בשכבה IV (התקופה הביזנטית; המאה הו' לסה"נ) הובחנו שלושה רבדים: רובד תחתון דק של חול וחלוקי ים שהכיל כמות רבה של חומר אורגני שרוף (L18); רובד תיכון של חול וחלוקי ים, שהכיל חרסים רבים (L17); ורובד עליון של טין חרסיתי שהכיל מעט מאוד חרסים (L16), ההולך ומתעבה לכיוון מזרח בשל השתפלות פני השטח לעבר הכנרת בתקופה שבה הורבד (5–8 ס"מ עובי במערב, 0.20–0.25 מ' עובי במזרח; איור 2). החרסים ברובד 17 מיוחסים לתקופה הביזנטית וכוללים קערה מטיפוס כפר חנניה E1 (איור 1:3) וקערת LRC (איור 2:3). רבים משברי החרס נמצאו במצב שחוק מאוד בשל חשיפה רבת שנים לפעילות הגלים, עדות לכך שמי הכנרת הגיעו בתקופה הביזנטית עד למקום זה. דומה כי מקורה של שכבת טין 16 בשקיעת חומר במקווה מים שנוצר סמוך לחוף הים בעקבות שיטפון או הצפה של מי הכנרת.

 
שכבה III (התקופה האסלאמית הקדומה; המאות הח'–הט' לסה"נ). את שכבת טין 16 כיסה רובד של חול וחלוקי ים (L14). הממצא הקרמי ברובד זה כלל קערה מזוגגת (איור 3:3), סיר בישול (איור 4:3) וקנקן (איור 5:3), המתוארכים לתקופה האסלאמית הקדומה. כן נמצאה בו פסולת של תעשיית זכוכית (להלן). בשלב כלשהו במהלך תקופה זו הוצבו בציר צפון–דרום שלושה חלקי עמודים בשימוש משני (כ-0.5 מ' גובה ממוצע). בורות היסוד שלהם העמיקו אל תוך שכבת טין 16 (במפלס 209.95 מ' מתחת לפני הים). חלקי העמודים, שהוצבו במרווחים קצובים של כ-1.1 מ' זה מזה, כללו חוליה עשויה אבן גיר, חלק תחתון של עמוד מונוליתי מגרניט אפור (איור 4), וחוליה עשויה בזלת. סמיכותם לחוף הכנרת מעלה אפשרות כי הוצבו במעגן סירות. דומה כי עוד בימי שכבה III יצאו העמודים מכלל שימוש, שכן מכסה עליהם שכבה של חול ים וחלוקים (L13), ובה ממצא קרמי מן המאות הח'–הט' לסה"נ (לא אויר).
 
שכבה II (התקופה הצלבנית; המאה הי"ב לסה"נ). על גבי לוקוס 13 הצטברה שכבה עבה של אדמה חומה מעורבת בחול ים ובחלוקים (L11). לשכבה זו יש לשייך גם מצבור אבנים (L12), ככל הנראה מפולת, שנתגלה בחלקו הדרומי-מזרחי של שטח החפירה. ממצא כלי החרס בשכבה זו מיוחס לתקופה הצלבנית, וכלל קערות (איור 6:3, 7), ובהן קערה מזוגגת בחום ומעוטרת בחריטה (מס' 7), סירי בישול (איור 8:3) וקנקנים (איור 9:3). גם בשכבה זו נמצאה פסולת של זכוכית גולמית המעידה על ייצור כלי זכוכית בקרבת מקום (להלן).
 
לשכבה I (התקופה העות'מאנית ואילך; המאות הי"ט–הכ' לסה"נ) מיוחסים שרידי מבנה שבו ניתן להבחין בשני שלבי בנייה. מן השלב הראשון שרדו שתי אומנות: מערבית (W3) ומזרחית (W15; ר' איור 1: חתך 1–1), שנשתמרו לגובה נדבך אחד הנח על יסודות המעמיקים כדי 1.35 מ' בתוך רובדי החול וחלוקי הים של שכבות II ו-III (ש-L14 ,L13 ,L11); הפינה הדרומית-מזרחית של יסוד אומנה 3 נשען על חולית העמוד הצפונית משכבה III, אך המשכו חודר עמוק יותר, אל מתחת למפלס ראש החוליה
(209.72 מ' מתחת לפני הים; איור 4). דומה כי לשלב זה יש לייחס גם מפולת של אבני בנייה (L10) שנחשפה בחלקו המערבי של שטח החפירה.
מן השלב השני, שבו הוצאה אומנה 15 מכלל שימוש, שרדו שני קירות: קיר הנמשך בציר צפון-מערב–דרום-מזרח (W8), שנבנה מעל ליסודות אומנה 15; וקיר הנמשך בציר מזרח–מערב (W5), שחלקו המערבי נבנה מעל מפולת 10. מקיר 5 נשתמרו שלושה נדבכי יסוד הבנויים מאבנים מהוקצעות היטב (כ-0.45 מ' עומק; איור 5). במבנה משלב זה זוהו שתי רצפות שהונחו זו על גבי זו, הניגשות לקירות 5 ו-8 וכן לאומנה 3 שהשימוש בה נמשך גם בשלב זה. הרצפה התחתונה עשויה אבני גוויל בינוניות (L7), שביניהן נמצאו כלי ראשיא אל-פוחאר מן המאות הי"ט–הכ' לסה"נ וכן שברי טיח בצבע כחול. מעליה הונחה בראשית המאה הכ' רצפת בטון מודרנית (L4; ר' איור 1: חתך 1–1; איור 6).
 
אף ששטח החפירה מצומצם מאוד, מסייעים ממצאי החפירה בשחזור מראה חוף הים של העיר טבריה במרוצת התקופות. דומה כי בתקופה הביזנטית השתרעה כאן לגונה או שלולית של מים עומדים שבקרקעיתה הצטברה שכבת טין, וכי בתקופה האסלאמית הקדומה הוקם מעגן לסירות, שבו שימשו חוליות ושברי עמודים בשימוש משני לקשירת הסירות. נראה כי המעגן יצא מכלל שימוש עוד במהלך התקופה האסלאמית הקדומה, ובתקופה הצלבנית הצטברה מעל שרידיו שכבה של חול ים. בתקופה העות'מאנית הוקמה כאן שכונת מגורים צפופה, שהשתרעה עד לקו המים; חלקים נוספים של שכונה זו נחשפו בקרבת מקום על ידי ע' שטרן ומ' הרטל (חדשות ארכיאולוגיות 119; הרשאה מס' 4445-A).
 
ממצא הזכוכית
יעל גורין-רוזן
 
בחפירה נתגלו 90 שברי זכוכית, כמחציתם שברים הניתנים לזיהוי. רוב הכלים שנמצאו מייצגים טיפוסים מוכרים מאוד ונפוצים באזור, השייכים לשני פרקי זמן: שלהי התקופה הביזנטית והתקופה האומיית; והתקופה הפאטימית. לרוב הכלים יש מקבילות מחפירות בטבריה ובאתרים רבים נוספים (למשל: Lester A. 2004. Chapter 7: The Glass. In D. Stacey. Excavations at Tiberias, 1973–1974: The Early Islamic Periods [IAA Reports 21]. Jerusalem. Pp. 167–220.).
 
למכלול הקדום, שזמנו שלהי התקופה הביזנטית והתקופה האומיית, שייכים גביעי יין משני טיפוסים: בסיסו של האחד טבעתי חלול ושל השני מוצק ועליו סימני עיבוד. כן נמצאו מתקופות אלו רגלי נרות כלילה משני טיפוסים: אחד גלילי חלול ושני מוצק ובקצהו צביטה היוצרת מעין חרוז. נוסף על אלה נמצאו שברי צוואר של בקבוק שעוטר בחוט גלי האופייני מאוד לפרק זמן זה.
 
במכלול מן התקופה הפאטימית נמצאו כלים גסים מתוצרת מקומית. אלה כוללים בקבוק מזכוכית חסרת צבע המכוסה בשכבת בליה קשה, שחורה-כסופה ומאכלת, המתאפיין בשפה זקופה שנחתכה באי-אחידות ובכתף רחבה מאוד (איור 1:7); ובקבוק העשוי ברישול רב, ששפתו גסה ומשוטחת בחלקה ודופנו עבה מאוד ולא אחידה (איור 2:7), העשוי אף הוא מזכוכית חסרת צבע באיכות ירודה, שאוכלה בבליה חמורה.
לצד כלים אלה נתגלו כלים שעוצבו ועובדו בקפידה ואיכות הזכוכית שלהם טובה בהרבה. אלה כוללים בקבוק מטיפוס 'שפת מקור ציפור' (beak-shaped spout/rim; איור 3:7), העשוי מזכוכית בגוון כחלחל-ירקרק. לכלי זה, האופייני מאוד לתקופה הפאטימית, שפה הצבוטה בקצה ליצירת משפך עדין מאוד שקצהו דמוי טיפה. כן נמצא שבר בסיס קטן עשוי זכוכית בגוון כחלחל בהיר, השייך לקבוצת הכלים המעוטרים בחיתוך, הנפוצה מאוד בטבריה ומתוארכת בעיקר לתקופה הפאטימית. הבסיס, שאיכות הזכוכית שלו גבוהה ועיצובו מוקפד, עוטר בפס אופקי בחריטה היקפית עמוקה ואחידה (איור 4:7). כן נמצא חפץ יוצא דופן עשוי מזכוכית בגוון ירקרק-כחלחל מכוסה בליה כסופה מאכלת, שעוצב כחרוט שבקודקודו כדור (איור 5:7). נראה שחפץ זה הוכן מקצה שבור של נר כלילה חרוזי: חלקו העליון נושא צלקת מהשלב המקורי שבו יוצר הכלי כנר, ואילו בחלקו התחתון אפשר להבחין בשיוף הקצה השבור, שנועד להתאימו לשימוש אחר, אולי כלי משחק או משקולת דיג.
 
בחפירה נמצאו גם עדויות לייצור כלי זכוכית. בלוקוסים 11 ו-14 (שכבות III ,II) נמצאו מגוון פסולות שכללו גוש של זכוכית גולמית, פסולת כבשן, וכן שבר של מויל (moil; איור 6:7) מזכוכית בגוון כחלחל – פסולת ניפוח מובהקת, המייצגת את ניתוק צוואר הכלי מאבוב הניפוח. פסולת זו מעידה כי בקרבת מקום פעל בית מלאכה לייצור כלי זכוכית. ממצא זה מצטרף לכמויות גדולות מאוד של פסולת מתעשיית זכוכית שנמצאו בחפירות במגוון שטחים בטבריה, עדות למספר בתי מלאכה שפעלו במרוצת התקופות במגוון מקומות בעיר.