ריבועים II–I. נחשף בור (לוקוסים 110, 120; 8 מ' קוטר, 1.2 מ' עומק; איור 2) שנחפר לתוך האדמה החרסיתית והכיל פסולת של בית יוצר שבה כמות גדולה של שברי כלים וחרסים מעוותים מהמאה הא' לסה"נ (איור 3): פך (איור3:4), קנקני שק (איור 4:4, 6), סיר בישול (איור 8:4), מכסה (איור 10:4). כן התגלה בבור מטבע ברונזה קטן מימיו של הנציב הרומי ולריוס גרטוס (15–24 לסה"נ; ר"ע 108867).
מחוץ לבור נמצאו שברי כלי חרס נוספים מהתקופה הרומית: פך (איור 2:4), קנקן שק (איור 5:4) ומטבע של הנציב הרומי אנטוניוס פליקס (54 לסה"נ; ר"ע 108868).
ריבוע III (איור 2). בפינה הדרומית-מערבית של הריבוע התגלה קיר דל (W10), בנוי משתי שורות אבני גוויל בגודל בינוני. מהקיר שכיוונו צפון–דרום שרד נדבך אחד (1.4 מ' אורך, 0.3 מ' רוחב). בפינה הצפונית-מזרחית של הריבוע נחשף ריכוז שברי כלי חרס מהתקופה הרומית (לוקוס 112): פכית (איור 1:4) ומעט שברי קנקני עזה (איור 9:4) מהתקופה הביזנטית.
ריבוע IV. בחלקו הצפוני של הריבוע התגלתה שכבת אבני מפולת, שברי כלי חרס מהתקופה הרומית: אמפורה (איור 7:4) ושברי כלי זכוכית (איורים 5, 6; ר' כצנלסון להלן).
ריבוע V. נחפר חצי ריבוע שבמרכזו נחשפו מעט אבני מפולת.
ריבוע VI. כ-100 מ' ממזרח לריבועים V–I התגלו אבני מפולת.


כלי הזכוכית
נטליה כצנלסון

נמצאו 23 שברי כלים. בלוקוס 110 שבריבוע I נמצא שבר אחד השייך לטיפוס נפוץ של קערות יצוקות מצולעות המתוארכות לסוף המאה הא' לפסה"נ–ראשית המאה הא' לסה"נ (לא צויר). בריבוע IV נמצאה קבוצה של 22 שברי כלי זכוכית מנופחים (איור 5). לפחות שלושה טיפוסים ניתנו לשחזור ואחרים השתמרו רק בשברים קטנים שלא ניתן להגדירם. הכלים כוללים קערה (איור 1:6) ושני בקבוקים (איור 2:6, 3) העשויים מחומר דומה בצבע ירקרק-כחול. חלק מהשברים היו מעוותים מאוד בשל שרפה. שפה ובסיס מעוותים שייכים לקערה המעוטרת בשתי רצועות מצולעות על השפה (איור 1:6). לכלי קפל כפול בשפה ובסיס טבעת חלול. קערות דומות היו נפוצות ברחבי הארץ בסוף המאה הא'–ראשית המאה הב' לסה"נ. הן נמצאות לעתים במכלולים מתקופת בר-כוכבא ביהודה, למשל בירושלים ובמדבר יהודה, במערת האימה ובמערת האיגרות. קערות מעוטרות בשתי רצועות מצולעות ידועות גם מצפון הארץ, למשל בית הקברות ההלניסטי-רומי מברית אחים (מצפון לעכו), קברים רומיים מחורבת קסטרה ושומרון. הקערה מניר גלים היא אחת הנדירות ממישור החוף הדרומי. השבר המעוות באיור 2:6 מייצג שפה אופיינית של בקבוק או פך ששימשו לאגירה או למשלוח (נמצאו שברים קטנים של ידית קצרה ומצולעת שלא ניתנו לריפוי). השפה מופשלת חוצה, למטה ולאחר מכן כלפי מעלה ויוצרת צווארון. פך גלילי עם שפה דומה, ידית קצרה ומצולעת וגוף מחורץ נמצא במערת האיגרות. פיית המשפך של בקבוק (איור 3:6) איננה טיפוסית, ולפיכך ייתכן כי השבר הוא מן התקופה הרומית הקדומה.
קבוצת כלי הזכוכית מניר גלים קטנה אך מעניינת. הם שייכים למכלול מבור תעשייתי המתוארך על פי המטבעות לשנים 65-11 לסה"נ, או מעט מאוחר יותר. עיוות הכלים, תוצאת חום גבוה (כמו שאירע לכלי החרס), יכול להיות מהרס או סימן לבית יוצר לזכוכית בקרבת מקום; עם זאת, ממצא הזכוכית מן האתר מועט מכדי להעלות השערה כלשהי.