שטח A (איור 2).
נפתחו שני ריבועים. בריבוע I נמצאה אבן גיר מסותתת (לוקוס 120; 0.7 × 0.7 מ') וממזרח לה מפולת אבני גוויל בגודל בינוני (לוקוס 122). בפינה הצפונית-מערבית של הריבוע נחפר בור בדיקה (1 × 1 מ'); זוהו בו שלושה מפלסים (לוקוסים 102, 104, 118) שנמצא בהם ריכוז של שברי קנקנים מן התקופה הרומית (איור 3:3). בריבוע II (מידות 2.5 × 5.0 מ') זוהו שני שלבי בנייה . בשלב הקדום נבנה קיר מאבני גוויל (0.3 × 0.6 מ'; W114) ללא חומרי מליטה אשר השתמר לגובה נדבך אחד. בשלב המאוחר נבנו קירות

(W112 ,W107; איור 4) בשילוב של אבני גיר מסותתות (0.3 × 0.6 מ') ואבני גוויל בינוניות. שני הקירות יוצרים פינת מבנה. הפן המזרחי של קיר 107 לא השתמר ולכן לא ניתן לקבוע את רוחבו המקורי.


נוסף על הקרמיקה מהתקופה הרומית נמצאו חרסים מעטים מתקופת הב"ת 2 (לא צוירו) וחרסים מהתקופה ההלניסטית: קערות (איור 1:3, 2) וקנקן (איור 4:3). במילוי אדמת החמרה (לוקוס 105) ממערב לקיר 107 נמצאה ידית אמפורה מיובאת מרודוס ועליה טבוע השם Δικα[ίο]ς (איור 5:3) –קדר ידוע שפעל בשנים 260–210 לפסה"נ.

 

שטח B
נבדקו חמש נקודות (E–A; איור 5)  שבהן תועדו בורות חפורים בסלע כורכר רך.
בנקודה A נמצא בור סגלגל (1.9 מ' קוטר, 0.65 מ' עומק; איור 6), בתוכו אדמת חמרה חומה שבה נמצאו מעט שברי כלי חרס מהתקופות ההלניסטית עד ימינו וכן עצמות בעלי חיים.
בנקודות B–D נמצאו בורות עגולים (B –קוטר 1.3 מ', עומק 1.6 מ'; C –קוטר 1 מ', עומק 1.64 מ'; D – קוטר 1.2 מ', עומק 1.5 מ') שבהם הובחנו שלוש שכבות מילוי. השכבה העליונה אדמת חמרה חומה, השכבה האמצעית חומר שרוף כהה עם כמות גדולה של חומר אורגני ועצמות בעלי חיים והשכבה התחתונה אדמת חמרה חומה. בנקודה E נמצא בור מלבני (1.0 × 1.5 מ'; 0.3 מ' עומק). מהבורות נאספו שברי כלי חרס מן התקופות הב"ת 2: קנקן (איור 1:7), הביזנטית: קנקן (איור 2:7), האסלאמית הקדומה: קנקן (איור 3:7), הממלוכית: סיר בישול (איור 4:7) והעות'מאנית: מקטרת (איור 5:7). כן נאספה כמות גדולה מאוד של עצמות בעלי חיים שכללו בעיקר צאן, חזירים, חמורים ובקר.