מתקנים

גת F1. גת פשוטה חצובה במשטח סלע גיר (איור 3) ולה משטח דריכה מרובע (2.0×2.5 מ') המתנקז מזרחה לבור איגום מרובע (איור 4). רצפת בור האיגום נפרצה והגת יצאה משימוש. סמוך לבור האיגום הפרוץ נחצבו חריצים אחדים, כנראה לסימון מתאר של בור איגום חדש. גתות מהטיפוס המרובע נפוצות מאוד באזור מודיעין ומתוארכות לרוב לתקופת הבית השני (עתיקות 34: 121–172).
משטח עבודה F6. משטח סלע טבעי שבו גת קטנה, בודדה ושקעים עגולים רבים (איור 3). לגת משטח דריכה סגלגל המתנקז צפונה לבור איגום מעוגל רדוד (כ-0.2 מ' עומק). לבודדה משטח עבודה עגול, רדוד ושטוח, תחום בחריץ חצוב שמתנקז אל ספלול עגול.
שקעים עגולים. סביב שני המתקנים החצובים במשטח הסלע F6 נמצאו 16 שקעים עגולים קטנים, ששימשו כנראה עם משטח העבודה. שקעים יחידים נמצאו גם סמוך לגת F1. עשרות שקעים נוספים זוהו בשטח החפירה. 15 שקעים כאלו, בזוגות, בשלשות ובקבוצות גדולות יותר, שאינם קשורים למשטח עבודה כלשהו, תועדו בשטח המצומצם של F5(5×5 מ'; איור 3). כל השקעים אחידים בגודלם (5–7 ס"מ רוחב, 7–10 ס"מ עומק) ונראה כי נעשו בשיטה אחידה ובאותם כלים. ריכוזים דומים של שקעים עגולים במשטחי סלע שאינם קשורים למתקנים חקלאיים מוכרים מחפירות נוספות באזור מודיעין (חדשות ארכיאולוגיות קח: 122).
 
קירות שדה
מכלול F2. שלושה קירות (W9 ,W8 ,W7; איור 2) בנויים מאבני שדה גדולות (בולדרים), יוצרים מתחם משולש שפתחו צר, ושימש אולי מכלאה.
מכלול F3. שני קירות מקבילים (W13 ,W12; איור 2), בנויים מאבני שדה. כיוונם הכללי צפון-מערב–דרום-מזרח. קיר 13 ארוך מקיר 12 והם מרוחקים כ-2 מ' זה מזה. הקירות אינם קשורים לממצאים נוספים, חלקם הדרומי נקטע בחציבה מודרנית ותפקידם אינו ברור.
לאורך המתאר הצפוני של ראש הגבעה שרידים דלים של קירות שדה נוספים
(W16 ,W15; איור 2).
 
ממצא כלי צור. מכלול של פריטי צור לוקט מפני השטח בארבעה ריבועים
(D3 ,D2 ,C3 ,B2; כל אחד 50×50 מ'; טבלה 1). במכלול מעט פריטים מותזים (טבלה 2) ושברים טבעיים רבים, שמקורם בגושי צור טבעיים גדולים בחלקו המערבי של אזור החפירה. גושי הצור נפוצים יותר במעלה הגבעה, ממערב לשטח החפירה. רוב מכלול הצור חסר פריטים ייחודיים המאפשרים לקבוע את תקופתה ואת אופיה של הפעילות הפרהיסטורית באתר מלבד שלוש פסולות של כלים דו-פניים. על סמך פריטי הפסולת לא ניתן לשחזר את צורת הכלים הדו-פניים, אך ייתכן שהיו אלה גרזנים שהיו נפוצים בתקופה הניאוליתית. גרזנים וכלים דו-פניים אחרים מהניאולית הקדם-קרמי א' מוכרים היטב במודיעין (גרוסמן ל', גורן-ענבר נ', 2010. עדויות בסלע – מחצבה ניאוליתית בגבעת קייזר, מודיעין. בתוך: חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים והסביבה כרך ד, ע"מ 40–49; חדשות ארכיאולוגיות 122; Atiqot 51: 1–14). 
 
טבלה 1. פיזור פריטי צור על פני שטח החפירה
ריבוע
%
D3
36
C3
36
B2
21
D2
7
סה"כ
100%

 

 

טבלה 2. מכלול הצור
סוג פריט
כמות
נתזים
17
נתזים ראשוניים
1
להבים
3
גרעינים
2
פס' גרעין
2
פס' כלי דו-פני
3
סה"כ
28
  
לא נמצאו חרסים אינדיקטיביים שניתן לקשרם לחפירה ולא ניתן היה לתארך את המתקנים ואת הקירות. ממצאי החפירה מעידים על עיבוד של התוצרת החקלאית שגודלה כנראה במקום.