בחודשים אפריל ומאי 2008 נערכה חפירה הצלה ברחוב אגרון בירושלים, במתחם מלון פאלאס (הרשאה מס' 5344-A; נ"צ 221131-48/631661-5; איור 1), לקראת בנייה. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון היזם, נוהלה על ידי א' נגר (צילום שטח), בסיוע י' אוחיון (מנהלה), א' האג'יאן, ב' אנטין וט' קורנפלד (מדידות), י' נגר (אנתרופולוגיה פיזית), נ' זאק (שרטוט), ר' בר נתן (זיהוי כלי חרס), כ' הרש (ציור ממצא), א' ברמן (נומיסמטיקה) ופועלים מטעם היזם ומטעם חברת קדישא, שדאגה לפינוי העצמות ולקבורתן מחדש.
מדרום ומדרום-מזרח לבית הקברות המוסלמי של ממילא (הרשאה מס' 4658-A) נפתחו שני שטחי חפירה המרוחקים כ-80 מ' זה מזה, שטח א' במערב ושטח ב' במזרח, מתחת לרחוב דוד בן שמעון. בשטח א' נוקה בור מים שנפגע מאוד במהלך עבודות הבנייה, ובשטח ב' נחפרו ששה קברים מוסלמיים שנפגעו מאוד בדורות האחרונים בשל עבודות תשתית. ממצא כלי החרס משטח ב' מתוארך לתקופות הברזל והרומית הקדומה אך לא נמצא באתרו.
שטח א'
הבור חצוב בסלע ברובו ובנוי מאבנים בינוניות בחלקו (L100; מידות 4.0×5.3 מ', 3.4–3.8 מ' עומק; איורים 2, 3). השתמרו הדפנות הדרומית והמערבית והפינה הצפונית-מערבית, ונראה שמתאר הבור היה סגלגל. רצפת הבור משתפלת ממערב למזרח; בפינה הצפונית-המערבית נחשף בור שיקוע בנוי בחלקו (0.85×1.15 מ', 0.55 מ' עומק). דופנות הבור, הרצפה ואגן השיקוע טויחו בטיח סיד לבן עם חרסים כתושים על תשתית אבני שדה שטוחות שביניהן חומר מליטה אפור; הטיח כוסה במלט מודרני.
בבור השיקוע (L100A) נמצאה פסולת בת ימינו וחרסים אחדים ובהם שני בסיסי קנקנים ממשפחת 'כלי עזה', עלי מאבן, בקבוק זכוכית ופרסת ברזל, המתוארכים לתקופה העות'מאנית.
נוסף על אלה נתגלה מטבע (מנע'יר) של הסולטן העות'מאני סלימאן הב' (1687–1691 לסה"נ) ממטבעת סרייבו (מס' ר"ע 104771); מטבעות ממטבעה זו נדירים בארץ.
אין לדעת בוודאות מתי הותקן הבור, אך נראה שהשימוש האחרון בו היה בתקופה העות'מאנית.
שטח ב'
נחפרה רצועה (27 מ' אורך, 3–6 מ' רוחב, כ-3 מ' עומק; איור 4) בכלי מכני, ונחשפו שישה קברי שוחה שוחה (L108 ,L107 ,L105–L102; טבלה 1) המצויים בערך ברום אחד. רוב הקברים נחשפו מתחת לצינורות ניקוז ותאורה. למעט קבר 108, הקברים נמצאו הרוסים ולא ניתן היה לעמוד על מתארם ומידותיהם. הנקברים הוטמנו בקבורה ראשונית על צדם בכיוון מזרח–מערב, פניהם לדרום, כמקובל בקבורה האסלאמית. בקבר 108 התגלו עצמות של פרט שגילו אינו ברור, אך אינו תינוק, ובשאר הקברים התגלו עצמות של פרטים בוגרים; מין הנקברים לא זוהה. בכל מתחם הבנייה התגלו גם עצמות פזורות שאינן באתרן.
הקברים מתוארכים על פי סגנונם למאות הי"א–הט"ו לסה"נ.
טבלה 1. תיאור הקברים
לוקוס
|
תיאור
|
ממצא שלדי
|
102
|
שוחה חפורה
|
עצמות ארוכות של גף תחתון
|
103
|
מפלס אבני שדה קטנות שעליו הונח השלד; אבן שדה גדולה סמוכה לגולגולת מצפון
|
שברי עצמות גולגולת, שבר לסת תחתונה, עצם בריח, חוליות צוואר, עצם זרוע ושיניים
|
104
|
שוחה חפורה
|
שברי עצמות ארוכות של גף תחתון
|
105
|
שוחה חפורה
|
עצמות גף תחתון
|
107
|
שוחה חפורה
|
עצם ארוכה של גף עליון, חוליות גב תחתון, שבר אגן ושן
|
108
|
שוחה חפורה (1.1 מ' אורך, 0.6 מ' רוחב) מכוסה באבני שדה במגוון גדלים, כ-0.3 מ' מצפון לקבר 107; מעל החלק המערבי אבן מהוקצעת שטוחה, גדולה מהאחרות
|
שבר עצם זרוע ושבר צלע
|
במילויי העפר שכיסו את הקברים ובאדמה שמתחתם נמצאו חרסים סחופים רבים, ובהם קערות (איור 1:5, 2), קדרה (איור 3:5) וקנקן (איור 4:5) המתוארכים לתקופת הברזל 2 וכן קערות (איור 1:6–5) ובהן בסיס קערת טרה סיגילטה (איור 5:6), סירי בישול (איור 6:6, 7), קנקנים (איור 8:6–12) וצפחת (איור 13:6) המתוארכים לתקופה הרומית הקדומה.
בית הקברות שנחשף הוא כפי הנראה המשך בית הקברות המוסלמי של ממילא. מצב השרידים הירוד אינו מאפשר דיון נוסף בשטח הקבורה.