בחודשים ינואר ופברואר 2004 נערכה חפירת הצלה בתל קסילה מערב (הרשאה מס' 4086-A; נ"צ—רי"ח 180395-456/667640-697; רי"י 130395-456/167640-697), לקראת בנייה. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון חברת אפריקה-ישראל, שאף הגישה סיוע רב במהלך העבודות, נוהלה על ידי א' גליק, בעזרת ש' יעקב-ג'ם וא' בכר (מנהלה), ו' אסמן (מדידות), צ' שגיב (צילום שטח), א' ינאי, א' איילון וע' אייש (ייעוץ).
האתר נמצא כ-400 מ' ממערב לתל קסילה, על רכס כורכר המכוסה אדמת סחף חומה כהה. מבנה מן התקופה העות'מאנית שעמד בשטח האתר נהרס טרם החפירה.
נפתחו שבעה ריבועים ונחשפו שרידי בנייה, אולי מן התקופה הביזנטית, ומחצבות.
נחשפו שני קירות ניצבים (W3 ,W2; איור 1) שנבנו מאבנים קטנות (עד 0.1 מ' אורך) וצופו משני פניהם בשברי גוף של כלי חרס, כנראה ביזנטיים, שצדם המצולע פונה החוצה. לשיטת בנייה זו לא נמצאו מקבילות. קרבת הקירות לפני השטח ופגיעות מאוחרות מקשות על קביעת מידותיהם. ייתכן ששימשו יסודות למבנה או מתקן (4.0×5.8 מ' לערך; עד 0.19 מ' גובה השתמרות) שתוכניתו וייעודו אינם ברורים. ליד הקירות נמצאו כתמי טיח קטנים אחדים וייתכן שחלקים מן המתקן או המבנה היו מטויחים.
כ-0.2 מ' ממערב לקיר 2 נחשף מלבן עשוי בטון, אולי יסוד של קיר נוסף שניגש לקיר 2. בפינת קירות 2 ו-3, מתחת למפלס המשוער של הרצפה, שלא השתמרה, נמצאו שברי קנקן המתוארך לתקופה הביזנטית.מתחת לקיר 2 ומצפון לו התגלתה מחצבה שזמנה התקופה הביזנטית לכל המאוחר.
במערב השטח התגלה קיר (W1; איור 2) שכיוונו מזרח–מערב, בנוי אבנים בינוניות (0.2 מ' אורך), חומר מלכד כתום ושכבות של סיד בין שני הנדבכים. לפי שיטת הבנייה ושברי כלי חרס שהתגלו סמוך נראה שהקיר נבנה במאות הי"ח–הי"ט לסה"נ. מתחת לקיר התגלתה מחצבה המתוארכת כנראה לתקופה ההלניסטית על סמך שברי כלים שהתגלו בה.
בחלקו הצפוני של השטח נמצאה מערה (2 מ' עומק) ובקרבתה באר בת זמננו שלא נחפרה במלואה מטעמי בטיחות. כן התגלו שישה בורות, כנראה בני זמננו, ונבדקו 16 נקודות נוספות שנחשדו כשרידי עתיקות, אך לא נמצא בהן דבר.