נחשפו בורות מים, קבר ארגז, מערת קבורה, מפלס חיים וקירות.

 
בורות מים. נמצאו שלושה בורות מים חצובים בסלע ומטויחים. לראשון (L1; איור 1), פתח רבוע (0.5 × 0.5 מ', כ-1 מ' עומק צוואר הפתח; איור 2) וחלל דמוי פעמון (כ-3 מ' עומק, כ-4 מ' רוחב הבסיס); הבור היה מלא חלקית בסחף. לשני(L3; איור 3), פתח עגול (0.6 מ' קוטר, כ-0.8 מ' עומק צוואר הפתח; איור 4) וחלל (כ-4 מ' קוטר); הבור היה מלא חלקית בסחף. הבור השלישי (L7; כ-3 מ' קוטר, כ-4 מ' עומק; איור 5) נפגע ממחפרון.
 
קבר ארגז. נחשף מקבץ אבנים גדולות (כ-0.8 מ' אורך כל אבן) שהונחו בצורת קמרון משולש ושימשו כיסוי לקבר ארגז. מבעד לרווחים בין אבני הכיסוי אפשר היה להבחין בחלל הקבר (כ-2 × 3 מ', כ-0.6 מ' עומק; איור 6) ובו לפחות שלד אדם אחד המונח על גבו ועצמות אדם נוספות. החפירה הופסקה והקבר כוסה.
 
מערת קבורה. מערת קבורה חצובה בסלע שהדופן הדרומית שלה נפרצה מפעילות מחפרון. חלל המערה (כ-3 מ' רוחב) היה מלא בסחף עד כ-0.5 מ' מהתקרה. אפשר היה להבחין במסדרון שהוליך מערבה ובפתח חסום במפולת בצפון. במהלך ניקוי המערה התברר שרצפתה מכוסה בשכבת עצמות אדם פזורות. החפירה הופסקה והמערה כוסתה.
 
מפלס חיים. נחשף מפלס אפר (כ-0.5 מ' עובי) ובו חרסים, בעיקר מהתקופה הביזנטית. המקום הופרע קשות מהנחת תשתיות בימינו.
 
קירות. נחשפו שלושה קטעי קירות. קטע קיר תמך של מדרגת עיבוד חקלאית (W6; אורך 4 מ', רוחב 0.8 מ', גובה 1 מ'; איורים 7, 8) בנוי משתי שורות אבנים גדולות (0.6 מ' אורכן המרבי), חלקן אבני בנייה קדומות בשימוש משני. דרומית למדרגת העיבוד נמצאו שרידי ריצוף (L14) מאבני גוויל מהודקות מעורבות בחול ובכורכר לא מקומיים שפילסו את פני השטח הטבעי. בין האבנים היה ממצא בן זמננו, כגון קרשי בניין ומסמרים, ונראה כי תשתית זו שימשה כביש בן זמננו שהוצא משימוש. מן הקיר השני (W10; איורים 9, 10) שרדו ארבע אבנים. קטע קיר נוסף (W11; כ-1.4 מ' אורך; איור 11) בנוי משורה של חמש אבנים (0.4 מ' אורכן המרבי) ששרד לגובה נדבך אחד. הקיר נותק ממפלס החיים (לעיל) בתעלה של תשתית כבלים בת זמננו ואי אפשר היה לקבוע אם הוא קדום.
 
נחפרו שני ריבועי בדיקה נוספים במקום שבו נמצאו חרסים ואבני בנייה במהלך חתכי בדיקה. בחפירה לא נמצאו שרידים קדומים והיא הופסקה. נראה שהממצא הקדום היה על פני השטח בלבד ושייך לשרידים מהתקופה האסלאמית הקדומה שנחפרו לאחרונה כ-50 מ' מדרום (עין גדי תשס"ו).
 
מהחפירה עולה שרוב ממצא החרסים הוא משלהי התקופה העות'מאנית ומתקופת המנדט הבריטי. כמו כן נמצאו חרסים אחדים מהתקופה הביזנטית וספורים מהתקופה הרומית. בורות המים שנחפרו שייכים לכפר אל-קבאב. מפלס החיים הכיל חרסים שרובם מהתקופה הביזנטית, אולם לא נמצאו שרידי ארכיטקטורה ושטח החפירה המוגבל לא אפשר לקבוע את מהות האתר. שני הקברים שהתגלו כוסו מיד ולא הייתה אפשרות לתארכם. קיר 6 בנוי מאבנים גדולות ונראה שנעשה בו שימוש חוזר באבני בנייה קדומות. החפירה, המרוחקת כ-500 מ' מהיישוב הקדום, משקפת את שולי האתר ואת המעבר אל השדות החקלאיים סביב הכפר.