בחודשים ינואר ופברואר 2012 נערכה חפירת בדיקה מדרום-מערב לציפורי (הרשאה מס' 6383-A; נ"צ 224468-5161/737698-8759), לקראת הרחבת כביש 79. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון החברה הלאומית לדרכים, נוהלה על ידי פ' אבו זידאן (צילום), בסיוע נ' גצוב (ניהול שטח), י' לבן (מנהלה), י' ורדי (ממצא צור) ול' זייגר (ציור ממצא).
נפתחו שלושה שטחי חפירה (C–A; איור 1) על גבעת קירטון סמוך לנחל ציפורי, לאורך כביש 79. השטחים נפתחו במקומות שבהם תועדו בסקר בעבר שרידים וממצאים עתיקים (הרשאה מס' 4648-A). בחפירה התגלו פריטי צור מהתקופות הפליאוליתית התיכונה והאפיפליאוליתית, חרסים מהתקופות הרומית והביזנטית, מכסה סרקופג מהתקופה הרומית וכן חציבה קטנה ומדרגות עיבוד בנות זמננו.
שטח A. בצפונו של השטח נחשפה מדרגת סלע קירטון (אתר סקר 63; כ-20 מ' אורך, 1–2 מ' גובה) והתגלו חרסים שחוקים, המתוארכים כנראה לתקופות הרומית והביזנטית. במרכז השטח נחשפה מדרגת סלע קירטון נוספת (אתר סקר 64; כ-7 מ' אורך, 2.5–3.0 מ' גובה). בדרום השטח (אתר סקר 65) נחשפו מדרגות עיבוד וחציבה קטנה (1.0 × 1.2 מ') בנות זמננו, הקשורות כנראה לפעילות חקלאית של תושבי הכפר ספורייה.
שטח B. נחפרו ארבעה ריבועים (2.0 × 2.5 מ' כל אחד; אתר סקר 67; איור 2) והתגלו בעיקר פריטי צור, שעל רובם יש שכבת פטינה והם לא באתרם. נראה כי פריטי צור אלה נסחפו לכאן מהאתרים הסמוכים עין ציפורי וגבעת רבי. בממצא שני גרעינים מהתקופה הפליאוליתית התיכונה וגרעין להבים קטנים מהתקופה האפיפליאוליתית (ורדי, להלן). כן התגלו מעט חרסים שחוקים מן התקופות הרומית והביזנטית.
שטח C. החפירה נערכה בתוואי הישן של כביש 79 (אתר סקר 142), ובמהלכה הוסרה באמצעות כלי מכני ערמת אבנים שהייתה כנראה תשתית הכביש. בין האבנים התגלה מכסה סרקופג מהתקופה הרומית (איור 3). המכסה לא התגלה באתרו, ונראה כי מקורו בבית קברות של העיר ציפורי בתקופה הרומית.
ממצא הצור
יעקב ורדי
מכלול הצור מן החפירה מצומצם (טבלה 1), והוא כולל בעיקר פריטי פסולת (22=n; סה"כ 73.3% מהמכלול) ומעט כלים (8=n; סה"כ 26.7% מהמכלול). רוב הפריטים בלויים ומכוסים בפטינה, וחלקם נסחפו מאתר אחר. חומר הגלם ממנו עשויים הפריטים הוא צור בצבע חום או אפור בהיר שגודל הגרגר שלו בינוני. חומר גלם זה נפוץ באתרים פרהיסטוריים בסביבת ציפורי, ובהם למשל האתר בגבעת רבי.
פסולת (n=17; סה"כ 56.6% מהמכלול). התגלו מעט פריטי פסולת, ובהם שבבים וגושים. פסולת התעשייה כוללת ברובה נתזים ונתזים ראשוניים (נתזים עם כיסוי של למעלה מ-50% קליפה). אין כל אחידות בפריטי הפסולת שבמכלול. במרבית הפריטים יש נזק קצה המאפיין גלגול בעקבות סחיפה.
טבלה 1. פריטי פסולת וכלים
הפריטים
|
n
|
אחוז מהקבוצה
|
אחוז מהמכלול
|
פסולת
|
שבבים
|
4
|
66.7
|
13.3
|
גושים
|
2
|
33.3
|
6.7
|
סך הכל פסולת
|
6
|
100
|
20.0
|
פסולת תעשייה
|
נתזים
|
7
|
63.6
|
23.3
|
נתזים ראשוניים
|
3
|
27.3
|
10.0
|
להבים
|
0
|
0
|
0
|
פסולת חידוש גרעים
|
1
|
9.1
|
3.3
|
סך הכל פסולת תעשייה
|
11
|
100
|
36.6
|
גרעינים
|
5
|
|
16.7
|
כלים
|
8
|
|
26.7
|
סך הכל
|
30
|
|
100
|
גרעינים (5=n; סה"כ 16.7% מהמכלול). התגלו חמישה גרעינים ואין בהם כל אחידות. לאחד מן הגרעינים יש שני משטחי נקישה מנוגדים, והוא מכוסה כולו בפטינה חומה המאפיינת חלוקי נחל באזור. גרעין אחר דמוי דיסק (22.6 × 34.1 × 46.6 מ"מ; איור 1:4), ההתזות שלו בדגם מתכנס והוא מכוסה כולו בפטינה חומה וכתומה; הוא אופייני לתקופה הפליאוליתית התיכונה. גרעין נוסף הוא גרעין להפקת נתזים ולהבונים גם יחד (24.5 × 27.4 × 35.4 מ"מ), הוא מכוסה כולו בפטינה לבנה ויש בו שלושה משטחי נקישה וצורתו פירמידלית. שני הגרעינים הנותרים הם גרעיני נתזים חסרי צורה מוגדרת; אחד מהם הוא גרעין על נתז.
כלים (8=n; סה"כ 26.7% מהמכלול). התגלו שמונה כלים ואין בהם כל אחידות. שניים הם נתזים משובררים, ובהם שברור מתהפך על שתי הצלעות שנראה לסרוגין על שני הפנים. כלי אחר הוא שקערורית על נתז. שלושה מהכלים נועדו לניקוב ולקדיחת חורים, האחד הוא מקדח גדול, שחוד המקדח עוצב בשתי צלעות מתכנסות, שאחת מהן נושאת שברור זקוף ואילו השנייה נושאת שברור מועט שהוא כנראה נזק קצה כתוצאה מסחיפה, ושני הכלים האחרים הם מרצעים, האחד מעוצב על נתז והשני על פסולת חידוש גרעין, ולהם חלק מחודד קצר שנוצר בהתקנת שקערורית משובררת סמוך לקצה הכלי כך שנותר חוד על הצלע הנגדית. כלי נוסף הוא מגרד על נתז גדול שלו גב טבעי; למגרד יש שברור ישיר חצי זקוף בקצה הדיסטלי. הכלי הנותר הוא להב משוברר שעוצב על סכין, שלו גב טבעי הנושא קליפה וחורפה עם נזק קצה (איור 2:4); בלהב יש משטח נקישה מעובד וצדודית קמורה, המאפיינת את תוצרי טכניקת לבלואה האופיינית לתקופה הפליאוליתית התיכונה.
ממצא הצור בחפירה מצומצם ואינו מסייע בתיארוך החפירה. כמה מן הפריטים שהתגלו נסחפו כנראה מאתר סמוך מהתקופה הפליאוליתית התיכונה. אפשר להגדיר את רוב הפריטים בממצא כפריטי אד-הוק (Rosen 1997).