שכבה 1. לשכבה הקדומה שייך בור אשפה גדול (לוקוס 110) בחלק המזרחי של החפירה, שנמצאו בו שברי כלי חרס רבים (בהם כלים מעוותים), פיסות טיח וסיגים המצביעים על פעילות בית יוצר בקרבת מקום. מגוון טיפוסי כלי חרס במילוי כלל קערות מחופות אדום (איור 1:2), קדרות (איור 2:2), קדרות בישול במגוון גדלים (איור 3:2, 4), מחבתות (איור 5:2), קנקני 'שק' (איור 6:2), קנקני 'עזה' ופכיות (איור 7:2). כן נמצא שבר של פסלון סוס מחרס (איור 8:2) השייך למסורת פסלוני בעלי חיים שנמצאו באתרים מן התקופות הרומית הקדומה והביזנטית בדרום ארץ ישראל ומעידים על חשיבותם של סוסים וגמלים בכלכלה ובחיי יום יום בתקופות אלה. עוד נמצאו שלושה פוליסים: אחד מימי יוסטיניאנוס הא' (537-527 לסה"נ, ר"ע 108195) ושניים ממטבעת קונסטנטינופוליס מימי הרקליוס הא' (641-630 לסה"נ, עם טביעת רכב, ר"ע 108194; 634/5 לסה"נ, ר"ע 108193).


שכבה 2. נמצאו שרידים השייכים כנראה לשני מבנים. בחלק המערבי של השטח נחשפו שני קירות (W2 ,W1) היוצרים פינה. לקיר 2 ניגש קטע ריצוף אבן (לוקוס 106) מדרום וקטע ריצוף אחר נמצא מצפון לקיר זה. הקירות (כ-0.6 מ' רוחב) בנויים אבני כורכר מסותתות והשתמרו בחלקם לגובה נדבך אחד.
במרחק של כ-7 מ' ממזרח לקירות אלה נחשף משטח מרוצף אבני כורכר קטנות (לוקוס 113) ועליו מוקד (לוקוס 114). בהמשך ממזרח נחשף קטע ריצוף אבן (לוקוס 112, 2.5 × 3.0 מ') מאבני כורכר בינוניות. בצפון ניגש הריצוף לשרידי קיר מאבני כורכר מסותתות

(W3). בדרום ניגש הריצוף לאומנה בנויה מאבני כורכר גדולות ובינוניות (W4) שהקיר שאליו היתה צמודה נהרס על ידי תעלת בזק. אבני הריצוף כיסו את הבור משכבה 1 ולפיכך נראה ששרידי המבנה מאוחרים לבור. למרות ההפרעות שנגרמו על ידי קווי בזק ניתן לשער שהשרידים שייכים למבנה אחד או שניים. 
על גבי רצפות אלה נמצאו שברי כלי חרס רבים, בהם קערות ממגוון סוגים (איורים 1:3–6, 21), קדרות עמוקות (איור 7:3, 8), קדרות בישול ומכסיהן (איור 9:4, 13), סירי בישול (איור 12-10:3), מחבתות (איור 14:3), פכיות (איור 15:3, 16), פכים (איור 17:3), פכים מטיפוס FIW (איור 18:3) וקנקנים (איור 19:3, 20). כן נמצא מטבע אומיי ממטבעת רמלה (סביבות 737 לסה"נ, ר"ע 108196). על פי ממצאים אלה ניתן לשער ששני המבנים ששרידיהם נחשפו בחפירה נבנו בשלהי התקופה הביזנטית ויצאו מכלל שימוש לכל המאוחר בתקופה האומיית.


שכבה 3. בשכבה החותמת את שרידי שכבה 2 נחשפו שרידי רצפת עפר מהודק (לוקוס 109) ובור אשפה (לוקוס 111) שבתוכו כמות גדולה של כלי חרס וחפצי מתכת (לא צוירו). על פי הממצא הקרמי העשיר הכולל קערות (איור 1:4, 2), קנקנים וקנקניות (איור 3:4, 4) ומקטרת (איור 5:4) ניתן לתארך את השכבה לסוף התקופה העות'מאנית ולימי המנדט הבריטי.