למערה אולם קבורה מלבני חצוב (L106, לפחות 2.5×3.0 מ'; איור 2). מיקום פתח הכניסה לא ידוע. תקרת אולם הקבורה קרסה והוא היה מלא עד תקרתו בסחף של מילוי תשתית הכביש שמעל הקבר. בקיר המזרחי של אולם הקבורה חצובה גומחה קשתית ובתוכה נחצבו שני כוכי קבורה (L104 ,L103, רוחב שני הכוכים 0.9 מ') שאורכם אינו ידוע כיוון שהקצה המזרחי שלהם נחתך. בקיר הצפוני של האולם חצובה גומחה דומה ובה נחצב לפחות כוך אחד נוסף בפינה הצפונית-מזרחית.

בשלב מאוחר הוסב השימוש במערה לאגירת מים. הכוך הדרומי שבקיר המזרחי (L103) נסתם בבנייה של אבני שדה בינוניות בגודלן עם מליטה של סיד. פני הבור ופני הכוך הצפוני שבקיר המזרחי (L104) טויחו בטיח הידראולי עם שברי כלי חרס.
 
מערת הקבורה שייכת לטיפוס מערות הכוכים האופייניות לתקופת בית שני. קברים מסוג זה נחפרו בעבר באזור, המפורסם שבהם הוא קבר שמעון הצדיק, כקילומטר אחד ממזרח לקבר. לא נתגלה באתר ממצא המאפשר תיארוך מדויק יותר של מערת הקבורה או של השלב המאוחר שבו הוסבה לבור מים. לפי תושבי השכונה עמד בעבר סביל בצד הדרך המובילה משכם לירושלים וייתכן שבור המים היה קשור אליו.