בחודש אוקטובר 2012 נערכה חפירת הצלה בשכונת בית חנינה בירושלים (הרשאה מס' 6574-A; נ"צ 22096-8/63775-8; איור 1), לקראת בנייה פרטית. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון מוחמד דוחמאן ושותפיו, נוהלה על ידי ז' עדוי, בסיוע נ' נחמה, ר' אבו חלף ונ' סנדוקה (מנהלה), א' האג'יאן ומ' קונין (מדידות וסרטוט), א' פרץ (צילום שטח), חברת Sky View (צילום אוויר) וס' אל-עמלה (גלאי מתכות).
בגבעה מצפון לרחוב עבד אל-חמיד שומאן נחשפו שתי מחצבות עתיקות סמוכות זו לזו (A ו-B; איורים 2–4). בגבעה משתרעות עשרות מחצבות, שחלקן נסקרו ונחפרו, והן מתוארכות בעיקר לתקופות הרומית והביזנטית (מזרחי 2008א [איור 1:1]; מזרחי 2008ב [איור 2:1]; עדוי 2009 [איור 3:1]; זילברבוד 2013 [איור4:1]). מחצבות רבות דומות משתרעות בגבעה סמוכה מדרום לרחוב עבד אל-חמיד שומאן (עדוי 2007 [איור 5:1]; זילברבוד 2012א [איור 6:1]; זילברבוד 2012ב [איור 7:1]; הרשאה מס' 6324-A [איור 8:1]). המחצבות בסביבה סמוכות לשתי דרכים רומיות ראשיות — דרך הרוחב ירושלים–לוד (דרך בית חורון) ודרך האורך ירושלים–שכם (דרך שכם) — שנפגשות בצומת המיל ה-IV בח' חוואנית (קלונר 37:2003; עדוי 2012). קרבת המחצבות לדרכים הראשיות אפשרה כנראה שינוע קל של האבנים שנחצבו לירושלים וליעדים אחרים.
שתי המחצבות שנחשפו הן 'מחצבות חצר' בינוניות (ספראי וששון תשס"א:4–5). המחצבות מדורגות ודפנות הסלע שלהן ניצבות. בשטחן של שתי המחצבות התגלו שלוש שכבות מילוי, שהשתיים העליונות מהן נחפרו באמצעות כלי מכני. בשכבה העליונה (L200 ,L101 ,L100; עובי 0.6–0.8 מ') התגלתה אדמת סחף חומה, ובה פסולת חציבה מהמאה הי"ט או הכ' לסה"נ. עדות נוספת לחציבה בימינו היא קידוחי פלמינה (2–3 ס"מ קוטר) שניכרים בדפנות הסלע של המחצבה; הם נעשו באמצעות קומפרסור ולתוכם הוכנס חומר נפץ. בשכבה האמצעית (L220 ,L210 ,L102; עובי 0.3–0.5 מ') התגלתה אדמת סחף ופסולת חציבה בצבע חום. בשכבה התחתונה הסמוכה לקרקעית המחצבה (L221 ,L211 ,L103; עובי 0.15–0.40 מ') התגלתה פסולת חציבה, הכוללת בעיקר שבבי אבן בצבע לבן; פסולת זו מלמדת כי הסיתות הסופי של האבנים שנחצבו נעשה במקום.
מחצבה A (לפחות 10 × 13 מ'; איור 5). בחפירה התגלה רוב מתארה של המחצבה, אך החפירה לא העמיקה עד לקרקעית. בשטח המחצבה נחשפו סימני חציבת אבנים, תעלות ניתוק וכמה אבנים שלא נותקו ממקומן (איורים 6, 7), המלמדים שבמחצבה נחצבו אבנים במגוון מידות (0.3 × 0.3 × 0.5 מ'; 0.3 × 0.3 × 0.7 מ'; 0.30 × 0.40 × 0.55 מ').
מחצבה B (כ-15 × 20 מ'; איורים 8, 9). החפירה במחצבה העמיקה עד קרקעיתה (כ-4 מ' עומק). עומקה הרב של המחצבה מלמד כי החציבה בה תוכננה היטב וניצלה באופן מרבי את הסלע הקשה עד שהגיעו לסלע הקירטון הרך (גורזלזני 2007). במחצבה נחשפו סימני חציבת אבנים, תעלות ניתוק וכמה אבנים שלא נותקו ממקומן (איורים 10, 11), המלמדים כי במחצבה נחצבו אבנים במגוון מידות (0.3 × 0.3 × 0.5 מ'; 0.3 × 0.3 × 0.7 מ'; 0.3 × 0.4 × 0.6 מ'; 0.4 × 0.5 × 0.7 מ').
במחצבות באתר לא התגלה ממצא, אך על סמך תיארוכן של מחצבות דומות סמוכות לתקופות הרומית והביזנטית ואולי אף לתקופה האסלאמית הקדומה (מזרחי 2008ב), ניתן לשער כי זהו גם זמנן של המחצבות שנחשפו בחפירה. מחצבות אלה הן חלק ממחצבות רבות שהתגלו ברחבי ירושלים, שנועדו לספק אבנים לבנייה בעיר ובאתרים בעורף העיר, ובהם למשל ח' חוואנית וח' עדאסה.
גורזלזני א' 2007. מחצבות אבן בחורבת גילן שבהרי מנשה.
עתיקות 37:55–44.
ספראי ז' וששון א' תשס"א. חציבה ומחצבות אבן בארץ ישראל בתקופת המשנה והתלמוד. אלקנה.
קלונר ע' 2003. סקר ירושלים, האזור הצפוני-מערבי.סקר ארכיאולוגי של ישראל. ירושלים.