בחודש יוני 2013 נערכה חפירת הצלה בשכונת רמת שרת שבירושלים (הרשאה מס' 6843-A; נ"צ 217493-553/629434-89), לאחר שהתגלו שרידים עתיקים בחתכי בדיקה שנערכו לקראת בנייה. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון חברת פ.א. פיתוח ובנייה בירושלים בע"מ, נוהלה על ידי ר' בארי (צילום שטח), בסיוע נ' נחמה (מנהלה), ל' פרויד (ממצא כלי חרס), ע' פדידה (רפאות כלי חרס), א' לידסקי-רזניקוב (ציור כלי חרס), י' קופרשמידט (מעבדת מתכת), ק' עמית (צילום ממצא) וי' נגר (אנתרופולוגיה פיזית). ל' עוז ערכה את חתכי הבדיקה טרם החפירה.
התגלו שרידי מערת קבורה חצובה מתקופות הברונזה הביניימית והברזל 2 בשלוחה רחבה בגדה הצפונית של נחל רפאים (איור 1). המערה כוללת פיר כניסה אנכי (כ-1 × 1 מ', 1.5 מ' עומק), שנחצב בסלע נארי, המוביל לחדר קבורה סגלגל (כ-2.5 × 3.5 מ', כ-1.5 מ' גובה חשיפה; איור 2), שנחצב בסלע קירטון. הפיר נפגע בעבודות פיתוח במקום. בחדר הקבורה נחשפה הצטברות של אדמת טרה-רוסה (L103 ,L100; איור 3), ובה התגלו עצמות, מעט חרסים מתקופות הברונזה הבניימית והברזל 2 וסיכת רכיסה שבורה מברונזה, שזמנה כנראה תקופת הברונזה התיכונה 2 (איור 4). מתחת להצטברויות האדמה נחשף בור עמידה חצוב (L104; מידות 1.6 × 2.4 מ'); חלקו העליון כוסה באבנים שחתמו עצמות אדם ולצדן כלי חרס וכלי ברונזה מתקופת הברזל 2. החפירה הופסקה בשל דרישת משרד הדתות, ועל כן הקבורה לא נחפרה ולא סורטטה תכנית. על הסלע במרחק של כמטר אחד משפת הפיר נחצבה שוקת מלבנית רדודה (0.85 × 1.80 מ', 0.17 מ' עומק; איור 5); על סמך מידות השוקת וקרבתה למערת הקבורה אפשר להניח שהיא שימשה לטיפול במת טרם קבורתו. סמוך למערה הובחן בור מים גדול שלא נחפר.
מערת הקבורה שנחשפה בחפירה היא חלק מהשוליים המערביים של בית הקברות הנרחב שנחשף במתחם הולילנד. יש לשער כי המערה והשוקת שלידה נחצבו בתקופת הברונזה הביניימית על ידי תושבי אחד היישובים שהתגלו בסביבה, וכי בתקופת הברזל 2 הורחב חדר הקבורה ונחצב בו בור העמידה. נראה כי בעת החציבה בתקופת הברזל הוזזו הצדה שרידי הקבורות הקדומות ולכן הן התגלו בהצטברות האדמה מעל הקבר.
ממצא כלי חרס
ליאורה פרויד
החרסים שהתגלו בחפירה שחוקים ועל כן היה קשה להבחין עליהם בחיפוי או מירוק. 23 מהחרסים אינדיקטיביים, רובם שברים קטנים של קערות ופכים (איור 1:6–13) ומקצתם קנקן תושבת (איור 14:6) ונר (איור 15:6) שלהם פרופיל כמעט מלא. המכלול כולו מתוארך לתקופת הברזל 2ב', אך על סמך ההקבלות שנמצאו לקנקן התושבת ולנר (להלן) נראה כי יש לתארך את המכלול לחציה הראשון של המאה הח' לפסה"נ.
פכים. התגלו פכים שלהם צוואר רחב ושפה מעובה שחתכה משולש (איור 9:6, 10), שכמוהם התגלו בשכבה 12 בעיר דוד (De Groot and Bernick-Greenberg 2012: Fig. 4.28:10); פכים שלהם שפה פשוטה או מעובה מעט וצוואר צר (איור 11:6, 12); ופך שלו גוף מוארך ובסיס שטוח, והיה נפוץ בתקופת הברזל 2 (איור 13:6), שדומים לו התגלו בשכבה III בלכיש (Zimhoni 2004b: Fig. 26.16:2) ובשכבה 12 בשטח E בעיר דוד (De Groot and Bernick-Greenberg 2012: Fig. 4.4:12).
קנקן תושבת (איור 14:6). לקנקן שתי ידיות מנוגדות היוצאות מהשפה, אחת מהן היא ידית התושבת, ושתי ידיות מנוגדות נוספות היוצאות מהצוואר. לפי החלק התחתון נראה שגופו היה מוארך. בסיס הקנקן טבעת. טיפוס זה מוכר משכבות של המאה הח' לפסה"נ, אך מתחיל להופיע כבר בסוף תקופת הברזל 2א' (Herzog and Singer-Avitz 2004:213). בשכבה 12 בעיר דוד נמצא קנקן מעוטר, שמיקום ידיותיו דומה לזה שבקנקן שהתגלה באתר (De Groot and Bernick-Greenberg 2012:86, Fig. 4.28:21). בשכבה III בתל לכיש נמצאו שני קנקנים דומים, לאחד גוף מוארך (Zimhoni 2004b: Fig. 26.42:9) ולאחר גוף מעוגל (Zimhoni 2004b: Fig. 26.34:9). בשכבה IV בתל לכיש נמצא קנקן תושבת שלו ידיות היוצאות מהשפה (Zimhoni 2004a: Fig. 25.44:10). בתל עירא נמצאו שני קנקני תושבת בקבר (T15) המתוארך למאות הט'–הח' לפסה"נ (Beit-Arieh 1999: Fig. 4.33:23, 24); מיקום הידיות של שני קנקנים אלה זהה לזה שבקנקן שהתגלה באתר, לעומת זאת בקנקנים משכבה VII בתל עירא המתוארכת לשלהי המאה הח' לפסה"נ, כל הידיות יוצאות מהשפה או סמוך לה (Freud 1999: Figs. 6.59:18; 6.74:24, 25; 6.85:1). קנקנים דומים נמצאו גם בתל נצבה (Wampler 1947: Pl. 30:524–626), בתל א-סאפי/גת בשכבה 2A המתוארכת לתקופת הברזל 2 (Avissar and Maeir 2012:372, SJ 504) ובתל עיטון (Katz and Faust 2012: Fig. 10:4, 5). במגידו נמצא קנקן תפוח שלו ארבע ידיות היוצאות מהצוואר. קנקן זה מיוחס 3H שראשיתה בסוף המאה הט' או ראשית המאה הח' לפסה"נ וסופה בחורבן המיוחס לתגלת פלאסר (Finkelstein, Zimhoni and Kafri 2000: Fig. 11.46).
נר (איור 15:6). לנר בסיס מעוגל, והוא נפוץ יותר בשכבות המתוארכות לסוף תקופת הברזל 2א', אך נמצא גם בשכבות המתוארכות לתקופת הברזל 2 (המאה הח' לפסה"נ). נרות דומים התגלו בשכבה III בתל לכיש (Zimhoni 2004b: Fig. 26.36:8), בקבר 15T בתל עירא (Beit-Arieh 1999: Fig. 4.33:21) ובשכבה 3A בתל א-סאפי/גת המתוארכת לסוף תקופת הברזל 2א' (Shai and Maeir 2012:342–343, Pl. 14.18:4, LP2 ).
ממצא עצמות
יוסי נגר
בהצטברות העליונה של אדמת הטרה-רוסה בחדר הקבורה (L100) התגלו מעט שברי דיאפיזות של עצמות ארוכות, מהן זוהו זרוע (Humerus) ושוקית (Fibula). כן, זוהתה עצם מטהטרסלית. בהצטברות התחתונה של אדמת הטרה-רוסה בחדר הקבורה (L103) התגלו שבר של עצם כיפת הגולגולת ומעט שברי עצמות פוסטקרניאליות, מהן זוהו שוקית, עצם בריח וצלע. השתמרות העצמות גרועה, אך על פי פרופורציות העצמות נראה שאלה פרטים בוגרים.
אדלשטיין ג' 1993. מנחת: כפר מתקופת הברונזה בדרום-מערב ירושלים. קדמוניות כו:96–102.
איזנברג ע' 1993. נחל רפאים, כפר מתקופת הברונזה בדרום-מערב ירושלים. קדמוניות כו:82–95.
בן אריה ש' 1996. ירושלים, מלון הולילנד.חדשות ארכיאולוגיות קו:141.
גדות י' 2011. הישוב הכפרי בנחל רפאים בין תקופת הברונזה התיכונה לתקופה ההלניסטית: מבט מחודש מחורבת אר-ראס. בתוך א' ברוך, א"ל רייפר וא' פאוסט, עורכים. חידושים בחקר ירושלים 17. רמת גן. עמ' 43–61.
גרינהוט צ', מילבסקי י', אגא נ' ועד ע' 2011. שרידים מן התקופה הכלקוליתית ושדה קבורה מתקופת הברונזה במתחם הולילנד בירושלים. קדמוניות 21:141–28.
Avissar R.S. and Maeir A.M. 2012. Iron IIB Pottery from Stratum A2. In A.M. Maeir ed. Tell es-Safi/Gath I: The 1996–2005 Seasons (Agypten und Altes Testament Band 69). Wiesbaden. Pp. 365–382.
Beit-Arieh I. 1999. Tel ‘Ira: A Stronghold in the Biblical Negev (Tel Aviv University Institute of Archaeology Monograph Series 15). Tel Aviv.
De Groot A. and Bernick-Greenberg H. 2012. Excavations at the City of David 1978–1985 Directed by Yigal ShilohVIIB: Area E: The Finds (Qedem 54). Jerusalem.
Edelstein G. 2000. A Terraced Farm at Er-Ras. ‘Atiqot 40:39–63.
Edelstein G., Milevski I. and Aurant S. 1998. Villages, Terraces, and Stone Mounds: Excavations at Manahat, Jerusalem, 1987–1989 (The Rephaim Valley Project) (IAA Reports 3). Jerusalem.
Finkelstein I., Zimhoni O. and Kafri A. 2000. The Iron Age Pottery Assemblages from Areas F, K, and H and Their Stratigraphic and Chronological Implications. In I. Finkelstein, D. Ussishkin and B. Halpern eds. Megiddo III: The 1992–1996 Seasons (Tel Aviv University Institute of Archaeology 18) (2 vols.). Tel Aviv. Pp. 244–324.
Freud L. 1999. The Iron Age. In I. Beit-Arieh. Tel ‘Ira: A Stronghold in the Biblical Negev (Tel Aviv University Institute of Archaeology Monograph Series 15). Tel Aviv. Pp. 189–289.
Herzog Z. and Singer-Avitz L. 2004. Redefining the Centre: The Emergence of State in Judah. Tel Aviv 31:209–244.
Katz H. and Faust A. 2012. The Assyrian Destruction Layer at Tel ‘Eton. IEJ 62:22–53.
Shai I. and Maeir A.M. 2012. The Late Iron Age IIA Pottery Assemblages from Stratum A3. In A.M. Maeir ed. Tell es-Safi/Gath I: The 1966–2005 Seasons (Agypten und Altes Testament Band 69). Wiesbaden. Pp. 313–363.
Wampler J.C. 1947. Tell En-Naṣbeh, Excavated Under the Direction of the Late William Frederic Bade. Berkely–New Haven.
Zimhoni O. 2004a. The Pottery of Levels V and IV and Its Archaeological and Chronological Implications. In D. Ussishkin. The Renewed Archaeological Excavations at Lachish (1973–1994) IV (Tel Aviv University Institute of Archaeology Monograph Series 22). Tel Aviv. Pp. 1643–1788.
Zimhoni O. 2004b. The Pottery of Levels III and II. In D. Ussishkin. The Renewed Archaeological Excavations at Lachish (1973–1994) IV (Tel Aviv University Institute of Archaeology Monograph Series 22). Tel Aviv. Pp. 1789–1899.