גת 103 (איורים 2, 3):  גת חצובה בסלע בראש גבעה (נ"ט 671) ובה שלושה משטחי דריכה.

בדופן הדרומית-מערבית של משטח הדריכה (L114, כ-2.5×2.5 מ', עד 0.7 מ' עומק) חצובים שני שקעים (L116 ,L115, כ-0.2×0.2 מ', 0.4 מ' עומק), בדופן הדרומית-מזרחית חצוב שקע נוסף (L125, קוטר 0.3 מ', עומק 0.2 מ') ובדופן הצפונית-מערבית של המשטח חצוב שקע המוליך אל משטח דריכה נוסף. חציבה רדודה (L117, מידות 1.5×2.0 מ', כ-5 ס"מ עומק) צמודה לדופן הצפונית-מזרחית של משטח הדריכה.
רצפתו של משטח דריכה שני (L103, כ-1.8×2.7 מ', כ-1 מ' עומק) נמוכה ב-0.6 מ' מהמשטח הראשון. בדופן הצפונית-מערבית של משטח הדריכה חצובה גומחה עגולה
(L126, כ-0.3 מ' קוטר, כ-0.2 מ' עומק). בפינה המזרחית של משטח הדריכה בור איגום מעוגל (L133, קוטר 0.9 מ', עומק 1.5 מ'); על דופנותיו שרדו קטעי טיח לבן-אפרפר (כ-0.5 ס"מ עובי). משטח דריכה שלישי נמצא באזור הצפוני-מזרחי של הגת (L112, כ-2.5×3.5 מ', עד 10 ס"מ עומק) ומובילה אליו תעלה חצובה (L118, כ-7 ס"מ רוחב). סביב הגת נמצאו עשרה ספלולים חצובים (עד 0.2 מ' קוטר, עד 0.1 מ' עומק) ושברי קנקנים סחופים, רובם מהתקופה הרומית הקדומה (להלן).
גת 105 (איורים 4–8): גת חצובה בסלע ובה שני משטחי דריכה. בדופן הדרומית-מזרחית של משטח דריכה אחד (L105, כ-3×3 מ', עד 0.7 מ' עומק) חצובות שתי גומות מלבניות (0.6×0.4 מ', 0.2 מ' עומק). תעלה חצובה (כ-25×7 ס"מ), בפינה הצפונית של משטח הדריכה, מובילה אל בור סינון חצוב (L130, כ-0.5×0.5 מ', 0.4 מ' עומק). תעלה חצובה (כ-10×7 ס"מ) בפינה הצפונית של בור הסינון מוליכה אל בור איגום (L129, כ-1.5×1.5 מ', 1.7 מ' עומק). על דופנות בור האיגום נמצאו קטעי טיח לבן-אפרפר (כ-0.5 ס"מ עובי). משטח דריכה שני (L127, כ-2×3 מ', כ-0.4 מ' עומק) נמצא מצפון למשטח הראשון. על רצפתו ודופנותיו קטעי טיח לבן-אפרפר (כ-0.5 ס"מ עובי). פתח בפינתו הצפונית מוביל אל בור איגום (L136, מידות 0.5×0.5 מ', 0.6 מ' עומק).
ממצא החרסים בגת היה ברובו סחוף וכלל שברי קנקנים משלהי תקופת הברזל ומן התקופה הפרסית או ההלניסטית (המאה הד' לפסה"נ, להלן).
גת 122 (איורים 9, 10): גת חצובה בסלע ובה משטח דריכה (L122, כ-2.5×2.5 מ', כ-0.7 מ' עומק) ובור איגום (L128, מידות 1×1 מ', כ-0.8 מ' עומק) מצפון לו, וגומחה חצובה (L137, מידות 0.3×0.3 מ', 0.4 מ' עומק) בדופן הדרומית של המשטח. ממזרח למשטח הדריכה ניכרים סימני חציבה שחוקים של משטח סגלגל (L138, מידות 2.0×2.5 מ'). ייתכן שזהו משטח דריכה נוסף שחציבתו לא הושלמה.
מדרגה חקלאית 100 (איורים 11, 12): מדרגה חקלאית שבה רצועת קרקע (4 מ' רוחב) הנשענת על קיר המדרגה (W132, אורך 12 מ'). הקיר בנוי משורה של אבנים (עד 0.4 מ' אורך) בנדבך אחד; כ-0.3 מ' מתחת לפני הקרקע נמצא הסלע הטבעי.
מדרגה חקלאית 106 (איורים 11, 13): מדרגה חקלאית שבה רצועת קרקע (כ-3 מ' רוחב, כ-0.2 מ' עומק) הנתמכת בקיר (W133, אורך 6 מ' אורך) בנוי משורה אחת של אבני גוויל (עד 0.6 מ' אורך) בנדבך אחד.
מדרגה חקלאית 107 (איורים 14, 15): רצועת קרקע (L107, רוחב 3 מ', עומק 0.5 מ') שנתמכת בקיר (W134, כ-20 מ' אורך, 0.65 מ' רוחב, כ-0.4 מ' גובה) בנוי משתי שורות של אבני גוויל שטוחות. מתחת לרצועת הקרקע נחשף הסלע הטבעי.
מדרגה חקלאית 110 (איור 16): רצועת קרקע (כ-3 מ' רוחב, 9 מ' אורך) נתמכת בקיר
(W135, כ-16 מ' אורך) הבנוי משורה אחת של אבנים שטוחות בנדבך אחד או שניים. עומק הקרקע כ-0.2 מ' ומתחתיה נמצא משטח הסלע הטבעי.
מתקן 101 (איור 17): בודדה שלה משטח סחיטה מעוגל (כ-1 מ' קוטר, כ-3 ס"מ עומק) המחובר לבור מעוגל (כ-0.5 מ' קוטר, כ-0.2 מ' עומק).
חציבה 108 (איור 18): חציבה מלבנית בסלע (כ-0.2×0.4 מ', עד 0.3 מ' עומק).
מתקן 123 (איור 19): בור מעוגל חצוב בסלע (כ-1.5 מ' קוטר, כ-2 מ' עומק), ייתכן בור מים או פיר כניסה למערת קבורה שחציבתם לא הושלמה.
חציבה 124 (איור 20): חציבה מלבנית בסלע (כ-0.3×0.6 מ', עד 0.4 מ' עומק).
מערה 102 (איורים 21–23): מערה טבעית שצורתה מעוגלת (6 מ' קוטר, 1.5 מ' גובה). בחזיתה מעין חצר מעוגלת (כ-5 מ' קוטר) המוקפת בסלע טבעי. בחתך שנעשה בפנים המערה ובחצר (L109 ,L102, רוחב 0.6 מ', עומק כ-0.2–0.6 מ'), נמצאו שברי קנקנים משלהי התקופה הפרסית או ראשית התקופה ההלניסטית, שבר קנקן מהתקופה העבאסית, חרסים מהתקופה העות'מאנית (להלן) וחפצים בני זמננו כגון מטבעות וכלי ברזל חלודים. מתחת לחתך נמצא סלע טבעי.
 
ממצא כלי החרס. נמצאו קנקנים מן התקופה הפרסית או ההלניסטית (המאה הד' לפסה"נ) (איור 1:24, 2); קערה (איור 3:24) וקנקני שק (איור 4:24–6) מן התקופה הרומית הקדומה; קנקנית (איור 7:24) וקנקן (איור 8:24) מן התקופה העבאסית; וקערה (איור 9:24), קנקנים (איור 9:24–12) ופכים (איור 13:24, 14) מן התקופה העות'מאנית.
 
פיזור המתקנים שנחפרו אופייני לאזור זה של הרי ירושלים ומשקף פעילות חקלאית בשולי יישובים סמוכים. קבוצות מתקנים דומות במרכיביהן ובתאריכיהן נחפרו בעבר באזור הסמוך (‘Atiqot 38, pp.137–170).
אף שממצא החרסים דל, נראה שאפשר לתארך את זמן השימוש בגתות שנחפרו בעיקר לתקופות ההלניסטית והרומית הקדומה.