שטח F1 (איורים 3, 4). נחשפו שרידי קולומבריום שנחצב במערה, חלקה טבעי וחלקה חצוב (3.0–4.5 × 15 מ', כ-4.5 מ' גובה; איורים 5, 6). תקרת הקולומבריום התמוטטה. הקולומבריום חולק לשלושה חדרים (IIII) בקירות חצובים ובנויים. חדר I נמצא בחלל קרסטי שכמעט לא נחצב (כ-3.0 × 3.5 מ', כ-3 מ' גובה). בגובה כ-1 מ' מקרקעית החדר נחשפו כוכים חצובים אחדים (כ-0.20 × 0.25מ', 0.2 מ' גובה). בתוך החדר נתגלתה מפולת אבנים (L121). בין חדר I לחדר II מפריד קיר חצוב (W4; כ-0.5 מ' רוחב, כ-1.5 מ' גובה); נראה שמעליו היה בנוי קיר אבן שהתמוטט לתוך החדר. חדר II (מידות 3.0 × 4.5 מ', כ-4 מ' גובה) השתמר כמעט בשלמותו. צמוד לדופן הסלע הדרומית של החדר, שהייתה חצובה בחלקה, נבנה קיר משורה אחת של אבני שדה בינוניות (W1; אורך 2 מ', רוחב 0.85 מ', גובה 1.5 מ'). צמוד לבליטה חצובה בסלע ממזרח לקיר 1 נחשף קיר נוסף (W2; כ-1 מ' אורך, כ-1 מ' רוחב, 1.5 מ' גובה), שנבנה משתי שורות של אבני גזית. בין שני הקירות נקבע הפתח לחדר II (ב-L118; כ-0.5 × 1.0 מ', כ-0.5 מ' גובה). בחדר II נחצבו כוכי קולומבריום בכל הדפנות (איורים 7, 8). בדופן הצפונית ובדופן המזרחית (W6) נחצבו הכוכים מגובה של כ-1 מ' מעל קרקעית החדר ועד התקרה; הכוכים סדורים בכמה קטעים שבכל אחד שלושה טורים ובהם חמש–שבע שורות כוכים. בקצה הדרומי של הדופן המזרחית יש טור יחיד נוסף של כוכים. בדופנות המערבית והדרומית של חדר II נחצבו כוכים אחדים. בין קיר 2 לקיר 6 נקבע המעבר בין חדר II לחדר III. בחדר III (כ-2 × 4 מ') נבנה צמוד לדופן הסלע הצפונית קיר אבן (W3; כ-3 מ' אורך, כ-0.5 מ' רוחב, כ-1 מ' גובה; איור 9), ובו הותקנה נישה (L122; כ-1 × 1 מ'). בחדר, מדרום לקיר 3, נחשפה רצפה חצובה בסלע (L113) מתחת לשכבת עפר עבה (L112; כ-1.5 מ' עובי). דפנות הסלע הדרומית והמזרחית של חדר III נחצבו לעומק מרבי של 2 מ'. בדופן הדרומית של החדר נחצבו ארבעה טורי כוכים, ובכל אחד ארבע שורות, וכן כמה כוכים ללא סדר. סמוך לקולומבריום ממזרח נחשף חלק ממערה (IV; כ-2.5 מ' אורך), ובה כוכים אחדים חצובים. נראה שמערה זו הייתה הרחבה של הקולומבריום, אך העבודה בה לא הושלמה. מעל קרקעית המערה (L126) נתגלו לוחות אבן סדורים כרצפה (מבט A; איור 10). במשטח הסלע הצמוד לקולומבריום מדרום התגלו תעלות חצובות (L120 ,L106) וחציבות (L130 ,L115).

בתוך חדרים II ו-III התגלה עפר (L119 ,L112) שנחתם בשברי סלע מתקרת הקולומבריום, ובו התגלה ממצא קרמי רב המתוארך לתקופת הברזל 2, לא מאוחר למאות הז'–הו' לפסה"נ. הממצא כולל קערות שלהן שפה מקופלת (איור 1:11, 3–5, 7–9, 11, 13, 15–17), קערות ממגוון טיפוסים (איור 2:11, 6, 10, 12, 14, 18) וכמות גדולה של פערורים מטיפוסים שונים (איורים 12–14). מקובל לתארך את מערות הקולומבריום בארץ לזמן המאוחר לתקופת הברזל, ועל כן נראה כי מקורו של הממצא בקולומבריום בסחף. אפשר גם שלאחר שהקולומבריום יצא מכלל שימוש הוא שימש בור אשפה.
 
שטח F2 (איור 15). במרחק של כ-30 מ' מדרום-מזרח לקולומבריום נחשפה מחצבה קטנה (4 × 15 מ', 0.2–1.0 מ' עומק; איור 16). במחצבה ניכרים סימני חציבה של אבנים בינוניות (כ-0.5 × 0.8 × 1.0 מ'). בהצטברות עפר בפינה הצפונית-מערבית של המחצבה נתגלה פך מהתקופה הביזנטית (איורים 17; 4:18). במרחק כ-10 מ' מצפון-מזרח למחצבה נחשפו שמונה כוכים חצובים בסלע (L212–L205; מידות 0.2–1.0 × 0.3 × 1.0 מ', 0.2–0.4 מ' עומק).
 
שטח F3 (איור 19). בצפון-מזרח השטח נחשפו שני חלקים של מחצבה קטנה (L302 — מידות 4.0 × 5.5 מ', כ-2.5 מ' עומק חציבה מרבי; L304 ,L303   — מידות 3 × 15 מ'; איורים 20, 21). חלקה המרכזי של המחצבה נשחק בפעילות מאוחרת.
 
שטח F4 (איורים 22, 23). התגלו שלוש מערות חצובות חלקית בחללים קרסטיים (IIII). בחזיתה של מערה I נחצבו שלושה פתחים (L403 — כ-1 × 2 מ'; L404 — כ-1.4 × 2.0 מ'; L405— כ-1.0 × 1.5 מ'; איורים 24–26). החלל הפנימי של המערה (L406; כ-3.0 × 6.5 מ', כ-1.5 מ' גובה) היה חשוף כמעט לחלוטין טרם החפירה. בקרקעית הסלע של המערה נחשף בור טבעי. מעל קרקעית המערה התגלה מפלס עפר (0.25 מ' עובי) ובו התגלו שבר כלי חרס אחדים, כנראה של קנקנים ופכים מהתקופה הרומית (איור 1:18–3). במרחק כ-2 מ' מצפון-מזרח למערה I נחשף כוך חצוב בסלע (L409; כ-1.0 × 1.5 מ', 1.2 מ' גובה). סמוך לחזית מערה I מדרום-מזרח נחשפה מחצבה קטנה (L408 ,L407; כ-4 × 6 מ'), הדומה למחצבות בשטחים F2 ו-F3. במערות II (ב-L402; כ-3 × 5 מ', כ-1.5 מ' גובה) ו-III (ב-L410; כ-3 × 3 מ', כ-1.5 מ' גובה) לא התגלו סימני חציבה, פרט לשקע אחד מעוגל חצוב בסלע בקרקעית מערה III (כ-L401; כ-1 מ' קוטר, 0.5 מ' עומק). בשתי המערות התמוטטו התקרות. נראה שהמחצבה קשורה למערות, ואפשר שהמערות שימשו למגורים ולאחסון.
 
שטח F5 (איורים 27–29). נחשפו שרידי גת קטנה חצובה בסלע, שמרכיביה הם משטח דריכה (L503), בור איגום רבוע (L501; כ-1 × 1 מ', 1.4 מ' עומק) ובור שיקוע מעוגל (L502; כ-0.8 מ' קוטר, 0.55 מ' עומק). רוב משטח הדריכה נהרס והשתמר רק קטע קטן. בדופנותיו ובקרקעיתו של בור איגום 501 השתמרו שרידי טיח אפור בהיר. הדופן המזרחית של בור האיגום התמוטטה, וצמוד אליה נחשף חלל קרסטי (L505). חלקה העליון של הגת נפגע בפעילות מאוחרת. במילוי עפר מעל קרקעית בור האיגום (L504) נתגלו כמה שברים שחוקים של קנקנים מתקופת הברזל 2, הדומים לקנקנים שהתגלו בקולומבריום.