בחודש אפריל 2003 נערכה חפירת בדיקה לצד כביש הגישה למושב בן זכאי, כ-2 ק''מ דרומית ליבנה (הרשאה מס' 3873-A*; נ''צ — רי"ח 175435-510/640837-970; רי"י 125435-510/140837-970) לקראת בניית מחלף בן זכאי. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון מע''צ, נוהלה על ידי א' דגוט בסיוע ש' נבון (מנהלה), א' האג'יאן (מדידות), צ' שגיב (צילום שטח), י' נגר (אנתרופולוגיה פיזית) ומ' שויסקיה-ארנוב (ציור).
ליד הגבול המזרחי של בית עלמין מקומי נפתחו שני שטחי חפירה (כ-25 × 60 מ') המרוחקים 45 מ' זה מזה. נחפרו שמונה ריבועים ושני חצאי ריבועים. פני השטח היו מכוסים בכמות גדולה של שברי כלי חרס ורוב הממצאים והשרידים האדריכליים נחשפו מפני השטח עד לעומק 0.4 מ', בתוך קרקע חרסיתית.
ריבועים 5–K3 (איור 1) נפתחו בחלקו הצפוני של שטח החפירה, על המדרון הצפוני של גבעה טבעית ובמרחק כ-150 מ' מפסגתה. נחשף קיר בכיוון מזרח–מערב
(W107; לפחות 15 מ' אורך, 0.5 מ' רוחב, 0.3 מ' גובה השתמרות) בנוי משתי שורות של אבני גוויל בהירות מכורכר, משולבות באבני גזית גדולות (0.4 × 0.3 מ' גודל ממוצע). משני צדי הקיר מילוי שהכיל כמות גדולה של קרמיקה מהתקופה הביזנטית.
במרחק 0.15 מ' צפונית לקיר ובמקביל לו נחשפה תעלת השקייה מבטון מודרני המשתפעת למערב, אשר שימשה פרדס שהיה בשטח עד שנות ה-50 של המאה הקודמת (לוקוס 106; 0.3 מ' רוחב; 0.15 מ' עומק). המילוי בתעלה הכיל כמות קטנה של קרמיקה אסלאמית מאוחרת. התעלה והקיר צמודים וכיוונם משתנה בהתאמה ולפיכך נראה שנבנו כמכלול אחד והקרמיקה הביזנטית שנאספה משני צדי הקיר נסחפה מראש הגבעה. עם זאת אפשר שהקיר נבנה במקורו כטרסה בתקופה הביזנטית ובוני התעלה עשו בו שימוש משני.
'. במרכז ריבוע B5, על פני השטח, התגלה קנקן מתקופת הב"ת 2 (איור 2). מדרום לקנקן נחשפו שברי עצמות ושיני כבש בארטיקולציה המעידה על קבורה ראשונית. על פני השטח בפינה הצפונית-מערבית של ריבוע B4 התגלו שברי שני קנקנים מתקופת הב"ת 2, שני הבסיסים זה בתוך זה (איור 3). בין הבסיסים נמצאו פירורי עצמות ונראה שאלו שרידי קבורה.
שטח ב
שטח א'.
תוצאות החפירה מצביעות על אתר ארכיאולוגי חדש שלא היה ידוע קודם. הרוב המוחלט של החרסים שנאספו במהלך החפירה היו שברים של קנקני עזה מהטיפוס הדרומי, שהיה נפוץ מאוד מצפון לאשקלון בתקופה הביזנטית.