נחפר חלק ממתקן תעשייתי תת-קרקעי (3.65 מ' רוחב מינימלי; 3.65 מ' גובה השתמרות; איור 1) ששימש לאגירת נוזלים. המתקן חצוב בסלע הכורכר, דופנותיו בנויות מיציקה של חומר גס ואבנים קטנות והן מטויחות בכמה שכבות של טיח הידראולי. רצפת המתקן עשויה פסיפס תעשייתי לבן בגודל בינוני. בגלל הפגיעה בו לא התבררה תוכנית המתקן בשלמותה.
המתקן היה מלא באדמה שחורה ובה חרסים מן התקופה הביזנטית (המאות הה'–הז' לסה"נ) לצד פסולת מודרנית (זכוכיות ואריחי קרמיקה) ועצמות בעלי חיים. על פי צורת הבנייה, הטיח, הפסיפס והחרסים במילוי ניתן לתארך את המתקן לתקופה הביזנטית.