורות איגום
39
         משטחי דריכה
25
         ספלולים
352
מחצבות/סימני חציבה
112
אבנים מסותתות
208
חציבות
71
רצפה, פסיפס
1
מקבצי חרסים
6
כלי חרס, נאספו בשדה (C)
77
גרפיטי
2
ערמות אבנים
13
מקבץ אבני פסיפס
7
מקבץ פריטי צור
3
להב צור
1
קירות
38
ספים
1
פריטים בני זמננו
9
לא ידוע (D)
8
סה"כ
1260
(A) מתקנים הוגדרו אזור מסלע טבעי שלו שימושים רבים והוא כולל כמה יחידות כמו בורות, פריטי סחיטה, אגנים, חציבות, וקברים, או יחידה חצובה בסלע שתפקידה אינו ברור, כמו חציבה מול משטח סחיטה. 'לא ידוע' הוא פריט שהגדרתו אינה מתאימה לסיווג שלעיל.
(B) נמצאו מעט גתות או בתי בד שלמים, אבל פריטים רבים השייכים למתקנים כאלה. הפירוש של פריטים אחדים קשה לעתים ונעשה ניסיון להימנע מביאור תפקודם יתר על המידה. עד לבדיקה מעמיקה יותר נרשמו הפריטים האלה כחלקים מגתות או מבתי בד.
(C) באיסוף חרסים בשטח, לא במקבץ מרוכז ולא בהקשר לפריט מסוים, נקבע מיקומם בסיוע GPS במרכז השטח ובהתייחסות למרחק מקצות השטח; לדוגמה חרסים בטווח של 50 מ'.
(D) שני סימני קידוח, קיר אחד או שניים (לא מוגדרים), ערמת אבנים אחת או יותר, אולי מערה אחת שנפגעה מסלילת כביש במדרון הצפוני של כרמי יוסף.
 
קברים
ניתן היה להתאים בין חלק מהפריטים שנמצאו בסקר לצילומים, ציורים ותיאורים המופיעים בפרסום של מקאליסטר. אלה כוללים את בית הבד F של מקאליסטר (מס' סקר 81- 0073-L2), קבר מס' 8 (מס' סקר 0002-L2), קבר מס' 9 (מס' סקר 0004- L2), קבר מס' 147 (מס' סקר 0006-L3), וקבר מס' 164 (מס' סקר 0070-L3). מ-75 הקברים ומערות הקבורה שנסקרו, 0006-L3 ו-0070-L3 הם המפוארים ביותר. היום ניתן לבדוק רק את שני החדרים הדרומיים ב-0006- 3L, שבהם שמונה שקתות לקבורה. בזמנו של מקאליסטר הייתה גישה לחמישה חדרים ובהם 18 נישות קבורה שכללו מקמרים ושקתות. בכניסה לחדר האחורי היה עיטור בולט של זר וראשי שוורים וכן גרפיטי מתקופת מלחמת העולם הראשונה שנקרא: 'פ' קוני MSC 18/11/17'. בקבר 0070-L3 היו שני חדרים עם ארבעה מקמרים (1.34 מ' רוחב), נישות לנרות ולפחות שתי שקתות חצובות שהשתמרותן גרועה (איור 1). ציורי החרסים בפרסום של מקאליסטר מקבר 147 (0006-L3) מתאימים לצורות כלים מהתקופות הרומית–ביזנטית ותוכנית הקבר מתאימה לתקופות אלה (Macalister 1912, I:355–358;III: Pls. CV ,CIV; איור 2). לרוע המזל קבר 164 (0070-L3) נמצא שדוד וריק מממצא כבר בימיו של מקאליסטר; תוכנית הקבר מתאימה לפרק הזמן שבין התקופות ההלניסטית והביזנטית (Macalister 1912, I:368; III: Pl. LVII). 
ניתן היה לערוך סקר פנימי ב-41 קברים. אותרו שבעה טיפוסים בסיסיים של קברים שכללו קברים שתוכניתם הפנימית אינה סדורה (6), קברי ספסל פשוטים (4), קברי ארקוסוליה (5), קבר מטיפוס ארקוסוליה כפולה פשוטה (5), קברי כוכים (9), קברים שלהם סגנון מגוון (3) וקברים שאינם גמורים, בחלקם מלאים או שאינם מתאימים לקבוצות שלעיל (9). רק קברים אחדים הכילו ממצא כלשהו, לפיכך אפשר לתארך את הקברים באופן יחסי רק על סמך תוכניתם. הנחות אלה מתאימות או מאושרות ככל שעבודת הסקר מתקדמת ומתועדים מכלולים שניתן לתארכם. קברים שתוכניתם אינה אחידה וקברי ספסל פשוטים הם כנראה קדומים ומתוארכים לתקופות הברונזה והברזל 1 (Hallote R. 2001. Death, Burial, and Afterlife in the Biblical World. Chicago. Pp. 82–86). קברי ספסל פשוטים, שבעליל אינם אחידים בתוכניתם אבל יש בהם תוספת של אצטבאות לאורך הקירות, מתוארכים בעיקר לתקופת הברזל (Bloch-Smith E. 2002. Life in Judah from the Perspective of the Dead. Near Eastern Archaeology 65/2:120–121) קברי ארקוסוליה וכוכים מתוארכים למין התקופה ההלניסטית ועד/כולל התקופה הביזנטית (Hachlili R. 2005. Jewish Funerary Customs, Practices and Rites in the Second Temple Period. Boston. Pp. 67, 69; McRay J. 1994. Tomb Typology and the Tomb of Jesus. In Archaeology in the Biblical World 2, pp. 38–39). השימוש בקברים אחדים נמשך שתי תקופות, בתקופה השנייה יש לעתים תוספת או שינוי בתוכנית. החרסים האחדים שנאספו הם ממגוון תקופות וטיפוסים, מלבד החרסים שנמצאו בקברי הארקוסוליה והספסל המתוארכים רק לתקופות הרומית, הביזנטית והעות'מאנית.
מרבית הקברים שהובחנו בסקר נחפרו או נשדדו בעבר ולכן מיעוט הממצא בהם ובסביבתם הקרובה. בקבר אחד שתוכניתו אינה אחידה היו סימנים לשוד מודרני, שכללו דליים, רשת, בור לעומק של 1.5 מ' ברצפת הקבר ושברי חרסים זרוקים מתקופות הברונזה המאוחרת והברזל 1. קברים אחדים היו מלאים באדמה שכוסתה במפולת של התקרה שנהרסה, או שהיו חסומים בגושי אבן שנזרקו פנימה בעידן המודרני ולא אפשרו כניסה ובדיקה.
 
גתות יין ובתי בד
תועדו 60 בתי בד וגתות יין שרובם לא השתמרו במלואם; 35 מהם הם מתקני סחיטה שאפשר למיינם טיפולוגית: ארבעה טיפוסים המבוססים על המכניקה של הפעלתם ובהם טיפוסי משנה רבים. מתקנים כאלה תועדו על ידי מקאליסטר ואחד מהם מזוהה עם אתר סקר מס' L4-0052 (Macalister 1912, II:61; איור 3). זהו אגן סחיטה מעוגל לשמן זית שהשתמר היטב (2 מ' קוטר, כ-0.2 מ' גובה) ובאמצעיתו שקע רדוד; האגן מתאים לטיפוס T31 של פרנקל (Frankel R. 1999. Wine and Oil Production in Antiquity in Israel and Other Mediterranean Countries. Sheffield. Pp. 68–72). הוא חצוב במשטח של סלע גירני ולפיכך אינו נייד. הקשר בין אתר L4-0052 לשני מתקני סחיטה סמוכים, L4-0003 ו-L4-0053, ייבדק בהמשך אבל אפשר לשער ששלושת המתקנים הם חלק ממתקן אחד.
טיפוס אחר של מתקן סחיטה מתאפיין במשטח סחיטה קטן ועגול, מוקף בתעלת ניקוז רדודה המובילה לספלול איסוף או לבור איגום (להשוואה טיפוס T114 של פרנקל; Frankel 1999:57). דוגמה לטיפוס זה הוא אתר L4-0074 (איור 4) הכולל משטח סחיטה (0.37 מ' קוטר) מוקף בתעלת ניקוז (0.05 מ' רוחב) הקשורה לשני ספלולים
(0.25 מ' קוטר, 0.12 מ' עומק ו-0.18 מ' קוטר, 0.1 מ' עומק) בשתי תעלות נפרדות
(0.24 מ' ו-0.08 מ' אורך, 0.04 מ' רוחב). מתקן סחיטה מטיפוס זה שימש לייצור כמות קטנה של שמן. מתקן דומה בממדיו ונייד תועד על ידי פרנקל (1994. Ancient Oil Mills and Presses in the Land of Israel. In History and Technology of Olive Oil in the Holy Land. Arlington. P. 29).
לטיפוס המתקן הנפוץ ביותר (יותר מ-60% מסך כל המתקנים שתועדו) משטח דריכה ובור איגום (איור 5). יש לקוות שניתוח השכיחות והתפזורת של טיפוסי מתקנים אלה ושל מתקנים שנחפרו בתל עצמו יאפשרו לשחזר את תעשיית היין והשמן בתל גזר ואת הקשר של תעשיית זו לאזור האיילון בכללו.
 
דגמי התפזורת
רוב הקברים, המערות ומתקני הסחיטה שנסקרו בשנים 2008–2011 ממוקמים במחשופי סלע גיר פתוחים מדרום וממזרח לתל גזר. מצפון וממערב לתל הקברים מעטים. זוהי תפזורת סבירה בהתייחס למחשופי סלע הגיר בשטחים אלה. עם זאת, האזורים שמצפון וממערב לתל גזר נפגעו מאוד מפעילות חקלאית מודרנית שכללה סיקול שדות, הסרת אבנים וחריש וייתכן שגרמה להרס של קברים. תושבים מקומיים תיארו בזיכרונותיהם בארות ומעיינות שהיום קבורים מתחת לשדות מעובדים.
אף שהפרעות עתיקות ומודרניות פגעו וכיסו על קברים, מערות ומתקנים, שדות חרושים ומטעים מאפשרים הבחנה טובה יותר של פני השטח ואיסוף חרסים, טסרות ופריטי צור שהיו נעלמים מהעין בנסיבות אחרות.
 
בשלב זה של איסוף הנתונים, יש לתת את הדעת לעיוותים אחדים: השינוי שחוללו השדות המעובדים שמצפון וממערב לתל; השדות המעובדים מאפשרים בחינה טובה יותר של ממצאים בשטח, כמו חרסים, פריטי צור ואבני פסיפס. ממצאים כאלה נדירים בשדות בור או על מדרונות המכוסים בצמחייה. במדרונות של גבעות ואזורים לא פגועים שבהם פני השטח חשופים יש אפשרות להבחין טוב יותר בפריטים חצובים בסלע. לפיכך, ממצאי הסקר עלולים להיות משובשים ודגמי התפזורת תלויים בחלקם בפיתוח מודרני. יש להתייחס למצע הנתונים המבוסס על הממצאים שתוארו לעיל ומתייחס לסביבת תל גזר ולא להסיק מסקנות על אזורים מסוימים בסביבת התל.
החרסים הגדולים ואלה המזוהים בקלות הם מן התקופות הרומית והביזנטית, וכן טיפוסי כלים מאוחרים יותר, בעיקר אלה שגופם מרוכס. נתגלה אך מיעוט של חרסים מתקופות קדומות. במהלך הסקר הובחן שבשטחים של כרמי ענבים ומטעים מודרניים הוספה אדמה שלעתים הגיעה לגובה של 1 מ'. בנסיבות אלה המסקנות שאפשר להסיק מממצא שטח על תרבות ותקופה מוגבלות. שימוש בשיטות אחרות, כמו בורות בדיקה קטנים
(0.3×0.3×1.0 מ') עשוי להקטין את העיוות הזה. עד עתה, הדרך הטובה ביותר למצוא חרסים מתקופות קדומות הייתה בבדיקה של אזורים סגורים שפני השטח שלהם ברורים, כמו מערות, בורות מים, קברים, במיוחד כאלה שחפירות או שוד קודמים הותירו בהם שאריות, ובורות או אגנים עמוקים הקשורים למתקני סחיטה. בעונת 2010 נמצא שבר גדול של מקטר מתקופת הברזל מעל רצפת מערה.
 
תוצאות הסקר בשנים 2007–2011 באזור תל גזר מעודדים בתיעוד הממצא והפריטים, וכן בגודל השטח שנסקר. נראה שנדרשות עוד שתיים עד שלוש עונות סקר כדי לסיים את התיעוד ברדיוס של 1 ק"מ מתל גזר. בעתיד יפורסמו קטלוג מלא של כל הפריטים בשטח הסקר, מאמרים על הקברים ומתקני הסחיטה וניתוח מיקום הפריטים והממצאים בכל אחת מעונות הסקר באמצעות תוכנות מיפוי. מצע הנתונים יאפשר לשחזר את דפוסי התפזורת של הפריטים ולהסיק מסקנות נרחבות יותר לגבי השימוש בקרקע סביב לעיר הקדומה בתל גזר.