בחודש נובמבר 2011 נערכה חפירה בחורבת בוסתן (הרשאה מס' 6320-A; נ"צ 200928-1005/733592-610) לקראת הטמנת קו סניקה. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון החברה לטיפול במי חוף כרמל, נוהלה על ידי ל' תלמי, בסיוע י' עמרני וא' בכר (מנהלה), א' פרץ (צילום שדה), ח' בן ארי (GPS), ע' אל-סלאם (בדיקות מקדימות בכלי מכני), א' גורזלזני (הנחיה), ר' מישייב ומ' קאהן (מדידות), פ' גנדלמן (ייעוץ קרמי), נ' זאק (סרטוט), מ' שויסקיה (ציור חרסים), א' ורנאי-גנור (רפאות זכוכית), כ' הרש (ציור זכוכית), י' גורין-רוזן ונ' כצנלסון (זכוכית; ר' נספח), ר' ויניצקי (טיפול במתכת ובעצם), ק' עמית (צילום סטודיו), כ' סעיד (ארכיאולוג מחוז) ופועלים משפרעם ומנצרת.
חורבת בוסתן, ביערות הכרמל ממזרח ליישוב ניר עציון, שוכנת על כתף שלוחה מדרום לנחל בוסתן (איור 1). האתר מוכר (עולמי, סנדר ואורן תשס"ה, אתר 152) ומעולם לא נחפר בעבר. במאה הי"ט זוהה האתר לראשונה בסקר הבריטי (Conder and Kitchener 1881:301), תואר כחורבה גדולה בלב היער ותוארך לתקופה הביזנטית. בסקר משנות ה-90 של המאה הכ' בכרמל זוהתה החורבה בשנית ותוארה ככפר גדול. החוקר מציין כי על פני השטח נראים שרידים של מתקנים חקלאים, חציבות, קברים חצובים וחרסים מן התקופות הרומית והביזנטית (דר 34:2003). בשנת 2010, בעקבות השרפה הגדולה בכרמל נערך סקר נוסף (רישיון מס' 228/2010-S).
שטח החפירה הוא דרך בריטית שנסללה בתחילת המאה הכ' במעלה הכרמל בתוואי מערב–מזרח. נראה כי במהלך פילוס הדרך פורקו שרידי מבנים שהיו בשטח ונעשה בהם שימוש משני כתשתית ליסוד הדרך. נחפרו שבעה ריבועים לאורך הדרך ונחשפו ארבעה מכלולים (איור 2).
מכלול ראשון (ריבועים B10–B7; איורים 3, 4). נחפרו חלקית שרידי מבנה. קירות המבנה בנויים אבני גזית ורצפותיו לא שרדו. המבנה נבנה על גבי הסלע הטבעי בהתאמה לטופוגרפיה, חלקו המזרחי גבוה מן המערבי. מקיר (W10; כ-10 מ' אורך), הבנוי בציר מזרח–מערב, שרדו עד שלושה נדבכים; בצדו המזרחי שרד סף כניסה ששימשה אולי למעבר בין החצר לבית. מדרום לקיר נחשפה חצר וייתכן שקירות W17 ,W16הניגשים לקיר שימשו תמיכה לקירוי החצר.
בצד המזרחי של המבנה נחשפו שרידי קירות: קיר (W18) בציר מזרח–מערב וסמוך לו קיר (W19) בציר צפון–דרום. פינת הקירות לא שרדה.
במערב המבנה נחשף חדר נוסף התחום בקירות W16 ,W14 ובמערב המכלול נחשפו מדרגות בנויות אבן גיר העולות מזרחה (L137; איור 5). בין קיר 16 למדרגות נחשפה תשתית אבני גוויל (L146), אולי של רצפה שלא שרדה.
מכלול שני (ריבוע B12). נחשפו שרידי מבנה נוסף שהשתמר רע: קיר (W12) רעוע ובמילוי שלצדו (L143) נמצאו חרסים, בהם שפת סיר בישול (איור 3:6) המתוארך למאות הה'–הז' לסה"נ (Calderon 2000:138, Pl. XXII:40–42, Fig. 33) וקנקן גלילי (איור 7:6) המתוארך למאות הה'–הו' לסה"נ (Loffreda 1974:43–44, Fig. 8).
מכלול שלישי (ריבועים B4 ,B3; איור 7). נחשפו שתי שכבות; בשכבה העליונה נחשפו שרידי מבנה ובו קיר (W13, כ-4 מ' אורך) בן נדבך אחד, בנוי אבני גזית בציר דרום-מערב–צפון-מזרח. נראה כי הקיר נבנה על גבי בור איגום מן השכבה התחתונה (להלן). במילוי שלצדי הקיר נמצאה ידית מחבת המתוארכת למאות הו'–הח' לסה"נ (איור 5:6).
בשכבה התחתונה נחשף בור איגום מרובע (L132; איור 8) של גת, מטויח בטיח הידראולי (2 ס"מ עובי). בפינת בור האיגום ארבע מדרגות מטויחות. רצפת בור האיגום משובצת באבני פסיפס תעשייתי. במילוי (L133) נמצאו חרסים, בהם קדרה (איור 1:9), קדרת בישול (איור 2:9) ומכסה של קדרה (איור 3:9) המתוארכים למאות הו'–הז' לסה"נ, סירי בישול נמוכי צוואר (איור 4:9, 5) וסירי בישול בעלי שפת מרזב (איור 6:9, 7) המתוארכים למאות הה'–הז' לסה"נ (Gendelman 2012: Fig. 3:10; Calderon 2000:138, Pl. XXII:38), סיר בישול שטוח שפה (איור 8:9; Johnson 1988: Figs. 7–38:569, 571) המתוארך למאות הד'–הה' לסה"נ, בקבוק (איור 9:9) המתוארך למאות הד'–הה' לסה"נ, קנקנים חופיים(איור 10:9–13) וקנקנים גליליים (איור 14:9, 15) המתוארכים למאות הו'–הז' לסה"נ (Riley 1975:26–28, Nos. 1, 2, 4; Gendelman 2012: Fig. 4:3–6; Calderon 2000: Pl. XXIII:16–18, Figs. 19–21; Oren-Paskal 2006:132, Fig. 116:42), צלחת מיובאת מעוטרת בטביעה (איור 10;Hayes 1972: Fig. 30:15, 52:k), נרות שומרוניים מעוטרים (איור 11; Sussman 1983: Figs. 7, 8), אמפורה (איור 12; Calderon 2000: Pl. XX). עוד נמצאו שברי כלי זכוכית (ר' נספח), סכין מחטב מברזל שנראה כי שימשה לבציר ענבים (איור 1:13), מסמרי ברזל (איור 2:13), פריט עשוי עצם, מעוטר בחריטות צבועות בוורוד, שחור ולבן, ייתכן ששימש ידית לסכין או למראה (איור 14) וכן עצמות בעלי חיים. נראה כי לאחר שבור האיגום יצא מכלל שימוש הוא הפך לבור אשפה.
מכלול רביעי (ריבוע B2). נחשפה פינה צפונית של בור איגום מרובע ומרוצף אבני פסיפס (L103; איור 15) השייך לגת משוכללת. הבור תחום בשני קירות (W15 ,W11): קיר 11 בנוי אבני גוויל בנדבך אחד (עד כ-4 מ' אורך חשיפה) וקיר 15 כמעט שלא שרד. אל הקירות ניגשים משטחי עבודה (כ-1 מ' רוחב) המקיפים את שפת בור האיגום ומרוצפים בפסיפס תעשייתי לבן שתשתיתו טיט לבן ודבש. בפינה הצפונית של בור האיגום נבנה גרם מדרגות מעוגל בן שלוש מדרגות. דופנות בור האיגום וקרקעיתו מטויחות בטיח הידראולי. בהצטברות שתוך בור האיגום נמצאו חרסים, בהם קערה (איור 2:6) המתוארכת למאות הו'–הח' לסה"נ, קנקן (איור 6:6) המתוארך למאות הה'–הו' לסה"נ (Riley 1975:26–27, No. 6 on p. 29), ופקק (איור 9:6) המתוארך למאות הו'–הז' לסה"נ (Calderon 2010: Fig. 8:81).
בחפירה נחשפו שרידי יישוב מן התקופה הביזנטית שהמשיך לראשית התקופה האסלאמית הקדומה, המחצית השנייה של המאה הז' לסה"נ. החרסים שנמצאו מצביעים על התיישבות באתר כבר בתקופה הרומית המאוחרת. שרידי הגתות, המגוון העשיר של כלי הזכוכית והמכלולים הקרמיים מעידים על אוכלוסייה אמידה בעלת אמצעים כלכליים שעסקה במסחר ובייצור יין.
זוהי החפירה הראשונה באתר והיא מוסיפה נדבך למחקר של רצף ההתיישבות הביזנטית בכרמל.
דר ש' 2003. רקית, אחוזתו של מריניוס בכרמל. תל אביב.
עולמי י', סנדר ש' ואורן א' תשס"ה. מפת יגור (27) (סקר ארכיאולוגי של ישראל).
Adan-Bayewitz D. 1993. Common Pottery in Roman Galilee: A Study of Local Trade. Ramat-Gan.
Ben-Arieh R. 1997. The Roman, Byzantine and Umayyad Pottery. In Y. Hirschfeld. The Roman Baths of Hammat Gader: Final Report. Jerusalem. Pp. 347–381.
Calderon R. 2000. Roman and Byzantine Pottery. In Y. Hirschfeld. Ramat Hanadiv Excavations: Final Report of the 1984–1998 Seasons. Jerusalem. Pp. 91–165.
Calderon R. 2010. Pottery from the Late Byzantine Remains near Shiqmona. ‘Atiqot 63:183–218.
Conder C.R. and Kitchener H.H. 1881. The Survey of Western Palestine: Memoirs of the Topography, Orography, Hydrography, and Archaeology I: Galilee. London.
Gendelman P. 2012. The Pottery from Horbat Biz‘a. ‘Atiqot 70:33*–47*.
Hayes J.W. 1972. Late Roman Pottery. London.
Johnson B.L. 1988. The Pottery. In C. Davidson Weinberg ed. Excavations at Jalame: Site of a Glass Factory in Late Roman Palestine. Columbia. Pp. 137–226.
Loffreda S. 1974. Cafarnao 2: La Ceramica. Jerusalem.
Magness J. 1992. Late Roman and Byzantine pottery, preliminary report. In R.L. Vann ed. Caesarea Papers: Straton’s Tower, Herod’s Harbour, and Roman and Byzantine Caesarea (JRA Suppl. S. 5). Ann Arbor. Pp.129–153.
Oren-Paskal M. 2006. The Pottery 2: Byzantine. In R.R. Stieglitz. Tel Taninim: Excavations at Krokodeilonpolis 1996–1999 (ASOR Archaeological Reports 11). Boston. Pp. 125–193.
Peleg M. and Reich R. 1992. Excavation of a Segment of the Byzantine City Wall of Caesarea Maritima.‘Atiqot 31:137–170.
Riley J.A. 1975. The Pottery from the First Session of Excavation in the Caesarean Hippodrome. BASOR 218:25–63.
Sussman V. 1983. The Samaritans Oil Lamps from Appolonia-Arsuf. Tel Aviv 10:71–96.