בחלק העליון של חתך 11 נחשפו שני קירות טרסה (W9 ,W4) בנויים מאבני שדה בציר צפון–דרום. הזווית של הפן החיצוני של קיר 9 (2 מ' גובה השתמרות) נטויה קלות, עדות ששימש קיר טרסה. ממערב לקיר נחשף בור מסוף ימי הבית השני, שהכיל כמות גדולה של עצמות וכלי חרס. הבור חתך חלק מהקיר כשנחפר לתוך המילויים שניגשו אליו ממערב ואשר כללו בעיקר קרמיקה מסוף תקופת הברזל. שני הקירות בנויים על שכבת מילוי מסוף תקופת הברזל 2. לפיכך נראה כי קירות אלו מאוחרים לתקופת הברזל 2. 

ממזרח לקיר 9 זוהה פיר חפור רבוע (2×2 מ'), שחותך את כל השכבות ומגיע עד לפן הדרומי של המעבר המבוצר (W109). הפיר זוהה כפיר Q שנחפר על ידי פארקר (וינסאן 2008: לוח VI). בהמשך המדרון מזרחה זוהו שכבות מילוי אחדות, המתוארכות לימי הבית השני ולתקופות הברזל 2–3. החפירה הגיעה עד לסלע האם וחשפה כמה מדרגות סלע תלולות, שעל כמה מהן נאספו חרסים מתקופת הברונזה התיכונה 2ב'.
בשטח שמצפון לחתך 11 נחשפו פרטים מודרניים, בהם קיר טרסה (W16) וערמת סיקול אבנים שחותמת את ראש הקיר הצפוני של המעבר המבוצר (W108), הבנוי מבולדרים גדולים (1×2 מ'; איור 4). לעתים שכבת אדמה חומה הפרידה בין הפרטים המודרניים לבין ראש הקיר. הקיר הדרומי של המעבר המבוצר (W109) השתמר לגובה נמוך יותר. 
לאורך הגדה המערבית של נחל קדרון נמשכה חשיפת קיר תמך 100 (איור 5), שחלקים ממנו נחפרו בעבר (Reich and Shukrun 2003). בקיר ניכרים שלושה שלבי בנייה, כנראה בעקבות שיפוצו: הקדום והרחב טרם נחשף, למעט ראשי האבנים. השלב השני, מימי בית שני, נבנה במסודר (2 מ' רוחב), ושימש כנראה קיר תמך. בעבר נמצא קיר מקביל לקיר זה (ר' Reich and Shukrun 2003), ונראה כי תפקיד הקירות היה לנתב את הזרימה בערוץ הקדרון בתקופת בית שני. השלב השלישי, מהתקופה הרומית המאוחרת, נבנה כקיר טרסה (כ-0.5 מ' רוחב) עם נטייה מערבה. ממערב לקיר, בקצה הדרומי, נחשפה שכבת טיח לבנה בין השלב הראשון לשלב השני (ר' איור 5).  ממזרח לקיר נחפרו שכבות סחף שמילאו את תוואי הנחל.  
ממערב לקיר 100 נחפר מתקן 106 (איורים 6, 7) בנוי מאבני שדה, שצדו הפנימי טויח בטיח בוץ אדמדם. המתקן בנוי על מפולות של בולדרים שמקורם במגדל המעיין מתקופת הברונזה התיכונה, שניצב שני מטרים ממערב לו. מעל רצפת המתקן התגלתה שכבת סיד לבנה, שעליה התגבשו גושי פחם רבים. נוסף על אלה נחשפו אבני גיר עם סימני שרפה שהתפוצצו מהחום. נראה כי זהו בור סיד עם פתח עליון, חפור לתוך מילוי אדמה, שהצטברה ממערב לקיר תמך. הבור נחתם בשכבת אדמה אדומה – מפלס חיים מהתקופה הרומית המאוחרת. בבור נמצאה קרמיקה ברזלית ברובה, אך לכל עומקו נמצאו כלי חרס מימי הבית השני, חלקם אף על רצפת הבור. גם באדמה שלתוכה נחפר ונבנה הבור נמצאה קרמיקה מסוף תקופת בית שני, ולכן יש לתארכו לתקופה זו. בסינון רטוב שנעשה בעמק צורים נמצאה במילוי הבור חרפושית המתוארכת לתקופת הברונזה המאוחרת.  
מהחפירות עולה תמונה סטרטיגרפית ברורה, המעידה על אופי הפעילות בחלקו התחתון של המדרון המזרחי של עיר דוד. באזור של תעלות פארקר נחשף חלק נוסף מראש הביצור הצפוני (W108) של המעבר המבוצר מתקופת הברונזה התיכונה. השרידים מתקופת הברזל שנחשפו בחפירה הם שכבות של מילויים וסחף שכיסו את המדרון המזרחי. בסוף תקופת הברזל או לאחר מכן נבנו על המדרון קירות טרסה, שכוסו באשפה שנזרקה בסוף תקופת בית שני. סמוך לנחל קדרון נחשפה פעילות הקשורה להטיית הערוץ בקירות תמך ולתעשיית סיד, שתיהן מתקופת הבית השני.

 

 

 


 

וינסאן א'. 2008. ירושלים של מטה. תגליות מעיר דוד 1909-1911. תרגם לעברית והוסיף מבוא והערות: ר' רייך. ירושלים.
Reich R. and Shukrun E. 2003. The Jerusalem City Dump in the Late Second Temple Period. ZDPV 119:12–18.