במהלך חודש ינואר 2011 נערכה חפירת הצלה תחת אחד ממבני ישיבת התפוצות בהר ציון (בית בוק; הרשאה מס' 6089-A; נ"צ 22180/63085), בעקבות שיפוצו. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון ישיבת התפוצות, נוהלה על ידי י' זלינגר, בסיוע א' פרץ (צילום שטח), ו' אסמן וי' שמידוב (מדידות), ל' בלשוב (שרטוט), ה' רוזנשטיין (מעבדת מתכת), ק' עמית (צילום ממצא), כ' הרש (ציור ממצא) וד"צ אריאל (נומיסמטיקה).
ברחבי הר ציון נערכו חפירות רבות שבהן נחשפו שרידי כנסיית 'ציון הקדושה' מהתקופות הביזנטית והצלבנית (Renard, H. [1900], ''Die Marienkirchen auf dem Berge Sion in ihrem Zusammenhang mit dem Abendsmahlsaale", Das Heilige Land 44: 3–23). בליס ודיקי חפרו בשוליו הדרומיים של ההר רחוב מהתקופה הביזנטית וקווי ביצור מתקופות אחדות (Bliss F.J. and Dickie A.C. 1898. Excavations at Jerusalem, 1894–1897. London). בתוכנית המצורפת לספרם אפשר להבחין בחציבת סלע היוצרת קו הגנה, שהם זיהו בו חפיר בבסיס חומה. שילוב תצלום אוויר בתוכנית זו העלה כי הקו עובר מתחת לבית בוק ולשטח הצמוד אליו (איור 1).
נחפרו שני שטחים (B ,A; איור 2): בשטח A נוקתה מערה טבעית ותועד בור מים, ובשטח B נחפרו מילויים מהתקופה העות'מאנית שכיסו שרידי קיר ורצפה מהתקופה הרומית המאוחרת.
שטח A
בפינה הדרומית-מערבית של המבנה המודרני נחשפה במהלך עבודות השיפוץ מערה טבעית (L100; מידות 4.0×5.2 מ', עד 1.58 מ' גובה). במזרח דופנה המערה בקיר מאוחר (W10) שתאריכו המדויק אינו ברור. המערה הייתה מלאה כמעט עד לתקרתה במילויי עפר שנסחפו לתוכה ובהם חרסים עות'מאניים ספורים ומטבע שחוק ומנוקב מהתקופה העבאסית (המאה הט' לסה"נ; ר"ע 137406). ממערב למערה נחצב בור מים
(4.4×4.7 מ', 2.72 מ' עומק) שדופנו המזרחית חוברה למערה. לאחר יציאתו מכלל שימוש חולק הבור לשני חדרים בקיר (W11; אורך 0.60–0.75 מ'). בכל אחד מהחדרים נחפר חתך עד לקרקעית (L102 ,L101) אולם לא התגלו ממצאים הקדומים לתקופת השימוש האחרונה, המאה הכ'.
שטח B
צמוד לדופן הדרומית של המבנה, ממזרח למצוק הסלע שתיעדו בליס ודיקי, נפתח שטח
(5.0×6.5 מ') ונמצאו שרידים מן התקופות העות'מאנית והרומית המאוחרת, וכן חציבות בסלע.
התקופה העות'מאנית. נחפרה שכבה עבה (1.6 מ' עובי) של מילויים שהכילו חרסים ממאות השנים האחרונות ומתקופות קדומות, וכן מטבע ברונזה מימי המרד הגדול (67/8 לסה"נ; מטבעת ירושלים; ר"ע 137408) ופארה כסף של הסולטן העות'מאני אחמד הג'
(1703–1730 לסה"נ; מטבעת קוסטנטיניה). מתחת לשכבה זו נחשף קיר (W20; אורך 2.64 מ', רוחב 0.65–0.70 מ') שכיוונו מזרח–מערב הבנוי משני פנים: הפן הדרומי נשען על סלע חצוב (0.25–0.30 מ' רוחב, 0.7 מ' גובה לפחות), והפן הצפוני הוא קיר בגובה שני נדבכים (0.4 מ' רוחב, 0.57 מ' גובה) שלו יסוד בנוי (0.9 מ' עומק). מדרום לקיר 20 נמצא קיר בן זמננו בגובה שלושה נדבכים (W21; לפחות 2.4 מ' אורך, 1.1 מ' רוחב, 0.9 מ' גובה) הבנוי על מדרגת סלע חצובה (0.47 מ' גובה); הקיר נחשף בחלקו כי המשכו עובר תחת כביש אספלט סלול.
התקופה הרומית המאוחרת. בין קירות 20 ו-21 נחשף קטע רצפת טיח (L201; רוחב 1 מ') שתחתיו נמצאו שברי קערות (איור 1:3–4) מהתקופה הרומית המאוחרת ושפת סיר בישול (איור 5:3) מהתקופה הרומית הקדומה. שברי הקערות מאפשרים לתארך את הנחת הרצפה למאות הד'–הה' לסה"נ לכל המוקדם.
חציבות. בדופן המערבית של השטח (איורים 2: חתך 1–1, 4) זוהתה חציבה קשתית
(0.2 מ' רוחב, 0.15–0.20 מ' עומק) שבתוכה שרידי טיח; ייתכן שהחציבה שימשה תעלת ניקוז שהובילה אל מאגר מים נמוך, שלא נחשף. באותו קו גובה תועדו עוד שלוש חציבות רדודות: אחת מדרום לתעלת הניקוז (0.10×0.12 מ', 8 ס"מ עומק) ושתיים מצפון לתעלה (0.12×0.14 מ', 9 ס"מ עומק). החפירה הסתיימה ללא בירור תפקיד החציבות; ייתכן ששימשו נקודות תמיכה לבניית גג או קמרון שלא שרד.
אי אפשר לתארך את חציבת בור המים בשטח A אך נראה שהיה בשימוש עד המאה האחרונה. המילויים מהמאות האחרונות בשטח B לא אפשרו לחשוף את השכבות מהתקופות הקדומות, למעט קטע קטן מרצפה. כלי החרס המאוחרים ביותר שהתגלו מתחתיה תוארכו לתקופה הרומית המאוחרת ולכן ניתן להציע שנבנתה לכל המוקדם במאות הד'–הה' לסה"נ.