נבדק שטח בן 15 דונם באמצעות כלי מכני ואותרו בו שמונה מתקנים שנחפרו ותועדו (איור 1): ערמת סיקול (מס' 11), שני קירות תיחום לחלקות חקלאיות (מס' 12, 13), כבשן סיד (מס' 14), גת (מס' 15), קירות תמך של מדרגה חקלאית (מס' 17), ושני זוגות ספלולים (מס' 16, 18).

 

ערמת סיקול 11 (איור 2). בחלקו הדרומי-מזרחי של השטח נחשפה ערמה סגלגלה (3.5 מ' קוטר, 0.3 מ' גובה) של אבני סיקול בינוניות וגדולות, שהוערמו על גבי משטח סלע. הערמה תחומה בקיר (W111), הבנוי מנדבך של אבני שדה גדולות, אשר נועד למנוע גלישה של אבנים מן הערמה אל עבר השטח החקלאי.

 
קירות תיחום. מצפון ומצפון-מערב לערמת הסיקול נבדקו שני קירות תיחום של חלקות חקלאיות שצירם צפון–דרום: מס' 12 (80 מ' אורך; צויר רק קצהו הדרומי לאורך 21 מ'; איור 3) ומס' 13 (40 מ' אורך; צויר רק קצהו הדרומי לאורך 12 מ'; איורים 2, 4). הקירות בנויים מאבנים גדולות שהושתתו על מילוי של אדמה חומה.
 
כבשן סיד 14 (איורים 5, 6). בור עגול (L142; כ-3.5 מ' קוטר, 2 מ' עומק) שנמצא מלא באבנים בינוניות וגדולות. חלקו התחתון של הבור נחצב בסלע ואילו חלקו העליון נבנה מאבנים גדולות (W143), שהשתמרו לגובה שני נדבכים. דופנות הסלע (L145) דופנו באבנים בינוניות, אחידות בגודלן (0.3×0.3 מ'), שהונחו בשורות סדורות לגובה שישה נדבכים. הדיפון נועד להגן על הסלע מפני השרפה בתהליך ייצור הסיד. מתחת לאבנים שמילאו את הבור נמצאה שכבה עבה של סיד (L146; כ-0.4 מ' עובי). בחתך (1 מ"ר), שהעמיק עד לקרקעית הבור, התברר כי שכבת הסיד מכסה על שכבה של אפר אשר נחה על קרקעית הבור (L147; כ-0.3 מ' עובי)  – שרידי העץ שהובער בקרקעית הבור לשם שרפת האבנים.
מצפון לכבשן נחשפה ערמה של אבני גיר (L149), שנועדו כנראה לשמש חומר גלם לכבשן. מתחת לערמה נחשף קיר (W148), הניגש אל הכבשן מצפון. הקיר, הבנוי מאבנים בינוניות ונמשך בציר צפון–דרום, שימש כנראה קיר תמך לדופן הצפונית של הכבשן. תא ההזנה לא שרד.
 
גת 15 (איורים 7, 8). גת קטנה החצובה בגסות בסלע גיר קשה. למשטח הדריכה מתאר טרפזי (L151; מידות 2.8×2.8 מ') המנצל היטב את פניו החשופים של משטח הסלע. המשטח משופע במתינות צפונה, אל עבר בור האיסוף (L152; מידות 0.9×1.3 מ', 0.5 מ' עומק), שבו נחצבה גומת שיקוע עגולה (L153; כ-0.7 מ' קוטר, 0.25 מ' עומק).
 
מדרגה חקלאית 17 (איור 9). על גבי מדרגת סלע טבעית נחשף קיר תמך של מדרגה חקלאית בציר צפון–דרום, הבנוי שני נדבכים של אבני גוויל גדולות ובינוניות (W170). אל קיר זה נסמך ממזרח קיר נוסף (W173), הבנוי אבני גוויל בינוניות, אשר תמך בקיר 170. שני הקירות תמכו יחד במדרגת עיבוד חקלאי שהשתרעה ממערב להם.
 
ספלולים. על שני משטחי סלע, אחד בחלקו הצפוני-מערבי של השטח שנבדק (מס' 16; ר' איור 7) ושני בחלקו הדרומי (מס' 18; איור 10), נחצבו שני זוגות של ספלולים עגולים
(0.17–0.34 מ' קוטר, עד 0.12 מ' עומק) רדודים שלא ברור למה נועדו ומתי נחצבו. אפשר שהיו קשורים לפעילות טחינה ושחיקה או למיצוי נוזלים.
 
במתקנים ולצדם נמצאה כמות קטנה מאוד של חרסים, כולם שחוקים, כך שאי אפשר היה לתארכם. המתקנים מצטרפים לממצאים מחפירות ומסקרים קודמים באזור, המעידים על פעילות חקלאית שכללה גידול ענבים לייצור יין. מאחר שבבדיקה בעזרת כלי מכני לא נמצאו שרידים נוספים, נראה כי אזור זה שימש לעיבוד חקלאי, והשתייך לאחד מאתרי היישוב שממזרח לו: ח' אבו פריג' או חורבת תיתורה.