נפתח שטח של 25 מ"ר (איור 1) ונחשפו בו שרידי רצפות וקיר מן התקופה האסלאמית הקדומה. הקיר (1 מ' רוחב, 1.9 מ' גובה, W5) בנוי בצדו הדרומי באבני גזית (25 × 35 ס"מ בממוצע), מצופות בטיח בגוון אפור בהיר. החפירה לא הגיעה  עד לבסיסו. הצד הצפוני ופנים הקיר נבנו מאבני שדה וחומר מליטה אפרפר מעורב בגיר.
החלק הדרומי העליון של קיר 5 נוטה פנימה ובחתך מעל לקיר נראתה תעלת שוד. אין עדויות לשני שלבים בקיר ונראה שזהו קיר אחד שחלקו העליון צר יותר. קיר 5 קשור כנראה לקירות (W4 ,W3) שיצרו חלק ממרחב בנוי, אך רובו של קיר 4 נמצא מחוץ לשטח החפירה. מקיר 3 נותרה בעיקר תעלת שוד.
מצפון לקיר 5 נמצאו כמה מפלסים של טיט/גיר, המושתתים לסירוגין על  שכבות עפר או חול (20-5 ס"מ עובי) ושימשו רצפות במבנה. הלוקוסים נמצאו לא חתומים.
שברי כלי החרס שנאספו בשטח החפירה מייצגים מגוון רחב של טיפוסי כלים, בהם קערות (איור 6-1:2), קדרות (איור 7:2, 8), כלי בישול (איור 9:2, 10), קנקנים (איור

15-11:2), פכים (איור 16:2, 17) ונרות (איור 20-18:2). טכניקות העיטור כוללות חריטה, דפוס, תבליט, או צבע וזיגוג. מרבית הכלים מתוארכים למאות הט'-הי' לסה"נ ומעטים למאה הח' לסה"נ.
בין כלי החרס יש לציין שבר פך, הנושא עיטור עשוי בדפוס עם כיתוב בערבית (איור 21:2), ושבר צלמית בעל חיים (איור 22:2). 

הממצא הקרמי וממצא הזכוכית מהחפירה ומיקומה סמוך לחפירות קודמות ברמלה (ר' ד' גליק וא' הדד, חדשות ארכיאולוגיות 69:110), תואמים את הידוע על רמלה כבירת הארץ בתקופה האסאלמית הקדומה.


כלי הזכוכית
יעל גורין-רוזן
נמצאו 43 פריטים מזכוכית, מהם 11 שברי גוף לא מזוהים. מהשברים המזוהים ניתן להבחין בכלים טיפוסיים לתקופה האומיית, לדוגמה: בקבוק ששפתו מקופלת ומשוטחת, קערות ששפתן מעוגלת ונוטה מעט פנימה, כלים מעוטרים בחוטים ושבר מעוטר בעיטור צבוט דו-צדדי. הקבוצה השנייה מתוארכת לתקופה העבאסית וכוללת כלים פשוטים – קערות ובקבוקים ושני פריטים מיוחדים: 

 

הראשון הוא בקבוקון תמים מעוטר בגילוף, שהתגלה על פני השטח, עשוי מזכוכית בגוון ירקרק-כחלחל בהיר מאוד מכוסה בלייה כסופה וחולית (איור 1:3). זהו בקבוקון תמרוקים זעיר, די נדיר, במצב השתמרות מצוין, המייצג קבוצה של בקבוקונים מעוטרים, לרוב מזכוכית חסרת צבע ששימשו כלי תמרוקים בתקופה האסלאמית הקדומה.
הגילוף מעטר את כל הכלי: הצוואר מעוטר בגילוף לא אחיד של אליפסות או מלבנים לא רגולרים בכיוון אנכי. גוף הכלי מעוטר במרכזו בשורה שבה ארבע דגמים דמויי לב מסודרים ראש–זנב וברווח שנוצר הוכנסה אליפסה, במקום לב נוסף, שלא נשאר לו מקום. מתחת לאפריז הלבבות יש רצועה רחבה בגילוף עמוק. הבסיס לא לגמרי סימטרי. בפוסטט נמצא כלי דומה, מעט גדול יותר המעוטר בשתי שורות של עיטור דמוי לב המכונה 'chevrons', מתוארך על סמך סטרטיגרפיה שם למאה הט' לסה"נ (Scanlon G.T. and Prinder-Wilson R., 2001, Fustat Glass of the Early Islamic Period. Finds Excavated by The American Research Center in Egypt 1964-1980, London, pp. 92, 98, Fig 42-u)

 

השני הוא שבר בסיס ודופן (איור 2:3) מזכוכית בגוון ירקרק בהיר מאוד מכוסה שכבת בלייה שחורה-כסופה. זהו שבר מבקבוק מנופח לדפוס בדגם דמוי כוורת. הדגם עשוי בדפוס עמוק שאליו נופח הכלי והוצא ללא המשך ניפוח, כך שהדגם ברור מאוד ודי אחיד. הדגם מתחיל מעל הבסיס ברצועה אופקית בולטת שמעליה הדגם העיקרי, ובזה נבדל מבקבוקים רבים שבהם הדגם מתחיל ממרכז הבסיס ועולה אל הדפנות. איכות הכלי והדפוס גבוהה מאוד בהשוואה עם כלים אחרים בדפוס שנמצאו בחפירות הצלה ברמלה. הכלי מתוארך לתקופה העבאסית.