שטח A משתרע על גבעה, ובו נחשפו שני כבשני סיד עגולים, המרוחקים כ-12 מ' זה מזה (L10 — קוטר חיצוני 2.6 מ', קוטר פנימי 2.20–2.35 מ', כ-1.8 מ' עומק; L11 — קוטר חיצוני 2.7 מ', קוטר פנימי 2.5 מ'; איורים 2–4); שרידיהם הובחנו על פני השטח. הכבשנים נחפרו לתוך אדמת לס, ודפנותיהם דופנו בלבני בוץ וטויחו (W2 ,W1; עובי הדיפון 0.18–0.22 מ'). כבשן 10 נפגע בצדו הדרומי במהלך העבודות במקום. לבני הבוץ שדיפנו את הכבשנים נשרפו ומעוצמת החום הפכו למקשה אחת. בתחתית הכבשנים התגלו שכבות של עפר ופחם (L20 ,L19), כנראה שרידי חומר בערה. מעל שכבות העפר והפחם התגלו בכבשנים אבני גיר שרופות (איור 5), וביניהן שברי גוף אחדים של כלי חרס המתוארכים לתקופה הביזנטית (L17 ,L15). בדיקות פחמן 14 של פחם מתחתית הכבשנים מתארכות את הכבשנים למאה הה' לסה"נ. בשטח שבין שני הכבשנים נחפרו שני ריבועים (L16 ,L14) במטרה לחשוף משטחי עבודה הקשורים לכבשנים, אך לא התגלה כל ממצא.

 
שטח B משתרע סמוך לערוץ נחל. על פני השטח הובחנו כמה לבני בוץ ולכן נפתח במקום ריבוע חפירה. נחשפה שכבה של אדמת לס ולא התגלו ממצאים עתיקים.
 
נראה ששני כבשני הסיד שנחשפו בשטח A היו חלק מאזור התעשייה של חורבת פטיש במהלך התקופה הביזנטית.