בחודשים יוני-יולי 2005 נערכה חפירת הצלה ביער יתיר (הרשאה מס' 4514-A; נ"צ — רי"ח 1999/5849; רי"י 1499/0849) בתוואי גדר ההפרדה. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון משרד הביטחון, נוהלה על ידי מ' היימן, בהשתתפות א' פרייברג (ניהול שטח) וא' האג'יאן (מדידות).
נחפרו שלושה שטחים, באפיק נחל ובמדרונותיו המזרחי והמערבי.
המדרון המזרחי
נמצא שטח חקלאי (100×250 מ') מוקף גדר אבן (30 מ' אורך, 1 מ' רוחב), הכולל עשרות טרסות, ערמות סיקול ומערות. במרום המדרון מחוץ לתחום החפירה תועדה שומרה (4.5×4.5 מ').
נחפרו חמש טרסות רדודות (כ-0.5 מ' גובה), קירותיהן מושתתים על הסלע ולהן מילוי אדמה דחוסה ואבנים קטנות: טרסה W106 (אורך 8 מ', רוחב 1 מ'; איור 1), טרסה W108 (אורך 8 מ', רוחב 0.8 מ'; איורים 2, 3), טרסה W110 (אורך 3.5 מ', רוחב 0.5 מ'; איורים 4, 5), טרסה W113 (אורך 7 מ'; איורים 6, 7) וטרסה W114 (אורך 8 מ'; איור 8, 9).
חתך שנעשה בערמת סיקול (לוקוס 109; 3×8 מ', 0.6 מ' גובה; איור 10) העלה כי היא עשויה תערובת אבנים קטנות ועפר. ערמות מסוג זה נמצאות בתחומי החלקות החקלאיות.
בסלע נארי במרכז משטח סלע (15×20 מ') נמצאה חציבהמעוגלת (לוקוס 105; כ-2 מ' קוטר, כ-1 מ' עומק; איורים 11, 12). משטחי סלע שבמרכזם חציבה נמצאו בשטחי החקלאות ונראה כי נועדו לשתילת עצים.
מערה טבעית ללא סימני שימוש (לוקוס 107) נתגלתה בעבודת טרקטור.
חללה הפנימי של מערת קבורה (לוקוס 111; איור 13) הורחב לשימוש בשלב מאוחר
(3.0×4.0×1.5 מ'). בחזית המערה מסדרון (2×5 מ'), המוביל אל פתח שחלקו העליון מקומר (1.0×1.4 מ'). בחתך שנעשה בחללה נמצא חומר אורגני (0.2 מ' עובי) על רצפת סלע, שכלל שברי כלי חרס מהתקופה הביזנטית.
מערה נוספת היא מערה טבעית שפתחה הוצר בקיר אבנים (לוקוס 112; 3.5×4.5×2.2 מ'). בחתך שנעשה בחללה התגלתה שכבה דקה של חומר אורגני על רצפת הסלע.
אפיק הנחל
בשטח החקלאי של האפיק (450 מ' אורך) נמצאו 16 טרסות שמהן נחפרו שתיים.
טרסה W100 (אורך 10 מ', רוחב 1 מ', גובה 2.2 מ'; איורים 14, 15) בנויה מאבני שדה
(0.9-0.5 מ') ונתמכת במעלה המדרון במילוי מהודק של אבנים קטנות. הטרסה נמצאה פרוצה במרכזה.
טרסה W101 (אורך 11 מ'; איורים 16, 17) בנויה משורת אבנים ונתמכת בצדה הפונה למדרון במילוי מהודק של אבנים קטנות.
המדרון המערבי
חתך שנעשה באחת מגדרות האבן הזרועות על פני המדרון העלה כי היא בנויה שורת אבנים (W104, כ-0.4 מ' גובה; איור 18).
עיקר השטח החקלאי שנחשף הוא אפיק סכור ומדרונות מגודרים. בחלקות המגודרות נמצאו טרסות רדודות שאינן מכילות קרקע עמוקה דיה לגידול עצים או דגנים. על סמך שכיחות גתות גדולות באזור נראה כי הטרסות שימשו לגידול גפנים. שומרות דומות לשומרה שנמצאה לצד השטח החקלאי תוארכו למאות הה'-הו' לסה"נ. על סמך ממצא כלי החרס מהתקופה הביזנטית והשומרה נראה כי יש לתארך את המערכת החקלאית לפרק זמן זה.